מאמרים
דבר החסידות – פרשת שלח
- פרטים
- קטגוריה: פרשת שלח
- פורסם ברביעי, 02 יוני 2021 09:28
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 444
ב"ה
דבר החסידות – פרשת שלח
הציצית של הרבי הריי"צ
בעת מאסרו הידוע של אדמו"ר מוהריי"צ [=רבי יוסף יצחק] ב'שפאלרקה' – הגיעו לתא המאסר לצלמו (כנהוג שם, שצריך תמונה של האסיר).
הרבי היה עטוף בטלית ושקוע בתפילה. הם ניסו לעורר את תשומת לבו, והחלו לנגוע בידו ולנענעו, כדי שיפנה אליהם ויוכלו לצלמו.
כנראה שהרבי אחז בתפילה במקום שאסור להפסיק שם. וכשנפנה וראה קבוצת גויים שבידם מצלמה – עשה להם תנועה בידו. והם נבהלו וברחו...
הנהגתו של הרבי עשתה רושם אדיר על שאר האסירים שהיו עמו בחדר.
כעבור זמן, כששבו בשנית – והרבי כבר סיים את תפילתו – התיישב הרבי על הכיסא כשהכיפה לראשו, ופרש את הטלית-קטן כך שכל ארבע הציציות, גם השתיים שלאחריו, ייראו.
הם ניסו להתווכח ולומר לו שתמונה הנלקחת בכלא לא חשוב שייראו בה הציציות...
אך הרבי טען, שאם הם רוצים לצלמו – עליהם לצלמו כפי שהוא נראה!
ואכן כך נעשתה התמונה, באופן שרואים גם את הציציות!
(ע"פ שיחת י"ב תמוז ה'תשכ"א, נד' בתו"מ חל"א עמ' 119. וראה שם ההוראה בעבודת ה' שכשהולכים בשליחותו של נשיא הדור אין להתפעל ממי שהשעה משחקת לו, ומספיקה תנועת יד בעלמא כדי לפעול שיהיה "ויראו ממך", ובפרט ע"י הציצית כו'. לפרטי הסיפור ראה גם ספר השיחות תרפ"ט עמ' 69. רשימת היומן עמ' שלז. תו"מ ח"ג עמ' 194)
~~~
הציצית בפנים או בחוץ?
כתב המחבר בשו"ע הל' ציצית (ס"ח סי"א) "עיקר מצות טלית קטן ללבשו על בגדיו, כדי שתמיד יראה ויזכור המצוות".
ועל זה כותב המגן אברהם (סקי"ג) "ובכתבים [=כתבי האריז"ל], דטלית קטן דוקא תחת בגדיו" ומסיים "ונראה לי דצריך שיהיו הציצית מבחוץ כו'".
יוצא לנו כאן שלוש דעות*:
לדעת המחבר – כל הטלית קטן היא מעל הבגדים.
לדעת האריז"ל – כל הטלית קטן, גם הציציות**, מכוסה תחת הבגדים [ובלשון ה'כתבים' (פע"ח שער הציצית פ"א): "היה נוהג מורי זלה"ה [=האר"י] כשהיה לובש הציצית . . הטלית גדול הוא למעלה מכל המלבושים והט"ק הוא תחת כל המלבושים, ושלא כדעת קצת המקובלים שמניחין אותו למעלה מכל המלבושים והוא שיבוש, אמנם יניחנו על החלוק"]
והמג"א מכריע – שלפחות הציציות יהיו בחוץ.
וצריך להבין:
הרי מפורש בפרשתנו (טו, לט) "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' וגו'", ומבואר בגמרא (מנחות מג, ב) "וראיתם אותו וזכרתם ועשיתם – ראיה מביאה לידי זכירה כו", ואיך סובר האריז"ל שהציציות לא צריכות להיות מגולות?
[ואף שבפע"ח (שם) נאמר טעם ע"פ קבלה כי "ענין ציצית ט"ק שהוא בחי' הפנימית כו'" – הרי "אין לומר שהמקובלים יהיו נגד התלמוד", כמבואר בשו"ע סי' סח, שער הכולל פ"א סק"א – ע"ש]
ויש לבאר ובהקדים, שרש"י בפרשתנו מביא שני פירושים בתיבת "ציצית":
א) על שם הפתילים התלויים בה כמו (יחזקאל ח, ג) "ויקחני בציצית ראשי".
ב) ציצית על שם "וראיתם אותו" כמו (שה"ש ב, ט) "מציץ מן החרכים" (וכ"ה בספרי עה"פ).
כלומר, שיש שתי אפשרויות בהגדרת מצוות ציצית:
א) יש את מצוות ציצית בפני עצמה (ע"ש הפתילים) ויש בה עוד עניין שעל ידה באה זכירת המצוות ("וראיתם אותו") [– הפירוש הראשון ברש"י].
ב) עיקר המצוה של ציצית היא זכירת המצוות, כי "וראיתם אותו" הוא מגוף מצוות ציצית [– הפירוש השני].
ואנו מוצאים הבדל זה גם בין הרמב"ם והטור, כשהם כותבים על החשיבות של לבישת הציצית כל היום:
א) הרמב"ם (הל' ציצית פ"ג) מחלק את העניין לשתי הלכות: בהלכה י"א כתב: "...אין ראוי לאדם חסיד שיפטור עצמו ממצוה זו, אלא לעולם ישתדל להיות עטוף בכסות המחוייבת בציצית כדי שיקיים מצוה זו" ובהלכה י"ב: "לעולם יהא אדם זהיר במצוות ציצית שהרי הכתוב שקלה ותלה בה כל המצוות כולן שנאמר וראיתם אותו כו'" – כלומר שהם שני עניינים.
ב) אבל הטור כתב "טוב ונכון להיות כל אדם זהיר וזריז במצות ציצית, שיהיה לו בגד קטן מצוייץ שילבש אותו כל היום כי עיקר מצותה על זכירת המצוות ובכל שעה ובכל רגע צריך לכך כו'" - היינו ש"וראיתם אותו" הוא מגוף מצוות ציצית*** – כפירוש השני ברש"י.
והנה, בנוגע לטלית גדול לכל הדעות צריך לראות אותה, בין אם הראיה היא עיקר המצוה, בין אם היא פרט במצוה. אבל בנוגע לטלית קטן נחלקו בהגדרה שלה:
לדעת המחבר – "עיקר מצות טלית קטן ללבשו על בגדיו, כדי שתמיד יראה ויזכור המצוות", כי הוא הולך לשיטת הטור, כמפורש בחיבורו ב"י, שדין הנ"ל הוא – "ממה שאמר הטור בסימן כד כי עיקר מצותה על זכירת המצות ובכל שעה ובכל רגע צריך שיזכור, נראה שעיקר מצות טלית קטן ללובשו מלמעלה...", היינו שמטרת כל סוגי הציצית בשביל "וראיתם אותו".
אבל לדעת האריז"ל – עניין הטלית קטן הוא רק בשביל קיום מצוות ציצית, כי בט"ק לא נוגע הענין ד"וראיתם אותו" (כמבואר הטעם שם), לכן היה לובשם תחת בגדיו.
מנהג חב"ד בעניין זה:
בנוגע לפועל – מכיוון שבימינו אלו פשט המנהג ללכת עם ציצית בחוץ, הרי בוודאי שצריכים ללכת עם ציצית בחוץ (ואין בזה כל חשש דמחזי כיוהרא כו'****), ואדרבה: מי שאינו מתנהג באופן כזה, הרי הוא מראה בכך שאינו רוצה להתנהג כמנהג היראים כו' . . שמכיון שפשט המנהג אצל היראים ללכת עם ציצית בחוץ, הרי כל יהודי ירא שמים צריך ללכת עם ציצית בחוץ (ולא לפרוש מן הציבור).
שבת שלום וחודש טוב!
נ.ב. לחביבותא דמילתא מצו"ב אופן עטיפת הטלית למנהג חב"ד מפי הרב אליהו לנדא שליט"א (בן הגר"י לנדא זצ"ל ואחיו של הגרמי"ל זצ"ל): https://youtu.be/OJpK9A_zynU
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק לג, שלח שיחה ג (עמ' 95 ואילך. השיחה בלה"ק במקור). הסיום ע"פ תו"מ התוועדויות תשמ"ג ח"ב עמ' 759 (הובאו ג"כ בשערי הלכה ומנהג ח"א עמ' מו ואילך. שולחן מנחם ח"א עמ' מו ואילך).
______________
*) הבהרת הרבי בתחילת השיחה: וזאת למודעי: כל הביאור שבהשיחה לא בא לקבוע ולהוכיח איך שצ"ל המנהג בלבישת הטלית קטן, כי נהרא נהרא ופשטי', אלא רק להסביר טעמי חילוקי המנהגים הקיימים בזה.
לכללות השאלה – ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) ח"ב ס"א ובס' שנסמנו שם.
**) ומה שמסיים המג"א: "ונראה לי דצריך שיהיו הציצית מבחוץ כו'" – אין הכוונה שגם לדעת ה"כתבים" צריכים להיות מבחוץ, אלא שהמג"א מכריע שיש לחוש גם לדעת המחבר.
ובמאמר מרדכי (להר"מ כרמי) או"ח סכ"ד ס"א בסופו, ג"כ תפס שפשוט שגם הציצית מכוסות דלא כהב"י, ומסיים "הלכך יותר נכון . . וכן נוהגין העולם ללובשו תחת הבגדים. וכ"כ המ"א . . בשם האריז"ל דט"ק דוקא תחת בגדיו".
וכן משמע מהראיה שבמקור חיים (להר"ח הכהן) להל' ציצית ס"ח סי"א – הובא בס' יפה ללב (להר"י פאלאג'י) לאו"ח שם.
***) וכפי שביאר הב"ח (ר"ס כ"ה) דברי הטור בזה שמקדים להתעטף בציצית לפני הנחת תפילין "לפי שציצית באים כדי לזכור כל המצות, אבל התפילין היא מצוה יחידית כו'".
****) ובאג"ק חכ"ב עמ' תצ כותב הרבי בנידון, שת"ל [=תהלה לא-ל], בזמן האחרון פשט מנהג זה אפילו בישיבות הליטאיות ואין בו משום מיחזי כיוהרא כלל וכלל ע"ש.
--
צעירי חב"ד – סניף מרום כנען
בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר
שיעורים לנשים | מדרשיית נוער | מועדון לילדים | שיעור לעולים | ביקורי בית | מסיבות בחגים | דוכן תפילין ונרות שבת | התוועדויות | סדנאות מגוונות | תהילים לבנות | בדיקת תפילין ומזוזות | מכתבי יום הולדת | קייטנת גן ישראל | שיעור רמב"ם | הפצת חומר לשבת וחגים | מסיבות ראש חודש | ועוד
כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת
כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.
טלפון: 0506-737410
מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.