חומש דברים
חגירת "גארטעל" לתפילה
- פרטים
- קטגוריה: שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט שליט"א
- פורסם בשני, 07 ספטמבר 2020 14:52
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 489
חגירת "גארטעל" לתפילה - הרב שמואל ברוך גנוט
שאלה: מדוע החסידים לובשים גארטעל ואילו הספרדים והליטאים לא לובשים אותו?
תשובה: בשבת (ט,ב) נאמר במשנה: לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל וכו'
ולא לאכול. ואם התחילו אין מפסיקין. ובגמרא אמרו: ותנן אם התחילו אין מפסיקין,
ואמר ר' חנינא משיתיר חגורו. והקשו בגמרא, וכי טריחותא למיסר המייניה, ועוד
ליקו הכי וליצלי. ומתרצת: משום שנאמר "הכון לקראת אלקיך ישראל". ופירש רש"י:
התנאה לפניו. וכתבו התוספות (ד"ה טריחותא): מכאן שצריך לאזור חלציו כשמתפלל,
ובמחזור ויטרי מפרש דטעם דבעינן אזור, שלא יהא לבו רואה את הערוה, ודוקא להם
שלא היה להם מכנסים, לכך היו צריכים לאזור בשעת תפילה. אבל לדידן שיש לנו אבנט
של מכנסים, אין אנו צריכים לאזור, עכ"ל.
והשו"ע (או"ח צב,ב) כתב: צריך לאזור אזור בשעת התפילה, אפילו יש לו אבנט, שאין
לבו רואה את הערוה, משום "הכון". אבל שאר ברכות מותר לברך בלא חגורה מאחר שיש
לו מכנסים, הגה, ואין לבו רואה את הערוה, עכ"ל. וכתב המשנ"ב דבדיעבד אם התפלל
בלא אזור יצא וי"א עוד דדוקא איירי במי שרגיל כל היום לחגור חגורה, אך כשהולך
כל היום בלא חגורה, גם בשעת תפילה א"צ לחגור. ומיהו מידת חסידות אף בכה"ג.
הרי לנו שישנם שתי סיבות לחגירת אזור. א] כדי שלא יהיה לבו רואה את הערוה. ב]
כדי להתכונן לתפילה ולהתנאות לפניו יתברך.
ולכאורה בימינו אין מקום לחגירת ה"גארטעל" המיוחד לתפילה. דמשום הפסק בכדי שלא
יהיה לבו רואה הערוה א"צ, מפני שהמכנסים הקטנים שאנו לובשים מפסיקים בזה. ואי
משום חגורה לדין "הכון", הלא מדברי הש"ס מוכח דאיירי בחגורה הרגילה שלבשו בני
בבל ובני א"י, ולא בחגורה נוספת לכבוד התפילה.
ולכאו' יש מקום לחגירת חגורה מיוחדת לתפילה, עפמש"כ השו"ע (צח, ד) ד"ראוי שיהיו
לו מלבושים נאים מיוחדים לתפילה כגון בגדי כהונה, אלא שאין כל אדם יכול לבזבז
ע"ז. ומ"מ טוב הוא שיהיו לו מכנסים מיוחדים לתפלה משום נקיות". [והיינו דמשום
"נקיות" דנקיט השו"ע, נאמר דוקא גבי המכנסים, שבזמנם הלכו בבגדים צואים
ומלוכלכים מעבודת כפיים. אך בנוסף לזאת ישנו גם ענין להתהדר בבגדי כבוד ותפארת
כבגדי כהונה]. ואולי משו"ה עדיף לחגור חגורה מיוחדת לתפילה. אמנם לפי"ז נראה
דלא טוב נוהגים אלו החוגרים "גארטעל" מתחת לחליפתם. שהרי אין בזה כלל משום נוי,
שאף אחד אינו רואה את הגארטעל בכה"ג. זאת ועוד שלפי"ז יכולים הם גם לחגור
הגארטעל מתחת למקום הערוה, ואין כל ענין להפסיק בחגורה זו דוקא בין לבו לערוה.
דהא לזה אנו לובשים המכנסים הקטנים או החגורה הרגילה, אותה חוגרים כל היום.
שוב מצאתי מציאה כשרה בדברי הלבוש, שכתב שחגירת חגורה זו נועדה להראות שמכין
עצמו למצוה, וכדמצינו אצל אלישע שאזר חלציו לפני שקיים מצוות אליהו רבו. ולפי"ז
חגורת ה"גארטל" נועדה להראות שאנו מתכוננים למצוה, וא"כ לכל מצוה עלינו לחגור
חגורה שכזאת, ולאו דוקא למצות תפילה. והארני הג"ר ישעי' פרנקל שיחי' דלד' הלבוש
א"צ שהאחרים יראו את החגורה שהוסיף, כיון שעניינו משום "היכון" ומהני ע"י שהוא
עצמו התכונן בחגורתו לתפילה, ומהני ג"כ שיחגרנו על חולצתו הנסתרת ולא על
חליפתו. ואמנם לד' השו"ע דראוי להתכבד ולהתהדר כבגדי כהונה, בזה צ"ל כנ"ל,
דראוי לחגור בה על בגדיו כלפי הרואים.
ומו"ר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א כתב לי בזה לעיין בדברי במו"ק י"ד א'. ובש"ס שם
איתא שא' שיש לו רק בגד אחד יכול לכבסו בחוה"מ מפני שאזורו מוכיח עליו, ופרש"י
דמי שאין לו אלא חלוק אחד פושטו ומתעטף במקטורנו וחוגרו באיזורו ועומד ומכבס
החלוק ומודיע לכל שאין לו אלא חלוק אחד, עכ"ל רש"י. ולכאו' מוכח מיניה שבזמנם
חגרו את האיזור על החלוק הפנימי. וכן מצינו בשו"ע הלכות חוה"מ (תקלד, א) דמי
שאין לו אלא חלוק אחד מכבסו ע"ג הנהר וכ' המשנ"ב (ס"ק ט'): "ויש מן הפוסקים
דס"ל דכל זה דוקא בזמן התלמוד, שהיה ניכר בעת שפשט חלוקו לכבסו שאין לו אלא
חלוק אחד, שמתחלה היה חוגר איזורו על החלוק וכשפושטו חוגר חגורו על בגד העליון
שלו, אבל לפי מנהג מלבושים שלנו שאין לנו חגור על חלוק שלנו, אין להקל בזה",
עכ"ל. וחזי' שבזמנם נהגו לחגור האיזור ע"ג החלוק הפנימי, וכמנהג הנוהגים לחגור
את ה"גארטעל" מתחת לחליפתם (וכמנהג הגר"ח קניבסקי עצמו).