movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home

מחשבות לפורים: אמונת חכמים

מחשבות לפורים: אמונת חכמים

* מה קורה כשהאדמו"ר משתכר?? מדוע בחורי הישיבות לא יורדים לתהומות מתוך בקבוק יין?? * מדוע אף אחד לא פירסם פשקווילים נגד מרדכי היהודי? * הרב שמואל ברוך גנוט מספר לנו על האמונה המוחלטת בחכמי ישראל ועל הפורים השתוי של רבי ישראל *

ישנה אמרה נוקבת של האדמו"ר הרש"ב מלובביטש זצ"ל (המובאת ב"לוח דבר בעיתו"), לפיה בעוד שבחגים ובמועדים נפסק בהלכה שעל בתי הדין להעמיד שומרים בגינות ובפרדסים, לבל ייכשלו העם בחטאים וקלקולים שונים בחומות הקדושה והצניעות, בגלל ריבוי השמחה, הרי שדווקא בפורים, החג בו בקבוקי היין חצי- יבש נשפכים כמים וכולם משתכרים, דווקא אז לא מצאנו בהלכה שום איזכור לכך שבפורים - ממנים גם כן שלוחי בית דין לשמור על הסדר והצניעות. "הכיצד ייתכן שבפורים, חגו של היין והשכרות, לא חוששים שעם ישראל יתדרדר לעברי פי פחת?" תהה הרבי, "אלא בהכרח שאכן כן הוא. מקובל ביד חכמינו שגדלותו ורוממותו של יום הפורים לא יביא לתקלות בסגנון היכול להיווצר ביתר המועדים. כי פורים לא יביא לידי ירידה רוחנית!"

האמת היא, שלמרות שהדברים נראים לכאורה תמוהים ולא מובנים, בכל זאת לא ראינו יהודים שלפתע הפכו את עורם להרע, חטאו ופשעו, בפורים. בדרך כלל בפורים מתגלה הנקודה הפנימית אצל השיכורים, הם בסך הכל מוציאים החוצה את עצמם, אך הם לא "מחדשים" איסורים ובעיות שלא היו בהם. יהודים דווקא עלו והתעלו מתוך פורים. פרצו בבכי והבטיחו לעצמם להיות טובים יותר. כיצד זה מתרחש?

שהיתי במסיבת ליל פורים שעבר באחת מישיבותיה של אלעד,ישיבה הסמוכה לביתי, במשך שעתיים. דיברתי עם עשרות שיכורים אמיתיים. רק אחד רק בחור אחד ויחיד דיבר שטויות ברמה מסוימת. השאר, כולם ממש, דיברו ברמה, על עניינים שברוח, דברי הלכה ומוסר. נכון, הם יצאו מכלל שליטה גופנית, התפלשו בעפר עצמם והשתטו. אך כל השטויות שלהם היו מקסימים להפליא, "וורטים" ונסיונות להיות טובים יותר, מוסר ו"למה אני כזה בחור שלא שקוע בלימוד". וזאת מדוע? כי הנקודה הפנימית של היהודי- טובה. כאשר הוא מוציא את הפנימיות שלו החוצה, דרך השמחה חסרת הגבולות הזאת, אפילו דרך כוסות יין, מתגלה שבעצם הוא מחובר לאלוקיו. פורים הוא החג להסרת הקליפות והמחיצות. פחות חשוב מה יגידו האחרים ויותר חשוב מה אנו שווים באמת, מה טמון בלבבנו ומה "הסוד" שלנו, היוצא לאור הפעם על ידי בקבוק 777 משובח.

ואם לא? אם באמת הוא מוציא החוצה את הנקודה הפנימית הגרועה שלו, אז באמת הגיע הזמן שיהפוך הוא את ה"פורים" ל"כיפורים"...

תלמידיו של קדוש ישראל, רבי ישראל סלנטר זי"ע סיפרו בהתפעמות על פורים במחיצתו. ר' ישראל סבר, כידוע בעולם התורה וכמובא בספר "עמק ברכה", שחייבים להשתכר כל יום הפורים ללא הפסקה, ואם נרדמנו מתוך השיכרות- אזי אנחנו אנוסים ו"אונס רחמנא פטריה". אך כשנתעורר, עלינו לשוב ולהשתכר, שוב ושוב ושוב. כך נהג הגרי"ס בעצמו והשתכר בפורים בצורה מעוררת השתאות. הוא היה שיכור כלוט ודיבר כל הזמן בלימוד, בפלפולים עצומים, מראה לפתע, בקול רם ובלי מחיצות, את הידע האדיר שלו בכל מכמני התורה. "נכנס יין", בגופו של ר' ישראל, ומה יצא? יצא הסוד, שהנה, מדובר באדם בעל שליטה אבסולוטית בכל חלקי התורה.

בפורים בשנה שעברה השתכר לו כ"ק האדמו"ר מצאנז שליט"א. קרית צאנז בנתניה כולה, יחד עם עוד אלפי חסידים, הביטו בתדהמה במורם ורבם, שהיה שיכור לחלוטין, ופיו לא פסק לדבר דברי תורה וחידושים נפלאים, "וורטים" אחד אחרי השני ופלפולים מתוקים. לפני שנתיים השתתפתי ב"טיש" של הרבי מראחמסטריווקא שליט"א. מסביב אמרו הכל שהרבי שתה כמויות של יין ושהוא שיכור כהלכה. ועל מה דיבר הרבי? במה עסק האיש, שכל כולו היה הלום יין? על מנחה בכוונה, ועל מעריב, שצריך להתפלל אותו לפחות שעה, חזק חזק...

פורים הוא יומה של הפנימיות שלנו. שם, בתוככי הפנימיות, אחרי הסרת כל המחיצות, אנחנו באמת עבדי ה'. טוב לנו עם הקב"ה שלנו. אנחנו שמחים איתו ורוצים אותו. ניתן לפורים לשחרר אותנו מכבלי ה"מה יאמרו" ו"מה יגידו", איך התדמית שלנו ומה קורה "בחוץ", וניתן לפנימיות שלנו לפרוץ החוצה. אבא שלנו! אנחנו באמת רוצים אותך! אבא שבשמים! אנחנו באמת אוהבים אותך!

פורים- חג אמונת החכמים

את הביטויים של "ועשית ככל אשר יורוך" ו"מצווה לשמוע בדברי חכמים" אנו פוגשים בדרך כלל רק בערבי בחירות. אז הם קופצים לנו אפילו משלטי החוצות ( דוקא מעניין באיזו זכות זכו הציונים, שהמציאו לנו את הבחירות לכנסת- המינים שלהם ולרשויות המקומיות, שבזכותם מתחזקים כולם לפני ימים אלה במצוות הציות לדברי גדולי התורה וחכמיה...). וביתר הימים? לעיתים זה לא 'נחשב' אופנתי, מעורר גיחוך לעיתים ולא "נשמע טוב" לדבר על ה"גדולים". אך אם נתבונן במגילת אסתר, נראה שהרפיון בציות לדברי חכמים מחד והכניעה לדעת החכמים מאידך, זהו הדבר שהביא לנו את התשועה והנס.

הבה ונתבונן בספור המגילה, הסיפור שכה הרבה למדנו, קראנו ושמענו. אחשוורוש המלך מודיע בנחרצות שכולם, אבל כולם, מגיעים לסעודתו. רבים וטובים, גם מקרב החכמים, סברו שאם הנשיא מגיע לעיר, אז חייבים לשטוח בפניו שטיחים אדומים, לשתול דשא ולהגיע למסיבה. כי עם מלך שכזה לא רבים, "אנחנו בגלות" ועלינו לרקוד את ריקוד ה"מה יפית". ובכלל, מה הבעיה? הרי אחשוורוש הבטיח, שחור מעל גבי עיתון, שכל המאכלים בהשגחת הבד"צ המקומי, גם בהכשר של הבד"צ הספרדי וגם של זה האשכנזי. הכל "גלאט כשר". היו כאלה שחשבו שהשף המלכותי יכין מטעמים מבהמת הז'בו, אך יועצי הממלכה הודיעו שחס ושלום,בסעודה יאכלו רק תרנגולות עם מסורת בת מאות שנים. "אפילו לא יהיו בסעודה תרנגולי הודו, ובוודאי שלא דגי הערינג נגועים בתולעים", הסבירו אנשי ארגון המסיבה והרגיעו את היהודים.

אך לא. מרדכי הצדיק הודיע בנחרצות שאסור להשתתף בסעודה הטמאה. אסור, אסור אסור. וכך, בעצם, התחילה לה המגילה. הכל היה כשר, למהדרין מן המהדרין, אך הגזירה נחתמה, על אי ציות לדעת התורה של מרדכי היהודי.

חלפו תשע שנים, רבבות רבבות יהודים חיים בשושן ובסביבותיה, וכאשר עולה הצורר המן לשלטון, עוברים כולם לדום. טובי הלמדנים התפלפלו בבתי המדרשות והוכיחו, באותות ובמופתים, שכעת צורך השעה היא להיכנע, להנמיך את זקיפות הקומה ולהשתחוות בפועל להמן. "אסור להתגרות ברשע שהשעה משחקת לו", ציטטו הלומדים מן הכתובים והדרשות, וכולם השתחוו אפיים ארצה להמן. היהודים עצמם שיגרו משלחות אל מרדכי עצמו", להבהיר לו מהי 'עמדת ההלכה' ולהסביר לו, לשכנעו מתוככי הכתובים עצמם, מדברי החכמים והשקפתם, כי צורך השעה, "בדיעבד" ו"בשעת הדחק" וגם "במקום דאיכא פסידא", לוותר על חוסר כניעתו, לפחות כלפי חוץ, לרשע המקומי, עד יעבור זעם. אך לא, מרדכי הצדיק הכריע שאסור לו לכרוע ולהשתחוות להמן, הוא מאשש את צדקת דרכו ואינו כורע ואינו משתחווה. בהתגודדויות ש"בין קבלת שבת למעריב" (מחוץ לבית המדרש, כמובן...) הסבירו טובי "הפרשנים לענייני גדולים" שבעצם לא מרדכי מנווט כאן את העניין, אלא "אנשי החצר" שלו. המשבקי"ם, הם האשמים. מספרים לו סיפורי בדים והוא "קונה הכל", ומה פתאום אנחנו בכלל צריכים להתייחס אליו, הרי הוא טרוד ראשו ורובו בלקיחתה של אסתר לבית אחשוורוש. "משתמשים בתורה של הרב וגורמים לנו אסונות", היו החכמולוגים מזילים דמעת תנין ומבטלים במחי יד את כל ה"גדולים", ובפרט את ה"חצר" שמסביבם.

היהודים החניקו אנחה והעתירו בוודאי בתפילה ששום רע לא ייצא ממעשיו של מרדכי, המקפיד לשבת בקביעות בשער המלך, ובכל זאת- הוא אינו כורע ומשתחווה. יודעי דבר בקרב מספרי החדשות המקומיות אף הגדילו לספר שמרדכי מתגרה בהמן ומושיט לו את נעלו, עליה נכתב שהמן הוא... עבדו האישי. היהודים נכנסו לפאניקה, אך מי יכול למנוע את מרדכי מלעשות ככל העולה על רוחו? האם מאן דהו יכול לעצור אותו למעצר בית?.

ואז המן מאבד את העשתונות, יוצא מכלל שליטה ומתקצף, מתרגז וכועס. הוא מצווה להרוג, להשמיד ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים, כולם יחד והכל ביום אחד, חד וחלק, קצר וקטלני. לכאורה, כפי הנראה לעיניים, הכל בגלל מי? בגלל מרדכי, אשר אינו כורע ואינו משתחווה, לא מקבל את עמדתם של כולם ועושה מה שראוי לדעתו ונכון לעשות. מאות אלפי יהודים הולכים כצאן לטבח, רק בגלל שמרדכי החליט להתחצף ולעלוב בהמן!

העולם סוער וגועש. מרדכי מביא כלייה וחורבן לעם היהודי כולו. אך מרדכי עצמו מביט בכולם בעיניים פקוחות, נכוחות וישרות, ומספר להם שלא הוא האשם המרכזי בכל העניין. לא בגינו הולכים להרוג את מוישל'ה ויענקל'ה וציפורל'ה שלהם, את סבא וסבתא, התינוקות והזקנים, את כולם, בעצם. לא בגללו, חלילה. אלא דווקא בגללכם. אתם, שלפני שנים הגעתם לסעוד בסעודה, הכשרה למהדרין מן המהדרין של אחשוורוש. אתם, שישבתם בסעודת המרעים של המלך, למרות שסעודתכם ומאכלכם היו כשרים בתכלית, אתם אלו האשמים בכל המבוכה הגדולה הזאת, בכך שהנה עוד מעט ירצחו את כולנו נפש, עד האחרון שבנו.

---והיהודים שומעים את דברי מרדכי, מאזינים לדבריו המקוממים לכאורה, הכל-כך לא הגיוניים, ואם יורשה- אפילו החצופים, ואיש אינו מטיח את "האמת" בפניו של מרדכי שאנא, חדל מדיבוריך המשונים, אתה הוא האדם. אתה הבאת עלינו את האסון הזה, למרות שכל כך הרבה הזהרנו, ביקשנו והתחננו ממך להיזהר מלהכעיס את המן. ומה אתה מטיף לנו בכלל מוסר ומאשים אותנו, על השתתפות בסעודה כשרה בתכלית, לפני שנים. ואיך, איך אתה לא מתבייש בכלל.

מפני כבודו של מרדכי היהודי ומפני כבודם של המוני המוני המצחקקים, הליצנים והלועגים "לגדולים" ולכניעה לדעתם, אמנע את עצמי מלתאר מה היה קורה היום אילו דבר כזה היה מתרחש כיום. הלא אמות הסיפים של אסכולת הרחוב היו מזדעזעות ו"ראש מועצת גדולי התורה", מרדכי הצדיק, היה נהפך למשל ולשנינה במקרה הטוב, ולחירוף וגידוף במקרה הפחות-טוב.

----ומה קורה באמת בשושן? מרדכי עצמו מנהיג את המשך האסטרטגיה, לצום, תענית וחיזוקוכעת, שימו לב. רבבות אנשים ונשים מכינים את ביתם לקראת חג הפסח הקרב ובא. מנקים את הבית מ"משהו חמץ" ועמלים לאפות "מצות חבורה" עבודת ריחיים של יד. טובי מומחי החסה הכינו מרור ללא תולעים וארגזי היין והמיץ ענבים הוכנו לקראת ליל הסדר, כשהיראים עמלים על פתיחת הבקבוקים מבעוד יום. ואז, אז קורא מרדכי להפר את ליל הסדר, לא לקיים מצוות עשה של אכילת מצה, לא לאכול מרור וחרוסת ולשתות 4 כוסות. מרדכי הולך לבטל, פשוט לבטל את ליל הסדר כליל, רק מפני שהוא החליט שהצום והתענית ייערכו הלילה, ולא בעוד שבוע.

ואף אחד לא מזדעק. איש אינו יוצא נגד מרדכי בחרב ובחנית, על ביטול מצוות עשה דאורייתא של ליל הסדר. אף אחד לא מציע לדחות את התענית לעוד שבוע, לאחרי "שביעי של פסח". איש אינו תוהה מה הלחץ לצום דווקא כעת, כאשר המן מתכוון להשמיד את היהודים רק בעוד כמעט- שנה, בחודש אדר הבא. וכולם, ממש כולם, מכניסים את המצות לקופסאות, אורזים את מאכלי החג בקופסאות חד- פעמיות ומכניסים את הכל למקרר. כעת צמים, כי מרדכי ציווה, נקודה. גדול הדור פסק את פסוקו, וזהו.

ומרדכי יוצא וידו על העליונה. נגד כל הסברות. ההסברים והביאורים. מרדכי נהפך לפתע מאויב מס' 1 לאוהב מספר 1. דידן נצח!

חז"ל מדגישים לנו שמנחת השיעורים שלנו עדיפה על עשרת אלפי כיכר הכסף של המן. אנו עדיפים על פני כולם, כי אנו "משימים עצמנו כבהמה", כדברי חכמים. נכון, אנחנו חכמים, פקחים וממולחים (כמו יהודים אמיתיים...), אך כאשר מדובר בצו של התורה או גדולי התורה, אנו מרכינים ראש ומקבלים את דעתם. גם כשזה לא ברור לנו ולא מובן, למרות שיש לנו פלפולים הלכתיים לא רעים בכלל, וגם אולי, אפילו, אם יורשה לומר ש"כנסת ישראל" עצמה לא ראתה יפה ונכון את מעשהו של מרדכי (ראו מס' מגילה ריש דף י"ג ע"א, במהרש"א שם ובהקדמת בעל ה"נתיבות" לספרו "מגילת סתרים"). ולמה אנחנו צועדים בעקבותיו של מרדכי? כי אנחנו מצייתים לגדולי תורה, נקודה סוף פסוק.

קצת יומרני וקשה לעיכול? לא נורא. זאת האמת, האמת התורתית שלנו. תחשבו על זה.

---------- פורים שמח!

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נחום אלימלך בן זהבה רבקה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, שולמית בת בת שבע לבשורות טובות, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 18105390

אתר השבת