אתר השבת

דבר החסידות – פרשת אמור-ל"ג בעומר

דבר החסידות – פרשת אמור-ל"ג בעומר    

 

יום שמחתו של רשב"י

מסופר על רבי אברהם הלוי מתלמידי האריז"ל, שמרוב צערו על גלות השכינה והכמיהה לגאולה היה נוהג לומר בכל יום תפילת "נחם" בברכת "תשכון", כמו שאנו עושים בתשעה באב.

פעם אחת עלה בל"ג בעומר לציונו של רבי שמעון בר יוחאי ואמר שם "נחם" כמנהגו, לאחר מכן אמר לו רבו האריז"ל שרשב"י מקפיד עליו על שאמר נחם ביום שמחתו, וכתוצאה מכך מת לו בנו הגדול ר"ל (פע"ח שער ספה"ע פ"ז. לבוש ומג"א לאו"ח סי' תצ"ג סק"ג).

ומזה נמצאנו למדים דבר פלא: שגדולה שמחת ל"ג בעומר יותר מימי חול-המועד שחייבים בהם בשמחה מן התורה, שהרי רבי אברהם אמר נחם כל השנה בברכת 'תשכון' היינו גם בימי חול המועד, ולא נענש אלא דווקא כשאמרה בשמחת רשב"י בל"ג בעומר!

וטעם הדבר יובן ע"פ דברי אדמו"ר הזקן ש"לפני צדיקים הגדולים כרשב"י לא נחרב הבית כלל", ונמצא שאצל רבי שמעון האירה אור הגאולה כמו בזמן ביהמ"ק ולכן ביום שמחתו לא שייך כלל ענין האבלות על החורבן.

ומכאן מנהג ישראל מקדמת דנא, שביום ל"ג בעומר אין הילדים לומדים ב"חדר" כרגיל, אלא יוצאים לשדה ומספרים בשבחי רשב"י. ובימינו יוצאים יחד כל ילדי ישראל לתהלוכה לכבוד רשב"י, מתוך "גאון יעקב" וברוב שירה וזמרה. וידוע הרמז במארז"ל (ברכות ט, א) "כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק" – דוחק וחושך הגלות, ולהוציאנו לגאולה השלמה בקרוב ממש.

 

שבת שלום!

 

מקור: שערי המועדים ספה"ע – ל"ג בעומר עמ' רצב, שא, רפג.