חומש דברים

דבר החסידות – פרשת דברים (עיוני)

דבר החסידות – פרשת דברים (עיוני)

 

מה עניין משה אצל עונש המרגלים?

בפרשתנו (א, כב ואילך) מספר משה באריכות על חטא המרגלים ועל הגזרה שנגזרה עליהם שלא יכנסו לארץ, ובסיום מסייג: "זולתי כלב בן יפונה הוא יראנה וגו" ואז מפסיק ואומר "גם בי התאנף ה' בגללכם לאמר גם אתה לא תבוא שם", ואז ממשיך "יהושע בן נון העומד לפניך הוא יבוא שמה וגו'".

ולכאורה תמוה, למה מפסיק באמצע עניין המרגלים לספר על מה שאירע למשה רבינו, והרי עונש משה מפורש בכתוב (חוקת כ, יב) שהוא בגלל מי מריבה: "יען לא האמנתם בי להקדישני . . לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ גו'" ומה זה קשור לחטא המרגלים? ובפרט, שמעשה המרגלים ומי מריבה רחוקים זה מזה כמעטבארבעים שנה: מעשה המרגלים היה בשנה שלאחר יציאת מצרים, ואילו מי מריבה היה לקראת סיום הארבעים שנה – אחרי מיתת מרים!

והפלא הוא: שכמה וכמה מפרשים* טרחו לתרץ את התמיהה הזו, ודווקא רש"י – ראש הפשטנים – לא עמד עליה!

והנה הרמב"ן מתרץ: "כי רצה להזכיר יחד עונש כל הנמנעים מעבור אל הארץ כי הכל בגרמת עוונותיהם כו'".

אבל עדיין קשה: א) מדוע מכניסים את עוון משה באמצע סיפור המרגלים, ועוד בין כלב ליהושע שכן נכנסו לארץ?  ב) אנשי דור המרגלים מתו לפני חטא מי מריבה כמפורש ברש"י (חוקת כ, א) "כבר מתו מתי מדבר ואלו פירשו לחיים", ועפ"ז לא מובן אומרו "ותאמרו נשלחה אנשים גו' גם בי התאנף ה' בגללכם גו' וטפכם אשר אמרתם גו'", שמשמעותו שהם הם אותו הדור שעליהם מדבר בכל כתובים אלה!?

האברבנאל מפרש, ש"גם בי התאנף ה' בגללכם" – הכוונה על חטא המרגלים, שהם באו למשה ואמרו 'נשלחה אנשים לפנינו', ומכיון שעל ידו נגזר עליהם שלא להיכנס לארץ – לכן נגזר גם עליו.

אולם לשיטת רש"י אי אפשר לפרש כך, כי ברש"י מפורש שמשה נענש אך ורק בגלל מי מריבה וכלשונו (פינחס כז, יג) "שלא היתה בהם אלא זו בלבד"!

מסביר הרבי: משה עמד לומר כאן שגם כלב וגם יהושע לא חטאו בחטא המרגלים, אבל הוא מחלק אותם לשנים: בכלב נאמר "הוא יראנה ולו אתן את הארץ" ואילו גבי יהושע נאמר "הוא ינחילנה את ישראל", ומדוע?

לכן הוצרך משה להקדים – בתור מאמר המוסגר – שבעצם היה צריך להיות לכלב ויהושע אותו השכר, אבל בינתיים במשך הזמן "גם בי התאנף ה'" (מפני סיבה אחרת) ונגזר עלי לא להכנס לארץ וממילא יהושע לא רק שיכנס לארץ אלא הוא גם יהיה המנהיג שינחיל את הארץ לבנ"י.

[ואת זה לא צריך רש"י להסביר, כי מצינו בעוד מקומות** שהתורה אומרת משהו אחר באמצע עניין, בתור 'מאמר המוסגר'].

 

שבת שלום ויהפכו ימים אלו לששון ולשמחה!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק יד, דברים שיחה ב (עמ' 8 ואילך. השיחה במקור בלה"ק). וכדאי לעיין בגוף השיחה, כי כאן תימצתנו וחתכנו חלק גדול מתוכנה העשיר, לקוצר היריעה.

______________

*)  ראה אברבנאל, רמב"ן, ספורנו, כלי יקר, אוה"ח, ועוד.

*)  לדוגמא: לעיל (א, טז-יז) "ואצוה את שופטיכם גו' תקריבון אלי ושמעתיו" – שהוא מאמר המוסגר. וראה בפ' בשלח (טז, לה) בפרשת המן "ובנ"י אכלו את המן ארבעים שנה גו'" – שאינו נוגע להמשך הפרשה שם (אלא ששם מדבר עכ"פ בהמשך פ' המן, אלא שבפ' המן עצמה הוא מאמר המוסגר. וראה פרש"י שם, לג). ועוד.