חומש שמות

דבר החסידות – פרשת בא

ב"ה

דבר החסידות – פרשת בא

 

שבירת מצרים ושבירת 'בצרה'

עניינה המרכזי של פרשתנו היא יציאת מצרים. וגם לפני יצי"מ מסופר על ההכנותליציאת מצרים; שאלת כלי כסף וזהב, הכנת קרבן פסח ואכילתו וכו' וגם אחריה – מצוות תפילין הקשורה עם זכרון יצי"מ כפי שהפרשה מסתיימת: "והיה לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים".

על פי זה נשאלת השאלה: מדוע נקראת שם הפרשה בא, או בלשון הרמב"ם (סוף ספר אהבה וכ"ה באבודרהם) "בא אל פרעה"? הרי מילים אלה מדגישות איך שפרעה יושב על כסאו בכל התוקף ומשה רבינו צריך לבוא אליו ולשאול אותו "[כה אמר ה'...] עד מתי מאנת לֵעָנות מפני" שתרגומו "לאתכנעא", כלומר פרעה אינו מוכן להכנע לפני הקב"ה!

או במילים אחרות: מדוע סודרו הפרשיות באופן כזה ששבע מכות הם בפרשת וארא, ושלשת המכות האחרונות (כשפרעה עדיין בכל תקפו) בפ' בא, ולא הקדישו את יציאת מצרים (וההכנות אליה) בפרשה בפני עצמה!?

אלא העניין יובן על פי דברי הזהר בפרשתנו (זח"ב לד, א) מדוע נאמר "בא אל פרעה" ולא "לך אל פרעה"? ומבאר, שפרעה נקרא 'התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו' (יחזקאל כט, ג), שורש ומקור הקליפות, ומשה פחד להתקרב אליו בעצמו והתקרב רק 'ליאורים שלו', ואז אמר לו הקב"ה בא אל פרעה ולקח אותו יחד אתו 'לאגחא ביה קרבא' (=להלחם בו) כביכול.

ועפ"ז מובן, שהעניין של 'בא אל פרעה' היא הכנה הכרחית ליציאת מצרים; כי עד עכשיו היו כל ההתראות כאשר פרעה 'יוצא המימה', אבל כאן הגיע הזמן לשבור את קליפת מצרים ככתוב (פסוק ב) "ולמען תספר . . את אשר התעללתי במצרים"* ולצורך זה היה צריך להיכנס לתוך הארמון שלו, איפה שהוא נמצא בכל התוקף ושם לשבור אותו, כפי שרואים בכל המכות שבפרשת בא (עד למכת בכורות שפרעה נאלץ לצאת מביתו ולטלטל את עצמו ממקום למקום ולצעוק 'היכן משה שרוי' וכו' כמסופר במדרש).

[שיחה זו נאמרה בדיוק לפני 25 שנה, בשבת הראשונה של מלחמת המפרץ, כאשר ארה"ב הפציצה את עירק, והרבי המשיך:]

גם בגאולה העתידה נאמר (ישעיהו סג, א) "מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה" ויהיה "זבח לה' בבצרה". ולכן, בתור הכנה לגאולה אנו רואים את ההתחלה של זהבשבירה של בצרה – שכבר בתחילת המלחמה הרסו את ארמון המלך (סדאם חוסיין) וביטלו את הקשר בינו לאנשי חילו, והוא עצמו אינו קבוע אלא נע ונד ממקום למקום ושלח את ב"ב למקום הכי רחוק וכו'. שכל זה הוא מעין והתחלה של "זבח לה' בבצרה"והכנה קרובה לביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: התוועדות ש"פ בא ה'תנש"א, שזכיתי להיות נוכח בה (נד' בספר השיחות תנש"א ח"א עמ' 271 ובתו"מ התוועדויות ח"ב עמ' 176 ואילך). ההוספה בעניין עירק וסדאם חוסיין לא נדפסה בשיחה (כנראה מסיבות בטחוניות) ונגנזה עד שנת תשס"ג לאחר נפילתה הסופית של עירק. אז פורסמה לראשונה בקובץ "התמים" (מוסף בי"מ) אדר-ניסן תשס"ג, ואח"כ בעתון 'כפר חב"ד' בהסכמת רבני חב"ד.

______________

*)  וגם מ"ש לפני זה "וידעו מצרים כי אני ה'" (וארא ז, ה) – "וידעו" הוא גם מלשון שבירה, כמו "וידע (ותבר) בהם את אנשי סוכות" (שופטים ח, טז ובפירש"י).