בין אדם לחברו

ביקור חולים - מצוות הביקור

בפרשת וירא הקדוש ברוך הוא בא לקיים באברהם אבינו מצוות ביקור חולים. 

ידועים מאמרי חכמנו, אודות מעלת המצווה ותועלתה, עד שאמרו "המבקר את החולה נוטל אחד משישים בחוליו". 

יש שמונים את מצווה ביקור חולים כחלק ממצוות גמילות חסדים, אמנם, בעל הלכות גדולות בהקדמתו ורבי שלמה אבן גבירול באזהרות, מחשיבים אותה כמצווה מן המנין. 

עיקר מצוות הביקור, לעמוד מקרוב על צרכי החולה, להושיט לו כל עזרה אפשרית, להמציא לו דברים הנצרכים לו כמאכלים, משקאות או תרופות, וכן לחוננו בעצה נבונה. באגדות חז"ל אנו מוצאים מצוות ביקור חולים בדרך נוספת: מעשה בתלמידו של רבי עקיבא שחלה ולא נכנסו חכמים לבקרו. נכנס רבי עקיבא לבקרו, ובשביל שכיבד וריבץ בפניו, חיה. אמר לו: רבי החייתני. יצא רבי עקיבא ודרש: כל מי שאינו מבקר את החולה כאילו שופך דמים! לאור דברים נוקבים אלו, ראוי לבקר את החולה בפועל ממש, ולא להסתפק בהתעניינות באמצעות שיחת טלפון שאינה מאפשרת לעמוד על מצבו וצרכיו.

ככלל, ראוי לדעת כי במצוות ביקור חולים נאמרו שלשה טעמים, שגם בהיעדר אחדים מהם, נכון לקיים המצווה בגין הטעם הנותר. ואלו הטעמים: א. לעמוד על צרכי החולה ולסייע לו בפעולות הנבצרות ממנו עקב מוגבלותו. ב. להתעורר על ידי הביקור לבקשת רחמים על החולה. ג. שימצא החולה נחת רוח עם חבריו.

לאור זאת, גם במקרה שהחולה שוכב בבית חולים, מוקף רופאים ואחיות מסורים, ראוי לקיים המצווה מחמת הטעמים הנוספים. כמו כן, כשאין אפשרות לקיים את הביקור בפועל, עדיין ראוי לקיים המצווה באמצעות שיחת טלפון או שליחת מכתב, המקיימים את הטעם השלישי. 

כתבו בשם הרמב"ן שכל שביקר את החולה ולא ביקש עליו רחמים, לא קיים את המצווה. כי מעיקרי המצווה שייכמרו רחמיו על רעו ומתוך כך יעתיר עליו ברחמים עד שתחלצנו חמה. מהלכות התפילה על החולה: אם ניצב הוא לצד ערשו, יכול להתפלל ולבקש בכל לשון שירצה. ואם ניצב שלא בפניו, אז ישתדל להעתיר בלשון הקודש דייקא. 

כמו כן, המתפלל על החולה בפניו, אינו חייב לדעת שם אימו. ואדרבה, לפעמים מוטב שלא יזכיר את שמו ושם שאימו, שכן בכך סרה מעימו מעט שליטת הדינים. כשמתפלל, יכלול אותו בתוך חולי ישראל, ויאמר כך: 'המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל'.

(שובה ישראל)