פרשת שלח - מהי רוח אחרת

פרטים

קטגוריה: פרשת שלח

פורסם בחמישי, 08 יוני 2023 20:00

נכתב על ידי Super User

כניסות: 249

פרשת שלח - מהי רוח אחרת

 מאת: אהובה קליין

פרשה זו עוסקת בשליחת המרגלים לתור את ארץ ישראל ומתארת את שובם למדבר ואת דבריהם: "וַיָּשֻׁבוּ, מִתּוּר הָאָרֶץ, מִקֵּץ, אַרְבָּעִים יוֹם.  וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל - מֹשֶׁה וְאֶל - אַהֲרֹן וְאֶל - כָּל - עֲדַת בְּנֵי - יִשְׂרָאֵל, אֶל - מִדְבַּר פָּארָן -- קָדֵשָׁה; וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת-  כָּל - הָעֵדָה, וַיַּרְאוּם אֶת - פְּרִי הָאָרֶץ.  וַיְסַפְּרוּ - לוֹ, וַיֹּאמְרוּ, בָּאנוּ, אֶל - הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא—וְזֶה - פִּרְיָהּ. אֶפֶס כִּי - עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם.  עֲמָלֵק יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב; וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי, יוֹשֵׁב בָּהָר, וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל - הַיָּם, וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן.  וַיַּהַס כָּלֵב אֶת-הָעָם, אֶל - מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר, עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ--כִּי -יָכוֹל נוּכַל, לָהּ.  וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר- עָלוּ עִמּוֹ, אָמְרוּ, לֹא נוּכַל, לַעֲלוֹת אֶל-הָ עָם:  כִּי - חָזָק הוּא, מִמֶּנּוּ.  וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ, אֶל - בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ, אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר -רָאִינוּ בְתוֹכָהּ, אַנְשֵׁי מִדּוֹת.  וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת - הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק—מִן - הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם" [במדבר  י"ג, כ"ה- ל"ג]

השאלות הן:

א] מדוע משה רצה לשלוח מרגלים , מה הייתה תגובת המרגלים בשובם למדבר?

ב] מהו הטעם לתגובתם השונה של יהושע בו נון  וכלב בן יפונה?

תשובות.

רצון משה , שובם של המרגלים ותגובתם.

כאשר שבו המרגלים הם אמרו  למשה ואהרון לפני העם:

"בָּאנוּ, אֶל- הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא--וְזֶה-פִּרְיָהּ.  אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם.  עֲמָלֵק ....."

על פי מדרש חז"ל: "כך דרכם של  מספרי לשון הרע פותחים  בטוב ומשלימים ברע" באופן זה נהגו המרגלים כדי להוציא דיבת הארץ רעה באוזני בני ישראל.

מה ראו המרגלים  לפתוח בעמלק? משל לתינוק שחטא והיו מלקים אותו ברצועה, וכאשר מבקשים להפחידו מזכירים לו: אתה זוכר את המכות של הרצועה? כך היה עמלק - הוא שימש כרצועה רעה שהיא מאיימת ומפחידה את ישראל.

מדוע התיישב עמלק על הגבול בדרך כניסתם של  בני ישראל לתוך ארץ ישראל ?

התשובה: כי כך ציווה עשיו את  בניו לקדם את ישראל בדרך כניסתם לארץ? ועקר ממקומו הקבוע בהר וישב לו בדרך [בארץ הנגב] כצוואת עשיו כפי שנאמר: "וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא; וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם, עַד-הַחָרְמָה"[להלן י"ד, מ"ה]

המרגלים אמרו:"וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת- הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק--מִן- הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם"מדוע אמרו זאת?

תשובה: אמר רב משרשיא: מרגלים שקרנים היו ,כשהיו הכנענים בוכים ואבלים תחת עצי  הארז ומבכים וכשראו אותם המרגלים הם עלו וישבו על האילנות ושמעו את הכנענים אומרים: "רואים אנו אנשים הדומים לחגבים באילנות".

"התפארת יהונתן" מסביר רעיון מעניין על המרגלים: על מה שנאמר לאברהם: "לך- לך"- שחז"ל דרשו: "להנאתך ולטובתך"

בדומה לכך ניתן לפרש את "שלח לך" שהרי נגזר על משה רבינו שלא יכנס לארץ ישראל, ואם הודות למרגלים, אשר הוציאו את דיבת הארץ רעה ועכבו את כניסת ישראל לארץ ארבעים שנה ,צמחה טובה למשה שניתן לו לחיות עוד ארבעים שנה.....

ה"נתיבות שלום" מסביר: הרי תמוה הדבר שהמרגלים רצו לתור את הארץ,  ידוע שבמדבר  הם היו רואים את כל ההנהגה הנסית של אלוקים: ענני הכבוד, עמוד האש בלילה ועמוד הענן ביום, אכילת המן. בכל יום בעצם נכחו לראות כי הקב"ה מנהיג את ישראל בהנהגה -בלתי טבעית - אם כן ,מה היה הטעם  לדעת אם העם היושב שם - חזק, או רפה, מדוע רצו לדעת אם הארץ טובה, או לא, הרי ה' הבטיח להם: כי היא ארץ זבת חלב ודבש? ועוד קשה העניין שמשה גם אהב את הרעיון כפי שכתוב  "וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט" [דברים  א, כ"ג] , עוד יש לשאול מדוע נשלחו  12 נשיאים - נשיא אחד לכל שבט?

אלא התשובה היא: למשה הייתה כוונה לבדוק איך ארץ ישראל מבחינה רוחנית. היות וקדושת ארץ ישראל היא גבוהה ביותר - הרי מנגד כוחות  הסט"א הגדולים ביותר היו מתרכזים בארץ ישראל : עמלק יושב בארץ הנגב והחיתי והיבוסי והאמורי - יושב בהר והכנעני - יושב על הים ועל יד הירדן - כל אלה  כוחות הקליפה הגדולים ביותר שהקיפו את ארץ ישראל. לכן היה צורך לרגל את הארץ - כדי לדעת ולברר מה כוח הקליפה הזאת  בבחינת: דע את שונאך מבחינה תורנית? מהיכן האויב וכיצד ניתן להתגבר עליהם?

זה הפירוש למילים:" וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה" היכן נמצאים כוחות הקליפה וכיצד ניתן להתגבר עליהם?  כי יש ארצות שטבעם לגדל אנשים טובים ויש ארצות שטבעם לגדל אנשים רעים, לכן משה רצה לראות מה מזגה הרוחני של הארץ- הטובה היא, או רעה?

לכן בהתאם לכך הייתה תגובת המרגלים: "וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ" [תהלים ק"ו, כ"ד] לכאורה לא מאסו בארץ ישראל עצמה שהרי אמרו: "בָּאנוּ, אֶל -הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ..,"

הם מאסו בגלל העם היושב  עליה , אלא שארץ ישראל היא בדרגה עילאית כמו שכתוב:

"אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". [דברים י"א, י"ב] הנהגתה בידי אלוקים למעלה מן הטבע , אך הם לא האמינו בהנהגתה הבלתי טבעית של ארץ ישראל וזוהי הכפירה הגדולה בקדושת ארץ ישראל. הם מאסו בארץ  וסברו כי ארץ ישראל היא ארץ ככל הארצות והנהגתה מוגבלת באופן טבעי. ולכן מיד בכניסתם נבקע להם מי הירדן –כי החלה כבר לפעול ההנהגה העל טבעית.

רק בעזרת האמונה היהודי זוכה לקדושת הארץ , כי לפי  ערך מה שמתייגע להשריש בקרבו את האמונה בהנהגתה העל טבעית של הארץ - הוא זוכה לקדושת הארץ ומי שלא מאמין   בקדושת ארץ ישראל ! אינו יכול להתקיים בה. כך  המרגלים מנעו מעצמם להיכנס לארץ!

תגובת יהושע וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה

רש"י מתייחס לדברי  כָּלֵב האומר: "עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ--כִּי-יָכוֹל נוּכַל, לָהּ".

עָלֹה נַעֲלֶה " – נאמר בכפילות, כדי להדגיש: את אמונתו במשה המנהיג - "עלה נעלה" לכל מקום אפילו בשמים!

בהמשך מסופר שיהושע וְכָלֵב קרעו את בגדיהם מרוב צער- "וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, מִן-הַתָּרִים, אֶת-הָאָרֶץ--קָרְעוּ, בִּגְדֵיהֶם". 

אם כן, מדוע הם קרעו את בגדיהם ואילו משה ואהרון שדרגתם הייתה גבוהה יותר- - רק נפלו על פניהם?-שנאמר: "וַיִּפֹּל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, עַל-פְּנֵיהֶם"! על כך פירוש יפה: יהושע וְכָלֵב היו מן התרים את הארץ - הם  כבר היו בארץ ישראל וכלל הוא בידנו: אדם הבא לארץ ישראל - זוכה להתעלות בגדולה - בחכמה ובקדושה , בכך הם עלו באמת  בידיעתם על משה ואהרון.  [על פי אמרי- שפר לגאון רש"ק ז"ל]

הרש"ר [ רבי שמשון רפאל הירש] מסביר : מעניין הדבר, כי אלוקים העריך את  יהושע וכָּלֵב - שנקטו גישה חיובית לארץ ישראל, ולכן אמר ה' על כָּלֵב: שהייתה לו רוח אחרת- הייתה לו נאמנות ללא מורא למען האמת האלוקית ולכן זכה להיקרא: "עבד ה" זהו התואר הגבוה ביותר לאדם הפועל  למען ה'.

על פי דעת מקרא: כלב בן יפונה מצליח להשתיק את העם באומרו שאין זה מעניין מי העם היושב בארץ אנחנו נכבוש אותה!

יהושע וכלב בן יפונה אומרים לעם:

"... הָאָרֶץ, אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ --טוֹבָה הָאָרֶץ, מְאֹד מְאֹד.  אִם-חָפֵץ בָּנוּ, ה'--וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל -הָאָרֶץ הַזֹּאת, וּנְתָנָהּ לָנוּ:  אֶרֶץ, אֲשֶׁר- הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.  אַךְ בַּיהוָה, אַל- תִּמְרֹדוּ, וְאַתֶּם אַל- תִּירְאוּ אֶת-עַם הָאָרֶץ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם; סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהוָה אִתָּנוּ",[להלן י"ד, ז'- י']

חז"ל מסבירים: [סנהדרין צ'"ז]" ר' אליעזר אומר, אם ישראל עושים תשובה - הם נגאלים, ואם לאו, הקב"ה מעמיד להם מלך שגזרותיו קשות כהמן, ואז ישראל עושים תשובה וחוזרים למוטב כפי שנאמר [מסכת מגילה י"ד]: ' גדולה הסרת הטבעת שאחשוורוש הוריד מידו ונתנה להמן, יותר מארבעים ושמונה נביאים שהתנבאו לישראל, כי הנביאים לא הצליחו להחזיר את ישראל למוטב, ואילו נתינת הטבעת של אחשוורוש להמן החזירן למוטב".

מכאן, שעל ידי שאומות העולם גוזרים על עם ישראל גזרות רעות -גורמים לעם ישראל לחזור בתשובה.

כוונת משה רבינו הייתה: "אל תראו את עם הארץ כי לחמנו הם"- כמו שהלחם בסיס לחיים כי זה עיקר סעודתו של האדם כמו שכתוב [בראשית ל"ט, ו']

"וַיַּעֲזֹב כָּל- אֲשֶׁר- לוֹ, בְּיַד- יוֹסֵף, וְלֹא-יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה, כִּי אִם- הַלֶּחֶם אֲשֶׁר -הוּא אוֹכֵל"[נאמר על יוסף בבית פוטיפר]

לגבי אומות העולם הגוזרים עלינו גזרות נאמר עליהם: ,ה' סר צלם מעליהם" - הכוונה - באופן מעשי אין להם כוח להרע לנו - כי ה' איתנו. [ע"פ "אור שלום" ספר מאת: רבי שלום ברגר]

לסיכום , לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי המרגלים חטאו בהוצאת דיבה על הארץ - אך מנגד כלב בן יפונה ויהושע - הם בעלי אמונה חזקה –  והלכו נגד הזרם ההרסני של המרגלים כדברי ה':" וְעַבְדִּ֣י כָלֵ֗ב עֵ֣קֶב הָֽיְיתָ֞ה ר֤וּחַ אַחֶ֙רֶת֙ עִמּ֔וֹ וַיְמַלֵּ֖א אַחֲרָ֑י וַהֲבִֽיאֹתִ֗יו אֶל ־הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁר ־בָּ֣א שָׁ֔מָּה וְזַרְע֖וֹ יוֹרִשֶֽׁנָּה" [להלן כ", ד, י"ד]

לכן זכו להיכנס לארץ: "כִּי אִם - כָּלֵב בֶּן - יְפֻנֶּה, וִיהוֹשֻׁעַ בִּן -נוּן".

כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ

פרטים

קטגוריה: פרשת שלח

פורסם בחמישי, 08 יוני 2023 19:58

נכתב על ידי Super User

כניסות: 229

כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

עֵת שָׁבוּ הַמְּרַגְּלִים לַמִּדְבָּר

הֵשִׁיבוּ לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן דָּבָר

רוּחַ רָעָה נָשְׁבָה בַּיְּשִׁימוֹן

הִכְעִיסָה שָׁמַיִם הֶעֶלְתָה חֲרוֹן.

דִּיבַּת הָאָרֶץ הוֹצִיאוּ רָעָה

הֲפָצַת שְׁקָרִים –כְּפִירָה נוֹרָאָה

צִיְּירוֹ עַצְמָם כַּחֲגָבִים

וְתוֹשָׁבֵי כְּנַעַן לַעֲנָקִים.

יִרְאָתָם גָּבְרָה מֵעֲמָלֵק

מִמֶּנּוּ בִּקְּשׁוּ לְהִתְחַמֵּק

בִּגְבוּל כְּנַעַן  יוֹשֵׁב וּמַרְתִּיעַ

מְהַוֶּה חַיִץ לָאָרֶץ לְהַגִּיעַ.

כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ

פֶּה אֶחָד נְחוּשִׁים לְהַפְתִּיעַ

יְלָדִים  מִילּוֹתֵיהֶם שׁוֹתִים בְּצָמָא

אַךְ הָעֵדָה כֻּלָּהּ יוֹצֶרֶת מְהוּמָה!

שְׁכִינָה יוֹרֶדֶת מִשָּׁמַיִם

מַרְעִיפָה הַשְׁרָאָה לִשְׁנַיִם :

עָלֹה נַעֲלֶה לָאָרֶץ הַטּוֹבָה

זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ טִיבָהּ.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת שְׁלַח [חֻמַּשׁ  בַּמִּדְבָּר]

מי צריך לנסוע לרבי? [הכנות לשנת 'הקהל']

פרטים

קטגוריה: פרשת שלח

פורסם בחמישי, 16 יוני 2022 03:52

נכתב על ידי Super User

כניסות: 327

ב"ה

דבר החסידות – פרשת שלח

מי צריך לנסוע לרבי? [הכנות לשנת 'הקהל']

:

הפעם, אשמח לשתף את הקוראים בסיפור ששמעתי השבוע בכינוס השלוחים לאה"ק, מפי השליח הרב יוסף יצחק שי' ליפקין, כפר סבא:

פעם ישב הגאון רבי חיים נאה בבית המדרש (אולי השטיבלאך במאה שערים) ובדיוק התגודדו שם קבוצת מתנגדים שטענו:

-         מה זה דבר חדש שליובאוויטש המציאו שנשים נוסעות לרבי?

-         קם ר' חיים מפינתו והגיב: בחומש שלי כשמחפשים מי נסע לרבי - זו האשה השונמית (בהפטרת וירא), וממנה למדו בגמרא חיוב קבלת פני רבו ברגל (מהפסוק "לא חודש ולא שבת" – ראה סוכה כז, ב)...

ושתקו כולם...

(שמעתי מהרב ליפקין ששמע את הסיפור מפי ר' אשר ברנשטיין מירושלים עיה"ק)

_______________

*) הערת הר' שניאור ברגר, עורך "נודע בשיעורים" (תולדות אא"ז הגרא"ח נאה): בתקופת הגרא"ח נאה [נפ' תמוז תשי"ד]  לא נראה שנסעו נשים לרבי מאה"ק (נסעו אז גברים בודדים כפשוטו). ואולי היו מעודכנים על הנעשה בארה"ב.

~~~

לא לדבר מדי הרבה

בתחילת פרשתנו, על הכתוב "שלח לך אנשים", מפרש רש"י: "למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים? לפי שלקתה על עסקי דיבה, שדיברה באחיה. ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר".

וצריך להבין:

בהמשך פרשתנו (יד, לו) כותב רש"י שתיבת "דיבה" כשלעצמה אינה בהכרח דבר שלילי, וכלשונו: "כל הוצאת דיבה – לשון חינוך דברים . . וישנה לטובה וישנה לרעה", ואם כן מדוע נקט רש"י הביטוי "שלקתה על עסקי דיבה", ולא "על לשון הרע" כמו שכתב רש"י עצמו בפרשת שמות (ד, ו) "שלקתה מרים על לשון הרע"?

אלא הדבר יובן בהקדם קושיית הרמב"ן בפרשתנו (יג, יח ואילך):

מה היה החטא הגדול של המרגלים – הלוא זו היתה שליחותם לברר "את הארץ מה היא ואת העם היושב עליה החזק הוא וגו'", ובלשון הרמב"ן: "מה פשעם ומה חטאתם כשאמרו לו אפס כי עז העם והערים בצורות גדולות" – וכי על מנת שיעידו לו שקר שלח אותם?!"

[ואין לתרץ שהחטא שלהם היה שהוסיפו ואמרו "לא נוכל לעלות . . כי חזק הוא ממנו", כי – כפי שהרמב"ן אומר – עוד לפני שאמרו דיבורים אלה התערב כלב "ויהס כלב את העם גו'"; שמזה מובן שכבר התיאור "אפס כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות גו'" לא היה ראוי והיה צורך להסות אותם.

ועוד: שעל דרך הפשט "לא נוכל לעלות" איננו התרסה (כמו "לא נעלה") אלא הערכה שלהם – שלפי המצב שראינו לא נוכל לעלות על פי טבע, ולכן ענה להם כלב "עלה נעלה": בניסים שמעל מהטבע – "אפילו בשמים והוא אומר עשו סולמות ועלו שם נצליח בכל דבריו" (רש"י)]

וקושיה זו מיישב רש"י באומרו "לפי שלקתה על עסקי דיבה . . ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר":

מרים לא דיברה שקר באחיה וכלל לא התכוונה לדבר בגנותו (ראה רש"י בהעלותך יב, א), והיא סיבה את העובדות כמו שהן: שמשה גירש את אשתו והדבר גרם לה צער. ועל מה נענשה? על עסקי דיבה (לשון חינוך דברים), כלומר על ריבוי הדברים וההתעסקות בענייניו של משה רבינו [וגם אם לא הבינה הנהגתו של משה רבינו היה עליה לגשת אליו בפרטיות].

– וזה בדיוק מה שקרה עם המרגלים! גוף העובדות שהודיעו לא היה בהן משום פסול, אבל ריבוי הדברים שהאריכו בתיאורים על גבורתם של יושבי הארץ – הם גרמו להניא את בני ישראל מלעלות לארץ.

ואת זה היה עליהם ללמוד ממרים – עד כמה חמורים דיבורים מיותרים בעניינים העלולים לפגוע באמונה (אם זה אמונה במעלת משה רבינו, או בדברי הקב"ה), גם אם הדברים הם אמת.

שבת שלום!

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק חי, שלח שיחה א (עמ' 141 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 154 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" במדבר (היכל מנחם הוצ' תשע"ג) עמ' קפט-קצא. וראה ביאור נוסף בדיוק לשונם (וחטאם) של המרגלים – בשיחת ש"פ שלח ה'שי"ת – [תומצת ב"דבר החסידות – שלח תשע"ח"].

______________

*)  ובפרט שבמשנה תורה (דברים א, כה) נאמר רק "אחינו המסו . . לאמר עם גדול גו' ערים גדולות גו' וגם בני ענקים גו'", ולא נזכר כלל אמירתם "לא נוכל לעלות" או "ארץ אוכלת יושביה" וכיו"ב.

ומ"ש ברא"ם כאן (יג, ב) על פ' דברים "הכתוב קצר בענין" – דוחק גדול לומר שהכתוב קיצר והשמיט העיקר – מה שהיה חטאם, והביא רק "עם גדול גו'" שבזה מילאו שליחותם (כי הגידו מה שראו) ולא חטאו.

ולהעיר ממטות (לב, ח-ט) כה עשו אבותיכם . . ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ. 

--

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער  |  מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות  |  בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת  |  קייטנת גן ישראל  |  שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.

פרשת שלח – המרגלים- והקשר להפטרה

פרטים

קטגוריה: פרשת שלח

פורסם ברביעי, 15 יוני 2022 22:34

נכתב על ידי Super User

כניסות: 274

פרשת שלח – המרגלים- והקשר להפטרה.

מאת: אהובה קליין.

פרשת שלח מתארת את רצון העם לרגל את ארץ ישראל וה' נותן על כך הסכמה  למשה - כפי שהכתוב מתאר:

"וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:  אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו, תִּשְׁלָחוּ--כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם.  וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן, עַל-פִּי ה':  כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵמָּה". [במדבר  י"ג, א- ד]

בהפטרה אנו קוראים על שליחת שני מרגלים על ידי יהושע: לראות  את הארץ ואת יריחו כפי שהכתוב מתאר:

"וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים, חֶרֶשׁ לֵאמֹר, לְכוּ רְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְאֶת-יְרִיחוֹ; וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית- אִשָּׁה זוֹנָה, וּשְׁמָהּ רָחָב--וַיִּשְׁכְּבוּ-שָׁמָּה.  וַיֵּאָמַר, לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ לֵאמֹר:  הִנֵּה אֲנָשִׁים בָּאוּ הֵנָּה הַלַּיְלָה, מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל--לַחְפֹּר אֶת-הָאָרֶץ. וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יְרִיחוֹ, אֶל-רָחָב לֵאמֹר:  הוֹצִיאִי הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלַיִךְ, אֲשֶׁר-בָּאוּ לְבֵיתֵךְ--כִּי לַחְפֹּר אֶת-כָּל-הָאָרֶץ, בָּאוּ.  וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אֶת-שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים, וַתִּצְפְּנוֹ; וַתֹּאמֶר כֵּן, בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים, וְלֹא יָדַעְתִּי, מֵאַיִן הֵמָּה.  וַיְהִי הַשַּׁעַר לִסְגּוֹר, בַּחֹשֶׁךְ וְהָאֲנָשִׁים יָצָאוּ--לֹא יָדַעְתִּי, אָנָה הָלְכוּ הָאֲנָשִׁים; רִדְפוּ מַהֵר אַחֲרֵיהֶם, כִּי תַשִּׂיגוּם". [יהושע ב, א-ד]

השאלות הן:

א] מדוע נשלחו המרגלים ביד משה לתור את הארץ?

ב] מה הייתה מטרת יהושע בשליחת המרגלים  ליריחו?

תשובות.

משה שולח מרגלים  לתור את הארץ?

"נתיבות שלום" מסביר: הציווי של ה' אל משה: "שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים"   יש בכך כוונה - כי הדבר יהיה  כפי דעתו של משה - שהרי ,למשה הייתה מטרה שונה בשליחת המרגלים, לעומת  דעת המרגלים:

מטרת משה לא הייתה מטרה גשמית - לבדוק את טיב הארץ, אלא לבדוק את מצבה הרוחני , הרי קדושת ארץ ישראל היא  גבוהה ביותר, אך לעומת זה כוחות הסט"א = הטומאה היו גדולים ביותר ומרוכזים בארץ ישראל, כפי שמתואר:  עמלק היה יושב בארץ הנגב והחיתי היבוסי והאמורי  יושבים בהר והכנעני היה יושב על הים ועל יד הירדן.

כל אלה נחשבו לכוחות הקליפה הגדולים שהקיפו את ארץ ישראל-לכן  היה צורך לרגל- כדי לדעת מה כוח הקליפה הזה בבחינה רוחנית כדי לדעת ולהכירם. ומהי הדרך הנכונה להילחם נגדם.

זו הכוונה במילים:" וּרְאִיתֶם אֶת-הָאָרֶץ, מַה-הִוא; וְאֶת-הָעָם, הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ--הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה.." מהו כוח –היינו- הקליפה ומהי הדרך לשבור כוחות אלה.

כמו כן , לבדוק אם היא טובה ,או רעה. כי יש ארצות שטיבם לגדל אנשים טובים בעלי תכונות נפש טובה, אך מנגד יש ארצות שטבעם לגדל אנשים רעים שתכונת נפשם רעה- לכן שלח משה את המרגלים לבדוק מה מזגה הרוחני טרם יכנסו לארץ ישראל - כדי לדעת כיצד להתגבר על כוחות הטומאה ,מהטעם הזה היה צורך לשלוח דווקא את  ראשי העם שביכולתם להעריך מהו המצב הרוחני  בארץ.

הרב שמואל אליהו מביא את דעתם של רבי יוסף  קארו והמגיד: אדמת ארץ ישראל יש בה מעלה מיוחדת - שמכפרת על עם ישראל - יש בה משהו מטהר- ההולך בה ארבע אמות מכפר לעולם הבא -

"הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ". [דברים ל"ב, מ"ג] הקב"ה  שולח את המרגלים בעבור חטאיהם  לפי שחטאו בחטא העגל , גם במצרים היו ב - מ"ט שערי טומאה. חכמים היו מנשקים את אדמתה- אלא שגם בחומר של ארץ ישראל  יש קדושה. ארץ חמדה טובה.

אלו דברים של קודש הקודשים, ומה שהם לא תקנו - עלינו מוטל לתקן.

מנגד, מטרת המרגלים  הייתה שונה - מטרה גשמית: לפי שהיו סבורים כי ההנהגה הנסית של ה' הייתה רק עד הכניסה לארץ ,אך בארץ ישראל עם ישראל ישוב להיות אומה טבעית - בדומה לכל ארצות הגויים. ועל כן הם שאפו לדעת איך יכבשו את הארץ באופן  טבעי.

מטעם זה, אלוקים הסכים שמשה  ישלח מרגלים על פי  דעתו - כדי לבחון את המצב הרוחני בארץ וכיצד להתגבר על כוחות הסט"א משום כך  נגזרה מיתה על המרגלים שלא זכו להיכנס לארץ ישראל היות ולא הייתה להם אמונה בכוחה העל טבעי של הארץ !

מסיבה זו  אינם יכולים לרשת את הארץ. אלא רק הדורות הבאים שהאמינו בכוחה העל טבעי של הארץ -זכאים יהיו  לרשת אותה , מתוך כוח האמונה הפשוטה - יזכו לבוא ולרשת את הארץ.

דוד המלך אומר על המרגלים:

"וַיִּמְאֲסוּ, בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה;    לֹא-הֶאֱמִינוּ, לִדְבָרוֹ". [תהלים ק"ו, כ"ד] המשמעות: שהם לא האמינו בהנהגה העל טבעית של ה'  בארץ ישראל , זוהי כפירה בקדושת הארץ. היו סבורים שההנהגה בארץ היא כמו בשאר הארצות  והרי כאשר נכנסו הדורות הבאים לארץ ישראל נבקע להם הירדן לפי שבכניסתם לארץ חשו את ההנהגה הנסית של ה'. כפי שכתוב:

" אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". [ דברים י"א, י"ב]

מטרת יהושע בשליחת המרגלים.

תפקידו של יהושע להכניס את עם ישראל אל תוך ארץ ישראל- דבר  שלא זכה לו משה. לכן הוא שולח שני מרגלים שמטרתם נושאת אופי צבאי,  הם נשלחים מן השיטים - שהוא מקום קרוב לארץ ישראל- השליחות נועדה לבדוק מהיכן נוחה הארץ להיכבש ? כדרך ששולח שר צבא - חלק מחייליו לרגל את הארץ.

נאמר: "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים, חֶרֶשׁ לֵאמֹר.."

על המילה: "חֶרֶשׁ" כמה פירושים מעניינים:

א] המלבי"ם סבור: כי  יהושע שולח את שני המרגלים "חרש"- בשתיקה - כדי שהדבר לא יתפרסם בכל בני ישראל. אלא רק יהושע היה בסוד העניין - הוא מצווה אותם בעיקר לבדוק את יריחו לפי שמשם רצו להיכנס לתוך הארץ.

ב] שואלים חז"ל: מדוע נאמר: "חרש לאמור"?  כי המרגלים נוהגים ללכת חרש- בשקט ובהסתר ולא בגלוי שאם לא ינהגו כך, עד מהרה, חס ושלום, יתגלו לאויב ויתפשו.

ג] חז"ל מביאים  פירוש מעניין במדרש רבה: "אל תקרי חרש אלא חרש"- כלומר עשו את עצמם כקדרים המוכרים כלי חרס,  מתנהגים כאנשים פשוטים -ללא כל חשיבות מיוחדת.

ג]  על פי רש"י - יהושע ביקש מהמרגלים שיעשו עצמם חרשים וכך יוכלו להאזין לדברים שאנשי המקום לא יסתירו מהם שהרי יחשבו שהם אינם שומעים..

מרגלים אלה מגיעים לביתה של רחב.

מדרש אגדה תנחומא [ שלח א]: שני המרגלים היו: פנחס וכלב בן יפונה.

פנחס עמד לפני השליחים של מלך יריחו ולא ראוהו - לפי שהיה כמלאך.

מי הייתה רחב?

על פי תרגום יהונתן [שמביא רש"י]: היא הייתה אישה פונדקאית- מוכרת מיני מזונות.

לפי הסבר זה: מתאים ההסבר שהיא הייתה בעלת  פונדק אורחים הבאים  בשערי בעיר.

על פי פשוטו של מקרא לכאורה המקום מתאים ביותר למעשה זנות בהיותו בשערי העיר.

המלבי"ם מוסיף ששמה - "רחב" הייתה מפורסמת בשמה כי ידעה סודות רבים של אנשי  הארץ. ורבים שהיו עוברים שם נכנסים  ושכבו שם.

על פי פרשנים: ביתה היה צמוד  לחומה.

יש הסוברים שהיא אכן עסקה במקצוע העתיק בעולם ,לפי שתמוה הדבר שברגע שהמרגלים הגיעו - הדבר הראשון שעשו נכנסו  לביתה ונאמר ששכבו שם.

מלך יריחו שמע על מרגלים אלה וסבור היה: שבאו לרגל אחר  סודות הארץ לפיכך -  שלח שליחים אל רחב ודרש שהיא תוציא אותם החוצה, אך היא החביאה אותם ולשליחים אמרה: שהמרגלים כבר עזבו את המקום בחשכה בדיוק בזמן שעמדו לנעול את השער של העיר  – אך לא ידוע לה לאן הלכו?  אנשים אלה הלכו  לשער - עד מקום מעבר המים של הירדן וסגרו את השער אחריהם כי אולי המרגלים הם עדיין בתחום יריחו.

אך למעשה לאחר שרחב בחכמתה  סילקה את השליחים כעת החביאה את המרגלים בעליית הגג וטמנה אותם בצמר גפן.

טרם שנתם ,עלתה רחב אל המרגלים ובקשה מהם שישבעו לה בה': היות ועשתה עמם חסד ויודעת שהארץ תיכבש על ידי עם ישראל - מבקשת שבה ובמשפחתה לא  יפגעו בזמן הכיבוש. אכן הם הבטיחו לה שכך ינהגו.

היא הורידה אותם בעזרת חבל בעד החלון והאיצה בהם שיסתלקו מהר והציעה להם להימלט לכיוון ההר ושם להסתתר במשך שלושה ימים. עד חלוף הסכנה. הם  בקשו ממנה

א] לקשור את חוט השני בחלונה - כסימן היכר לביתה.

ב] שתאסוף את כל משפחתה המורחבת לתוך ביתה.

ג] עליה לשמור בסוד את קשירת החבל האדום בחלון.

היא הסכימה ולאחר שהורידה אותם, עשו כדבריה וברחו להסתתר בהר . כאשר חזרו אל יהושע אמרו לו: שלפי כל הנסים שקרו להם- הם יודעים- כי תושבי המקום חוששים מפני ישראל וה' יעזור להם לכבוש את יריחו.

לסיכום לאור האמור לעיל: לומדים אנו על הקשר להפטרה בספר יהושע: מדובר בשליחת מרגלים בפרשתנו וגם בספר יהושע - שם נשלחו המרגלים בידי יהושע- ביוזמתו למטרה צבאית לחשוף את נקודות התורפה בעיר יריחו שהייתה מבוצרת היטב והשליחות הסתיימה  באופן חיובי.

מנגד,  שליחת המרגלים בידי משה - הייתה בציווי ה'- אך הסתיימה באופן  רע - שנתן את  אותותיו עד ימינו אנו, יהי רצון שעם ישראל יקיים את מצוות התורה הן בין אדם למקום והן בין אדם לחברו ויתקיימו דברי דוד המלך:

"וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;  וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ. בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו     וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ; הַלְלוּ-יָהּ". אמן ואמן.

אִשָּׁה בְּפֻנְדַּק דְּרָכִים.

פרטים

קטגוריה: פרשת שלח

פורסם ברביעי, 15 יוני 2022 22:32

נכתב על ידי Super User

כניסות: 241

אִשָּׁה בְּפֻנְדַּק דְּרָכִים.

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְליַיְן ©

וַיְהִי הַיּוֹם נִשְׁלְחוּ מְרַגְּלִים

בִּידֵי יְהוֹשֻׁעַ מִן הַשִּׁטִּים

לָתוּר בְּאֶרֶץ סוֹדוֹת וְרָזִים

לְתוֹךְ יְרִיחוֹ בַּלַּאַט נִכְנָסִים.

לְפֶתַע , יְגַלּוּ פֻּנְדָּק דְּרָכִים

חִישׁ עַל הַדֶּלֶת נוֹקְשִׁים

אִשָּׁה נָאָה בִּפְנֵיהֶם נִצֶּבֶת

מְעִיפָה מַבָּט, לִרְצוֹנָם שׁוֹאֶלֶת.

זֹאת רָחָב  - לָהּ לֵב זָהָב

אוֹתָם טָמְנָה בַּעֲלִיַּת הַגַּג

 הַשְּׁמוּעָה עָשְׂתָה כְּנָפַיִם

 מֶלֶךְ יְרִיחוֹ חֲשָׁשׁ כִּפְלַיִם.

עַתָּה שָׁלַח אֵלֶיהָ שְׁלִיחִים

פָּקַד עָלֶיהָ לְהוֹצִיא הַזָּרִים

מִפֶּתַח בֵּיתָהּ יָצְאָה מְחַייֶּכֶת

הָאֱמֶת  לָהֶם אֵינָהּ מַגֶּדֶת.

אֵינָהּ יוֹדַעַת הֵיכָן נֶעֶלְמוּ

שֶׁמָּא מִשַּׁעַר הָעִיר נִמְלְטוּ

הַצָּעָתָהּ: לְמַהֵר בְּעִקְבוֹתָם

לְהַשִּׂיגָם בְּמִסְתּוֹר  מֵחֲבוּאָם.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת הַהַפְטָרָה [בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ פֶּרֶק ב] לְפָרָשַׁת  שְׁלַח [חֻמָּשׁ בַּמִּדְבָּר]