movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home

משתה ושמחה בפורים קטן


משתה ושמחה בפורים-קטן

 

מגילה ו' ב'. אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים,
ובגמ' מצינו דאיכא תנאי דפליגי, דתניא קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה
השנה, קורין אותה באדר השני, דכל מצוות שנוהגות בשני נוהגות בראשון, ולת"ק אם
קראו מגילה באדר ראשון, קורין אותה שוב באדר השני, ולר"א ב"ר יוסי אף מקרא
מגילה קורין לכתחילה באדר א', ורשב"ג סבר דאם קרא סדר פרשיות באדר א', בעינן
לקרותו שוב בשני, הגם שקראוהו בראשון. ואמרו בגמ' דשניהם מקרא אחד דרשו, דכתיב
"בכל שנה ושנה", דר"א ב"ר יוסי סבר דהיינו אדר הסמוך לשבט ות"ק ורשב"ג סברו
דהיינו אדר הסמוך לניסן, ור"א ברבי יוסי סבר דקורין באדר א' מפני שאין מעבירין
על  המצוות ורשב"ג סבר דמיסמך גאולה לגאולה עדיף (לסמוך גאולת פורים לגאולת
פסח-רש"י). ועוד אמרו בגמ', דלכו"ע לגבי הספד ותענית זה וזה שוין.

והתוס' (ד"ה ורבי) וכתבו: "ויש שנוהגין לעשות ימי משתה ושמחה בי"ד ובט"ו של אדר
הראשון, וריהטא דמתניתין נמי משמע כן, מדקאמרינן "אלא מקרא מגילה ומתנות עניים
בלבד", מכלל דשמחה ומשתה ליכא, דע"כ לא תליא הא בהא, דאי תליא הא בהא לא שמעינן
דמשתה ושמחה נהגו בהו, וממילא נאסר בהספד, דהא הימים האמורים במגילת תענית
האסורים בהספד, אין בהם משתה ושמחה. וכן הלכה שאין צריך להחמיר לעשות משתה
ושמחה באדר באדר הראשון, עכ"ל. ואמנם הר"ן (ג, ב מדפי הרי"ף) נקיט שקרוב הדבר
שצריכים להרבות בסעודה ג"כ בפורים קטן, כיון שהש"ס נקיט ששוין לענין הספד
ותענית, ודין הספד ותענית נילף במגילה (ה, ב) מהכתוב "משתה ושמחה", וממילא אם
י"ד באדר א' נאסר בהספד ותענית, ה"ה שחייבים בו גם במשתה ושמחה.

ולולי דברי הר"ן נראה היה שאין לדמות ב' הסוגיות זל"ז, שבדף ה' ב' איירי בודאי
בפורים דאדר ב', וכדאיתא בקרא, וא"כ הלימוד שבאדר א' אסורים בהספד ותענית לא
נלמד מפסוק זה, אלא מדאיתא במגילת תענית שימים אלו אסורים בהספד ותענית, וממילא
עניינו אחר הוא. וכ"כ הגר"א בפירוש (בביאור הגר"א סי' תקס"ח). ואולם הגר"א בסי'
תרצ"ז כתב שהסוברים שחייבים במשתה ושמחה גם בפורים קטן, סברי שאין להוכיח מהא
דאיתא בש"ס דלענין הספד ותענית שוין, ומשמע דלענין משתה ושמחה אינם שוין, מפני
שדמצינו במגילה ה' ב' שמשתה ושמחה הולכים יחדיו עם הספד ותענית. וכוונת הגר"א
היא שאף שא"א להוכיח שבמקום שאסורים בהספד ותענית חייבים גם במשתה ושמחה, כיון
דהוא דין רק גבי אדר ב', ובפורים קטן נילף  דאסורים בהספד ותענית רק מצד הנאמר
במגילת תענית, אך מ"מ א"א להקשות מדוע הש"ס ציין רק הספד ותענית ולא ציין משתה
ושמחה, דסו"ס מצינו, גבי פורים דאדר ב', ששוין הם אהדדי.

ב] והטור (סי' תרצ"ז) הביא דברי רבנו פרץ שעושין משתה ושמחה גם בי"ד באדר א',
וכ"כ הב"י בשם סמ"ק, וכ"ה במנהגי מהרי"ל ומנהגי ר"א טירנא, וכן נהג רבנו יחיאל
מפריז. והמרדכי (מגילה פ"א רמז תשפ"ד) כתב שכל איסור הספד ותענית הוא דוקא קודם
שבטלה מגילת תענית, אך כשבטלו דיני ימי מגילת תענית, כיון שבי"ד וט"ו אדר א'
לית ביה פרסומי ניסא ומקרא מגילה, לא עדיפי משאר מגילת תענית ואינם אסורים
בהספד ותענית. ועי' רא"ש (פ"א סי' ז') שרק אם עיברו השנה באדר א' בו ביום
דפורים אסורים בהספד ותענית, אך כשעיברוה קודם לכן, גם לא אסורים בהספד ותענית.
ואולם הרמב"ם (מגילה ד', י"ג) שאסורים בהספד ותענית, ומשמע דבכל גווני אסורים
גם בפורים קטן.

ג] והנה כאמור לעיל, לר"א ב"ר יוסי פורים נוהג באדר א' מפני דאין מעבירין על
המצוות ואילו לרשב"ג פורים נוהג באדר ב' מפני שעדיף לסמוך גאולת פורים לגאולת
פסח. והקשה החת"ס (שו"ת או"ח ר"ח ובעוד דוכתין) שידועה דעת הרדב"ז (שו"ת סי'
י"ג) שמעלת זריזין מקדימין למצוות עדיפא על עשיית מצוה מן המובחר ובשלימות,
וא"כ מדוע דחו את הפורים משום מעלת סמיכת הגאולה לגאולה, והרי זריזין מקדימין
למצוות עדיף. ותי' החת"ס דעיקר פורים וחנוכה הוו דאורייתא, וכמשמעות ד' הרמב"ן
בסהמ"צ (סוף שורש שני), דאיכא ק"ו דריב"ק (במגילה י"ד א') דהשתא מעבדות לחירות
צריך להודות, ממיתה לחיים לא כ"ש, וק"ו דאורייתא הוא, אלא דסגי בזכר כל דהו
לנס. ולכן, כדי לזכור את הנס, תיקנו שי"ד וט"ו אדר א' יהיו אסורים בהספד
ובתענית, ובפורים דאדר ב' מקיימים את המצוות המעשיות מדברי קבלה של קריאת
המגילת ויתר מצוות היום, עיש"ע.

 

ולפי"ז אולי י"ל דבזה נחלקו הראשונים. דהרא"ש דסבר שכל דיני פורים קטן נוהגים
רק אם עיקרו את השנה באדר א' ובו ביום, ואם עיברוהו קודם אין באדר א' שום דינים
מדיני הפורים - סבר שאדר א' אינו נחשב לתאריך הנס כלל ואינו "אדר", אחר שעיברו
השנה קודם וידעו בבירור שיהיה גם אדר ב', וממילא ל"ש לזכור באדר א' את הנס,
דדומה הוא לשבט או לניסן, וס"ל להרא"ש דבדברי רשב"ג דאמר דבעי' לסמוך גאולה
לגאולה נכלל דאחר שכן הוא ופורים נקבע ע"פ סמיכות לגאולת מצרים, א"כ אין לאדר
הראשון שם "אדר" כלל, וממילא ל"ש להקדימו לאדר א' מפני מעלת "הזריזין", כשם
שמעלת "הזריזין" לא תאפשר את הקדמת הפורים לימי שבט או טבת. והתוס' סברי דאף
שאדר א' נחשב לחודש בו ניתן לזכור הנס, מ"מ זוכרים אותו ע"י איסור ההספד
והתענית, וכמש"כ החת"ס. אך הר"ן והרבנו פרץ והר"י מפארי"ש סברי שאם צריך להזכיר
הנס בחודש אדר א', א"כ איזכור של אי הספד ותענית, אינו נחשב לאיזכור מספיק,
מכיון דאיסור הספד ותענית הוא איזכור של העדר ולא של עשייה בקום ועשה, (ובפרט
שברוב ימינו אין אנו מספידים ומתענים, והאיסור התיאורטי של הספד ותענית אינו
נוגע לנו כלל, אא"כ חפצנו להתענות או שמת מת בסביבתינו רח"ל), וע"כ תיקנו גם
לשמוח ולעשות משתה, בכדי להראות את איזכור הנס באדר א', וא"ש.

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 17840701

אתר השבת