שו"ת ומאמרים בנושאי הקורונה
שלא נשכח את הרגע
- פרטים
- קטגוריה: קורונה
- פורסם בחמישי, 03 דצמבר 2020 17:16
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 791
שלא נשכח את הרגע
עמדנו היום בשערי בית הכנסת ודמעות בעינינו.
"להגיד שבחו של אהרן- שלא שינה", כותב רש"י. אהרן הכהן הדליק את המנורה ולא שינה. מהי המעלה בכך שאהרן לא שינה? מדוע שישנה ממה שהצטווה?
וביארו המפרשים, שכשאהרן הכהן הדליק את המנורה בפעם הראשונה בחייו, הוא הטיב את הנרות והדליקן בהתלהבות עצומה, בכל הכוונות הרצויות, ברשפי קודש וברגש גדול. אך אז חלפו ימים וחודשים, שנים על גבי שנים, והנה, הפלא ופלא, אהרן לא שינה. באותו פרץ התלהבות ורגש, כוונה ומחשבה, של ההדלקה הראשונה, כך הדליק הוא את המנורה בכל יום ויום. אהרן הכהן הגדול מאחיו לא נתן להרגל להכהות את רגשותיו, קבלותיו ותחושותיו.
כעת, כשאנו עומדים שוב מול הקב"ה בהיכלי ה'מקדש מעט' שלו, אנו מלאים כוונות טובות. ים התחושות והרגשות, ההכרה שחייבים לשפר את כל המבט על בתי הכנסת, השיחות הבטלות, חוסר כובד הראש והכנסת הסלולרים, אופפים אותנו.
כעת, כשהכל כה חי ומוחשי, כשהקירבה שלאחר הריחוק הגדול, כה חי ופועם, אנו מלאים כוונות טובות כרימון. ללכת בבית אלוקים ברגש, לעבוד לפניו יתברך ביראה ופחד, להכירו וליראהמלפניו, בתוככי היכלי התפילה. אנו מרגישים ש'בשלי הסער הזה'. רק בימים האחרונים קראנו והפנמנו את מכתבם של מרנן גדולי התורה שליט"א על חובת ההתחזקות בשמירה מעולה על רוממות התפילה בבתי הכנסת. רק אתמול עוד התפללנו ברחבת הדשא, בגינה או בחצר. ליבנו חם בקרבנו ואנו תפילה...
אך מה יהיה בעוד שבוע, שבועיים, חודש וחודשיים? האם נצליח לשמר בקרבנו את התחושות שאפפו אותנו כעת, כשנכנסו לראשונה לבתי הכנסיות, לאחר תקופת הקורונה?
---"אין הדבר תלוי אלא בי" (יבמות עח, ב. ע"ז יז, א).
ובפעם הבאה שלבית אלוקים נהלך ברגש, יהיה זה בשערי בית המקדש, בעזרת ה'.
--- הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט. פורסם ב'קוראים אלעד'.