מקור המצווה - מצווה לבקר את החולים. יש מן הראשונים, שמנו את מצות ביקור חולים כמצווה מיוחדת בתרי"ג המצוות; יש הסבורים, שמצות ביקור חולים היא מן התורה; יש הסבורים, שיש למצווה זו דין תורה מטעם הלכה למשה מסיני; ויש הסבורים, שאינה אלא מצות עשה מדבריהם, היינו שבתורת מצווה מיוחדת של ביקור חולים היא מדבריהם, אבל היא נכללת בכלל מצות גמילות חסדים, ובגדר של מצות 'ואהבת לרעך כמוך'.


חשיבות המצווה - אף על פי שביקור חולים הוא בכלל גמילות חסדים, נצטווינו במיוחד על מצווה זו, והיא מכונה מצווה גדולה. חז"ל הפליגו בערך המצווה הזו ובחשיבותה המיוחדת במאמרים רבים: 

מצינו בהקב"ה שמבקר חולים, כמו שאמרו 'אחרי ה' אל-היכם תלכו', וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה, אלא להלך אחר מידותיו של הקב"ה, מה הקב"ה ביקר חולים, שנאמר 'וירא אליו ה' באלוני ממרא', אף אתה בקר חולים; מנין שהקב"ה זן את החולה, שנאמר 'ה' יסעדנו על ערש דוי', ומנין שהשכינה שרויה למעלה ממיטתו של חולה, שנאמר 'ה' יסעדנו על ערש דוי'; 'והודעת להם את הדרך ילכו בה', זה ביקור חולים, והיינו שביקור חולים מקיימים על ידי הליכה אל החולה; רמז לביקור חולים מן התורה מנין, שנאמר 'אם כמות כל האדם ימותון אלו ופקדת כל האדם יפקד עליהם', שבני אדם באים ומבקרים את החולים; ביקור חולים הוא אחד מהדברים שהאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא; כל המבקר את החולה ניצול מדינה של גהינום, מיצר הרע, ומן היסורים, והכל יהיו מתכבדים בו; כל המבקר את החולה כאילו נוטל אחד מששים בחוליו, ומיקל עליו מחלתו, והיינו שאם המבקר אוהבו, שביקורו ערב עליו מצד הנאתו ממנו, מיקל חוליו מעליו; כל מי שאינו מבקר את החולה, הרי זה כאילו שופך דמים; ר' אליעזר הגדול ציוה את בנו, בני הוה זהיר לבקר את החולה, והמבקרו גורם להקל חוליו; אל יקשה בעיניך לפקד חולה על ערשו, כי בגלל אלה תמצא חסד.

מספר מטרות למצות ביקור החולים:


לעודד את החולה ולגרום לו נחת.

להשתדל בכל צרכי החולה הנחוצים לו, בין שיעשה המבקר בעצמו, או שיצווה לאחרים לעשות, לפקח בצרכי החולה, בענייני מיטתו ובענייני המקום אשר הוא בו. מעשה בתלמיד אחד מתלמידי ר' עקיבא, שחלה ולא נכנסו חכמים לבקרו, ונכנס ר' עקיבא לבקרו, ובשביל שכיבדו ורבצו לפניו חיה. אמר לו, רבי, החייתני.

להתפלל על החולה שיתרפא, ולבקש עליו רחמים.

אלו עיקר המצווה של ביקור חולים שיעשו לו צרכיו, וימצא נחת רוח עם חבריו, ויבקשו עליו רחמים, והמבקר את החולה, ולא בקש עליו רחמים, לא קיים המצווה.

לשבת על יד החולה כשהוא דורש זאת, או שדרושה שמירה, ודין שימור בחולה נוהג גם בזמן הזה.


אכן, מצות ביקור חולים היא גם באופנים שאין כל טעם, כגון שאין החולה צריך שישמשוהו, וגם הוא יכול להתפלל על עצמו

דרך קיום המצווה - מצות ביקור חולים היא בגוף, בנפש, ובממון. 

• בגוף כיצד, ירוץ ויתעסק בכל צרכיו ולהמציא לו כל רפואותיו, וכן יטרח בגופו ביתר צרכיו. 
  
  
• בנפש כיצד, ישפוך נפשו בתחינות להתפלל להקב"ה שישלח לו רפואה שלמה. 
  
  
• בממון כיצד, לראות אם אין לחולה ממון כל צרכו להשתדל לו, כי צרכי החולה הם מרובים.

שמחה - צריך להיכנס לחולה בשמחה, כי לבו ועיניו אל הנכנסים, ויש לספר לחולה סיפורים משמחים שירחיבו את נפשו, ודברים שיסיחו דעתו ויצחק מהם.

שיעור - ביקור חולים אין לו שיעור, ואפילו כמה פעמים ביום, וכל המוסיף הרי זה משובח, והוא בכלל מה שאמרו גמילות חסדים אין לה שיעור, דהיינו גמילות חסדים שבגופו, ובלבד שלא יטריח על החולה, וכן אין לבלבל את החולה בעצות שאינן מועילות.

חולים מאושפזים - מצות ביקור חולים נוהגת גם בחולים המאושפזים בבית חולים, אף על פי שיש שם רופאים ואחיות המטפלים בו.

כנסו כאן לקריאת המאמר המלא על מצוות ביקור חולים, מתוך אתר המכון לחקר הרפואה על פי ההלכה

• יד שרה
• עזר מציון
• עזרה למרפא
• לחמיש השאלת ציוד רפואי
• ארגון אתה עמדי