חומש בראשית

דבר החסידות – פרשת נח

ב"ה

דבר החסידות – פרשת נח

 

מה התחדש אחרי המבול?

 

יהודי עשיר נכנס פעם אל המגיד ממעזריטש. שאל אותו הרבי: מה אתה נוהג לאכול כל יום?

-         התפאר העשיר: "אני נוהג להסתגף ולהתנזר מהעולם. אני אוכל בדיוק כמו העני, פת במלח ומים במשורה".

-         אמר לו המגיד "זה לא בסדר! עליך לאכול בשר טוב ולשתות מי דבש כדרך העשירים".

תמהו התלמידים: מה רע במנהג של העשיר שלא להתפנק בתענוגות העולם?

הסביר להם הרבי: "אם העשיר יאכל בשר וישתה מי דבש – יתן לעני לפחות פת במלח, אך אם הוא יאכל פת במלח – יתן לעני לאכול אבנים ועפר..."

(ע"פ "ממתק לשבת", הרב נחמי' וילהלם, פרשת ראה תשע"ח. ויש מספרים אותו על צדיקים אחרים)

 

~~~

בפרשתנו, אחרי המבול, הודיע הקב"ה לנח שלא יביא עוד מבול לעולם, אלא: "את קשתי נתתי בענן, והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ . . ונראתה הקשת בענן" (ט, יג-יד).

הקשו המפרשים*: הרי הקשת היא תופעה טבעית, כאשר השמש מכה באופן מסויים בעננים. כיצד ניתן איפוא לומר שהקשת היא "אות ברית"?

ותירצו: שתופעה זו עצמה שמהשתקפות השמש בעננים נוצר קשת – התאפשרה רק לאחר המבול; כי לפני המבול היו העננים עבים וגסים יותר ולא התאפשרה מציאות של קשת. ורק אחרי המבול, שזיכך את העולם נהיו גם העננים 'עדינים' יותר, כך שהם יכולים להקרין את קרני השמש עם גווני הקשת.

אבל יש להבין:

אמנם המבול טיהר את העולם מחטאי 'דור המבול', אבל איך יתכן לומר שהעולם נהיה יותר טהור מכפי שנברא, שאז לא היה קשת, ודווקא אחרי המבול נוצר הקשת?

ויש לבאר ע"פ חסידות:

אמנם בתחילת הבריאה היה העולם טהור ומזוכך יותר, אבל זה היה כתוצאה מבריאתו של הקב"ה, ולא מצד העולם, ולכן העננים העולים מהארץ – "ואד יעלה מן הארץ" – לא נזדככו. אבל המבול פעל זיכוך הארץ, וזה פעל שגם העננים נזדככו יותר והתאפשרה ראיית הקשת.

זה מסביר גם מדוע לאדם הראשון נאסר לאכול בשר ודווקא לנח הותר (רש"י בראשית א, כט. פרשתנו ט, ג) – כי לפני המבול היה העולם מגושם, ולא היתה אפשרות 'לברר' ולהעלות את הבשר [על-דרך מארז"ל (פסחים מט, ב) "עם הארץ אסור לאכול בשר"**], משא"כ אחרי המבול שהעולם הזדכך – יש כח לנבראים לברר את הבשר ולהעלותו לקדושה.

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק טו, נח שיחה ג סעיף ה-ז (עמ' 52-3. ובמתורגם ללה"ק עמ' 56-7). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" בראשית (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' קו-ז. ההערה השניה (מסיפורי חסידים) היא תוספת שלי ואינה במקור.

 

______________

*)  אברבנאל פרשתנו השאלה הט"ו. וראה בפרטות באור-התורה פרשתנו (כרך ג') תרמח, א ואילך.

 

**)  ראה סיפורי חסידים (להרש"י זוין) בפ' ראה (סיפור 475), בשם הרבי מהר"ש מליובאוויטש, על מארז"ל "עם הארץ אסור לאכול בשר": ש'אסור' – פירושו 'קשור', כלומר: עם הארץ הוא קשור אל הבשר עד שמוכרח לאכלו.