אתר השבת
דבר החסידות – פרשת תזריע-מצורע
- פרטים
- קטגוריה: פרשת תזריע
- פורסם ברביעי, 28 אוקטובר 2020 20:26
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 437
ב"ה
דבר החסידות – פרשת תזריע-מצורע
למה דווקא האמוריים?
פעם נסע מורנו הבעל-שם-טוב עם הצדיק ר' מענדל מבאר. בהיותם בדרך, צמא פתאום ר' מענדל למים.
אמר לו הבעש"ט: "אם יהיה לך בטחון-אמת בהשי"ת – ודאי יזדמנו לך מים!"
ואכן תוך זמן קצר עבר שם גוי, ששאל אותם אם ראו סוסים כי הוא כבר שלושה ימים מחפש את הסוסים שלו. שאלו אותו: "יש לך מים" וענה כן, ונתן לר' מענדל לשתות.
שאל ר' מענדל את הבעש"ט: "אם הגוי נסע רק למעני, לרוות צמאוני, מדוע זה נוסע הוא כבר שלושה ימים, הלוא רק עכשיו פעלתי בעצמי בטחון-אמת?"
השיב לו הבעש"ט: השי"ת הכין אותו כבר מראש, כדי שאם יהיה לך בטחון-אמת – תיכף ימלא חסרונך...
(ספורי חסידים על התורה, להרי"ש זוין, עמ' 334 (בהוצ' ישנה 304))
~~~
גם בפרשתנו אנו מוצאים שבני-ישראל נהנו ממה שהגוים הכינו להם:
בפרשת נגעי בתים, נאמר (מצורע ט, כב) "כי תבואו אל ארץ כנען . . ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם". מפרש רש"י: "בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצאן".
וצריך להבין:
א) מקורו של רש"י הוא במדרש (ויק"ר פי"ז, ו). ושם נאמר "כיון ששמעו כנענים שישראל באים עליהם עמדו והטמינו כו'" ומדוע משנה רש"י וכותב "אמוריים" (ובפרט שבפסוק נאמר "אל ארץ כנען"*)?
ב) במדרש נאמר שהכנענים הטמינו מתי שהם שמעו שישראל באים עליהם, שזה כנראה קרוב לכיבוש יהושע, ואילו רש"י משנה וכותב "כל ארבעים שנה" ומניין לו לרש"י זאת?
ג) מדוע מאריך הפסוק וכותב "בבית ארץ אחוזתכם" ולא בפשטות: "בבתיכם" (כפי שמקשה הכלי-יקר כאן)?
מבאר הרבי:
אנו מוצאים כבר בספר בראשית שהאמורי הוזכר באופן חריג משאר האומות; ה' אמר לאברהם (לך טו, טז), "ודור רביעי ישובו הנה, כי לא שלם עון האמורי עד הנה", כלומר, שבני-ישראל ישובו לארץ כאשר תתמלא-סאתו של האמורי והוא יגורש מארצו.
לכן מובן, שכבר כשבנ"י יצאו ממצרים, שאז כבר היה דור רביעי [מיעקב שירד למצרים, כפי שרש"י מפרט (שם): יהודה, פרץ, חצרון, כלב] – ידעו האמוריים שעומדים לסלקם והחלו להטמין ממונם.
ומעתה מיושבות כל שלושת השאלות:
רש"י, ששיטתו "פשוטו של מקרא", מדגיש דווקא אמוריים, כי רק הם מוזכרים במקרא שעתידים להגרש בזמן מסויים. ומובן גם מדוע הטמינו מתחילת ארבעים שנה, כי כבר אז שלם עוונם (והראיה: שהיה דור רביעי)**.
והטעם שהטמינו ממונם, אף שעתידין להיגרש (והממון לא יגיע אליהם בחזרה), מובן גם כן בפשטות: כי מכך שהם מגורשים בגלל שהתמלאה סאתם – הבינו האמוריים שגם בנ"י בשלב מסויים יחטאו ויגורשו, ואז קיוו לחזור ולחפש מטמוניהם.
ולכן מאריך הפסוק ואומר "בבית ארץ אחוזתכם" שזהו רמז שמדובר על האמורי, כי את ארץ הכנעני – קיבלו מידי הקב"ה, אבל את ארץ סיחון מלך האמורי – ביקשו בנ"י בעצמם, וכלשון בני גד ובני ראובן: "יותן את הארץ הזאת לעבדיך לאחוזה".
*
ומדוע ע"י הנגעים קיבלו דווקא את האוצרות של האמוריים? מבאר הרבי על-פי חסידות:
הנגעים באים כידוע בעוון לשון הרע (כדברי רש"י תזריע יג, מז ועוד). והרמב"ם מאריך (בסוף הלכות טומאת צרעת) שאין הכוונה ללשון הרע בלבד אלא ל"שיחת הרשעים" בכלל, ש"מרבים בדברי הבאי" וזה מביא לכך ש"באין לדבר בגנות הצדיקים" וכו'.
וזהו גם-כן קליפת 'אמורי', כפי שמבאר אדמו"ר הזקן (תורה-אור קב, ג) שהוא "מלשון אמירה ודיבור . . סימן לשטות מילין . . וברוב דיבור לא יחדל פשע".
וזהו הרעיון שבנ"י מצאו את "מטמוניות של זהב" של אמוריים; כי הכוונה היא לא רק לשלול את "שיחת הרשעים" של האמורי, כי-אם להפוך את כח הדיבור לקדושה, כנאמר (ויחי מח, כב) "אשר לקחתי מיד האמורי": שעל-ידי דיבורים טובים וקדושים מגלים את ה"מטמוניות שבנפש". וכפי שהרמב"ם מסיים שם ש"אבל שיחת כשרי ישראל אינה אלא בדברי תורה וחכמה כו' שנאמר אז נדברו יראי ה' . . ולחושבי שמו".
חודש טוב ושבת שלום!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק לב, מצורע (עמ' 91 ואילך. השיחה בלה"ק במקור). הרעיון לעיבוד בסיוע "ביאורי החומש" ויקרא (היכל מנחם תשס"ט) עמ' רט-י.
______________
*) ולכן, אף שבגמרא (ב"מ כה, ב) מופיע בנושא דומה, שהאמוריים היו מטמינים רכוש בקירות בתיהם – אין די בזה כדי להסביר את רש"י המפרש פשוטו-של-מקרא שנאמר בו "אל ארץ כנען".
**) משא"כ המדרש, שאינו מפרש דוקא ע"פ פשוטו-של-מקרא – מאריך וכותב מיד לאחר מכן, על שלשת ה"פרוזדיגמאות" [=אגרות] ששלח יהושע לכנענים: "הרוצה ליפנות – יפנה, להשלים - ישלים, לעשות מלחמה – יעשה" כי זהו ביאור מדוע הכנענים הטמינו את ממונם, כי אחרי אגרות אלה סמכו על כך שאולי בעתיד ישלימו עם ישראל ובתיהם יחזרו אליהם.