מאמרים
דבר החסידות – פרשת ואתחנן - תשפ"ב
- פרטים
- קטגוריה: פרשת ואתחנן
- פורסם ברביעי, 10 אוגוסט 2022 10:51
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 307
ב"ה
דבר החסידות – פרשת ואתחנן
איך קוראים את שמע?
הרה"ק רבי זושא מאניפולי הגיע פעם לניקלשבורג לרה"ק רבי שמעלקא, וביקשו שילמד איתו.
- אם כבודו ילמד עמי חכמת הנסתר, אני אלמד עמו בנגלות התורה, השיב רבי שמעלקא.
והסכים רבי זושא.
שאלו רבי שמעלקא מה הוא רוצה שילמד עמו. השיב:
- זושא הוא עם הארץ גדול וצריך ללמדו משניות, ולתרגם לו כל מילה בלשון טייטש [=באידיש].
התחילו ללמוד מסכת ברכות. ופירש לו רבי שמעלקא המילה הראשונה במשנה: מאימתי – "פון ווען" [=מאיזה זמן] – קורין את שמע...
מיד נפל רבי זושא לארץ באימה ופחד גדול, ואמר:
- וכי מניין לכבודו שמאימתי פירושו מאיזה זמן, אולי פירושו "פון פאָרכט", כלומר: מתוך אימת השי"ת צריך לקרות את שמע...
(ע"פ סיפורי חסידים (הרש"י זוין) עה"ת, ואתחנן סיפור 410. ובספר השיחות תש"ד מסופר שאדה"ז שמע תורה מפי הרב המגיד ממעזריטש ותוכנה: "מאימתי" מלשון אימה ופחד, עי"ז יכול להיות "קורין את שמע" ואז "בערבין" ערב הוא לילה וערב הוא מתיקות, שנהיה אתהפכא מרירו למתקא וכו' ע"ש. ובשיחת י"ט כסלו ה'תשי"ג מסופר שכאשר אדה"ז התחיל ללמוד עם המלאך התחלת הש"ס מאימתי כו' ופירשה לפי הפירוש הפשוט – התלהב המלאך בדבקותו ואמר: "אזוי? אזוי? [=כך? כך?] – מאימתי הוא מלשון אימה ויראה!" – ראה תו"מ התוועדויות ח"ז ע' 217)
~~~
קריאת שמע באיזו שפה? (עיוני)
בפרשת שמע נאמר (פרשתנו ו, ו) "והיו הדברים האלה . . ודברת בם . . ובשכבך ובקומך".
במסכת ברכות (יג, א) נחלקים התנאים אם צריך לקרוא קריאת שמע דווקא בלשון הקודש, או שניתן לקרוא גם בשפות אחרות:
"קריאת שמע ככתבה [=בלשון הקודש] דברי רבי, וחכמים אומרים בכל לשון. מאי טעמא דרבי? אמר קרא "והיו" – בהווייתן יהו. ורבנן מאי טעמייהו? אמר קרא "שמע", בכל לשון שאתה שומע".
כלומר, רבי לומד מהפסוק "והיו" שיש לקרוא ק"ש בדיוק כמו שהוא כתוב בתורה, וחכמים לומדים מ"שמע" שאפשר בכל השפות שמבינים [והלכה כחכמים, לפי הכלל: "יחיד ורבים הלכה כרבים"].
אבל את זה עצמו צריך להבין: למה העדיף רבי את הלימוד מהפסוק "והיו" על גבי "שמע", ולמה העדיפו חכמים את הפסוק "שמע"?
מחדש הרבי (בדרך ה"לשיטתייהו"):
אנו מוצאים בהרבה מחלוקות של רבי וחכמים בש"ס, שרבי מעדיף בכולם לפרש את הפסוק במשמעותו הפשוטה (ה'מילולית'), וחכמים אינם מדייקים שהוא יתפרש כפשוטו ממש, ונוטים לדרוש בו דברים נוספים (או שונים מעט) למשמעותו הפשוטה. והרבי מביא לכך דוגמאות מכל אחת מששה סדרי משנה*.
ומזה מובן גם בענייננו:
רבי מעדיף לפרש את "והיו הדברים האלה" כפשוטו – שיש לקרוא את קריאת שמע בדיוק כפי שהיא כתובה בתורה**, ואילו חכמים מעדיפים לדרוש את "שמע" שמשמעותה הבנה – שניתן לקרוא בכל שפה שמבינים, ולאו דווקא לפרש בצורה מילולית כפשוטו, כפי שיטתם בכל מקום.
שבת שלום!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק יז, ויקרא שיחה ד (עמ' 22 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 25) השיחה היא בנושא קרבן עצים (ראה הערה למטה), כאמור, הרבי מביא דוגמאות ממחלוקות רבי וחביריו מכל ששה סדרי משנה, הדוגמא הראשונה היא מסדר זרעים בנושא קריאת שמע הנ"ל. ושווה ללמוד את השיחה בפנים לראות את שאר חמשת הדוגמאות.
______________
*) אחת הדוגמאות ממסכת מנחות (כ, ב) [שקשור לט"ו באב והימים הסמוכים לו, שבהם הביאו משפחות רבות את "קרבן העצים"]:
"קרבן (מנחה) – מלמד שמתנדבין עצים. וכמה? שני גזרין, וכן הוא אומר (נחמי' י, לה) "והגורלות הפלנו על קרבן העצים". רבי אמר: עצים קרבן מנחה הן וטעונין מלח וטעונין הגשה. (והגמרא ממשיכה:( אמר רבא: ולדברי רבי – עצים טעונין קמיצה, אמר רב פפא: לדברי רבי – עצים צריכין עצים"
כלומר, לדעת חכמים ניתן לתרום עצים רק עבור המערכה על המזבח, אבל לדעת רבי אפשר להביא עצים כקרבן בפני עצמו ואז שמים עליהם מלח וקומצים מהם קמיצה, ואף צריך עצים אחרים להקריב אותם עליהם.
טעם המחלוקת (לשיטתייהו):
רבי מעדיף לפרש את הפסוק "קרבן" כפשוטו – שהעצים עצמם נהפכים לקרבן לכל דבר (וכן מובן מלשון הנביא "קרבן העצים"), ואילו חכמים מפרשים שהכוונה לא ממש כפשוטו אלא שמביאים עצים לנדבה עבור המערכה, כפי שהביאו המשפחות בספר נחמיה, וזה רק נקרא "קרבן העצים", ולא באופן מילולי שהעצים עצמם נהפכים לקרבן.
**) וכך מובן גם מהמשך דברי הגמרא "למימרא דסבר רבי דכל התורה כולה בכל לשון נאמרה, דאי סלקא דעתך בלשון הקודש נאמרה והיו דכתב רחמנא למה לי? איצטריך משום דכתיב שמע. למימרא דסברי רבנן דכל התורה כולה בלשון הקודש נאמרה, דאי סלקא דעתך בכל לשון נאמרה שמע דכתב רחמנא למה לי? איצטריך משום דכתיב והיו" – כלומר, ששיטת רבי מחייבת ברעיון שקריאת שמע תהיה "ככתבה", ולפי רבנן – בכל לשון, ודרישת הפסוקים היא רק כדי לשלול את המשמעות ההפוכה של הפסוק האחר.
--
צעירי חב"ד – סניף מרום כנען
בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר
שיעורים לנשים | מדרשיית נוער | מועדון לילדים | שיעור לעולים | ביקורי בית | מסיבות בחגים | דוכן תפילין ונרות שבת | התוועדויות | סדנאות מגוונות | תהילים לבנות | בדיקת תפילין ומזוזות | מכתבי יום הולדת | קייטנת גן ישראל | שיעור רמב"ם | הפצת חומר לשבת וחגים | מסיבות ראש חודש | ועוד
כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת
כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.
טלפון: 0506-737410
מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.