שאלה 

לכבוד וכו' ברצוני לפרט מספר קשיים חמורים העומדים בפני ולשאול מספר שאלות שאני מרגיש הכרח לקבל עליהם תשובה ברצוני להדגיש שכל עוד שאין לי תשובה לבעיות אלו יש לי סבל גדול מאוד וביותר שיש לי הפרעות בכמה ענינים בעבודת השם יתברך כתוצאה מזה. 

 

א. הנני אדם שהיה גר במשך שנים בגוש קטיף המטרה העיקרית שלי לגור שם היתה מצד מצוות ישוב ארץ ישראל לישב את איזור זה שהיה שומם שנים רבות גרתי שם במסירות עצומה תוך כדי קשיים שאי אפשר לתארם כאן והנה בימים אלו בצורה אכזרית ביותר פינו אותי ואת כל חברי מאיזור מגורינו דבר זה מביא אותנו לידי שברון גדול מאוד והננו מרגישים שלקחו לנו אתגר מרכזי מאוד בחיינו שאחרי שהתרגלנו אליו במשך שנים בלעדיו קשה לנו מאוד להמשיך לתפקד בצורה הראויה ובפרט שיש לנו הרגשה שהתפקיד הקודם שהיה לנו הוא תפקיד עבור כל עם ישראל. 

 

ב. בנוסף לזה גם מצד המצב הגשמי מצבנו הפך להיות קשה מנשוא היינו מסודרים מבחינת דיור ופרנסה ובפתאומיות נזרקנו למצב קשה מאוד בין מבחינת דיור ובין מבחינת פרנסה אם היינו חזקים ברוחנו באתגרים הרוחניים שהורגלנו להם אולי עוד היינו מצליחים להתגבר באיזה צורה שהיא על הבעיות האלו אבל כשבלאו הכי כאמור לעיל גם מבחינת האתגרים הרוחניים מצבנו קשה מנשוא כשמצטרף לזה הבעיות הגשמיות זה מחמיר בהרבה את המצב. 

 

ג. בנוסף לזה הנני מרגיש קושי בזה שכל כך הרבינו בתפילות ובתחנונים שכל מהלך זה לא יקרה והנה מהלך זה קרה במילואו ובכל העוצמה להיכן הלכו כל התפילות הרבות שהתפללו אנשים כל כך רבים כנגד זה. 

 

ד. הנני חושב הרבה מה תפקידי ותפקיד חבירי באמת במצב הנוכחי ואני לא מצליח למצוא תשובה לזה ואפילו התחלה לתשובה וכשאינני יודע מה תפקידי אני מעביר הרבה מזמני בבטלה ושעמום שזה כידוע דבר מאוד לא טוב מהרבה הרבה בחינות. 

 

ה. ברצוני להדגיש שהנני כותב את השאלות לא רק בשמי אלא בשם עוד הרבה מאוד חברים שמרגישים בדיוק כמוני בכל הדברים הנ"ל ומאוד מחכים כולנו לקבל תשובות שיועילו לנו באמת להתחזק ואני יכול להעיד על עצמי ויותר מזה על חברי שבאמת אנחנו רוצים בכל הלב לעשות את רצון השם יתברך ולעבוד אותו כמה שיותר בשלימות אבל פשוט מצבנו המסובך מערבב אותנו מלדעת מה רצון השם מאתנו במצבנו וברצוני להוסיף שאין לנו חס וחלילה שום ספיקות באמונה בהשם יתברך וגם אין לנו שום תלונות על השם יתברך ורק שבאופן מעשי יש לנו קשיים חזקים מכח המציאות הנוכחית 

תשובה. 

 

 

תשובה 

 

 

באמת נוכחתי בעצמי מרבים מהסובלים בסבלכם שנפגשתי אתם וגם שמעתי מאחרים בקשיים העצומים שאתה וחבריך עומדים בהם ואני מוכרח לומר שאף על פי שאני מתכוין לכתוב תשובות לשאלות שאתה שואל אבל באמת אחרי הכל המצב מאוד כואב מהרבה בחינות אבל אף על פי כן הכרח גמור לכתוב תשובות לשאלותיך כדי שתוכל להתחזק ברוחך ולפעול במצב הנוכחי את הדברים שהם התפקיד שלך בשעה קשה זו וכיון שהדברים קצת ארוכים כתובים הם כאן בחלוקה לפרקים ומאוד אבקש ממך להתבונן היטב בדברים הכתובים כאן מפני שכשתתבונן תראה שיש כאן הרבה מאוד דברים בסיסיים בעניני עבודת השם ובתפקיד האדם בעולם וכל דבר כולל בתוכו הרבה דברים שיוכלו לעזור לך לא רק על השאלות הנ"ל אלא על עוד הרבה שאלות בחיים. 

 

 

 

 

 

פרק א. 

 

 

 

א. כל יהודי צריך לדעת שכולנו כל זמן היותנו כאן בעולם הזה אנחנו בשליחות שענינה הוא לחבר את נשמותינו להשם יתברך ולהביא אור רוחני מהשם יתברך על נשמותינו המסילת ישרים בפרק ראשון מגדיר את הדברים האלו בנוסח זה כי רק הדביקות בהשם זהו הטוב וכל זולת זה שיחשבוהו בני האדם לטוב אינו אלא הבל ושוא נתעה ולכן כל דבר שאדם יודע שמחבר אותו להשם יתברך צריך לרדוף אחריו בכל כוחו להשיג אותו וכל דבר שאדם יודע שמרחיק אותו מהשם יתברך צריך לברוח ממנו כבורח מפני האש עכ"ד. 

 

ב. הדברים האלו נכונים לכל אדם בתפקידו הפרטי בחיים וגם לכל אדם לגבי ההשפעה שלו על אחרים שעיקר הדבר הוא לחבר את נשמות כללות ישראל להשם יתברך ולהביא אור רוחני מהשם יתברך על נשמות כללות ישראל גם אדם שאינו מסוגל בשום אופן להשפיע על אחרים מכל מקום הרי לפחות בתפילות בנוסח שקבעו חז"ל לתפילת שמונה עשרה מתפלל על כל עם ישראל לדברים אלו. 

 

ג. הדברים שמחברים אותנו להשם יתברך ושמביאים את האור הרוחני מהשם יתברך לנשמה הם כל עניני עבודת השם יתברך לימוד התורה וקיום המצוות ותפילה וזהירות מעבירות ועזרה לזולת. 

 

ד. והנה בדברים אלו שהם תכלית החיים לכל אדם יש התפקיד שמיועד לו מהשמים ולא כל התפקידים שוים ולדוגמא אפילו בלימוד התורה עצמו יש אדם שנמשך ללימוד הבקיאות ויש אדם שנמשך ללימוד העיון יש אדם שנמשך לפלפולים בסוגיות ויש אדם שנמשך ללימוד הלכות וכן הלאה. 

 

 

 

 

 

פרק ב. 

 

 

 

א. יש פעמים שאדם בטוח בעצמו שהתפקיד שנועד לו בענין זה הוא תפקיד מסוים אבל מהשמים מובילים את הדברים בכיוון אחר מפני שבשמים יודעים שבאמת שייך לו תפקיד אחר בענין הזה אבל ודאי שגם התפקיד שמיעדים לו מן השמים ענינו הוא החיבור של הנשמה להשם יתברך והבאת האור הרוחני מהשם יתברך לנשמה. 

 

ב. וגם יש פעמים שאדם יש לו תפקיד מסוים בענין הזה ולאחר זמן מהשמים מעונינים לשנות את תפקידו ואין הכוונה שחס וחלילה מבטלים בשמים את השליחות שלו להתחבר להשם יתברך ולהביא אור רוחני מהשם יתברך לנשמה אלא רק משנים את התפקיד באיזה צורה לעשות את הדבר הזה וגם כמובן שאין הכוונה שמזלזלים בשמים בתפקיד החשוב שעשה עד עכשיו שודאי מה שעשה היה חשוב מאוד אבל מכל מקום מסיבות שאינם ידועות לנו צריך עכשיו לשנות את פרטי תפקידו. 

 

ג. וכתוב בספרי המקובלים שבכל מקום בעולם בכלל ובארץ ישראל בפרט יש במקום אורות רוחניים שצריכים תיקון ועל ידי שיהודים גרים באותו המקום ועובדים שם את השם יתברך נעשה תיקון לאותם האורות הרוחניים והם נתקנים ובלשון המקובלים נקרא זה שמבררים את הבירורים השייכים לאותו מקום. 

 

ד. ויש גם סוגי בירורים שמשתנים מזמן לזמן שיש בירורים שזמן תיקונם במקום זה הוא בזמן מסוים ויש בירורים שזמן תיקונם הוא בזמן אחר. 

 

 

 

 

 

פרק ג. 

 

 

 

א. והנה אתה וחבריך שגרתם במשך שנים במקומות מסוימים והשתדלתם שם כפי כוחכם לעבוד את השם יתברך ודאי שתקנתם הרבה מאוד מהאורות הרוחניים השייכים לאותם המקומות ושמור לכם על זה שכר עצום בשמים. 

 

ב. ועכשיו שמהשמים גלגלו שהוכרחתם לעזוב את אותם המקומות מוכרח הדבר שמהשמים רוצים לתת לכם תפקיד אחר של תיקון אורות במקומות אחרים ואולי גם מסוגים אחרים של אורות. 

ג. והנה אם אדם מחליט בעצמו מסיבות אישיות של כדאיות לעזוב את מקומו ואת תפקידו ולחפש מקום ותפקיד אחר אין הכרח שבאמת רוצים ממנו מהשמים את השינוי הזה מפני שאולי באמת הוא טועה בהחלטתו. 

 

ד. אבל במצבכם שאתם השתדלתם מאוד שלא להגיע לידי שינוי זה והכריחו אותכם על זה ודאי שהסבר הדבר הוא שמהשמים רוצים ממכם תפקיד אחר. 

 

 

 

 

 

פרק ד. 

 

 

 

א. ואף על פי שלפי ראות העין השטחית השינוי הזה נעשה על ידי החלטה של בני אדם שלא רצו להתחשב בכם וכו' אבל צריך לדעת שבאמת הכל מהשם יתברך וכל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה ואף במקרים שהאדם מצווה להשתדל למנוע את השינוי מכל מקום עם עשה את ההשתדלות למנוע את השינוי ולא עלה הדבר בידו בהכרח שמהשמים רוצים ממנו את השינוי הזה והכל לטובתו לפי הנצרך לתיקון האורות השייכים לנשמה שלו וממילא לתיקון הנשמה שלו. 

 

ב. ובגמרא במסכת ברכות דף ס' עמ' ב' כתוב אמר רב משום רבי מאיר וכן תנא משמיה דרבי עקיבא לעולם יהא אדם רגיל לומר כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה. 

 

ג. ומובא שם בגמרא בברכות המעשה ברבי עקיבא שהלך עם תלמידיו בדרך והגיע הלילה והיו צריכים לישון ופנו לעירה שהיתה שם ובקשו מהאנשים שגרו בעירה שם לתת להם מקום לישון ולא רצו אנשי המקום לתת להם אמר רבי עקיבא כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה והלכו הוא ותלמידיו וישנו במדבר והיה אתם תרנגול להעיר אותם בבוקר וחמור לרכב עליו ונר להאיר להם בלילה ובאה רוח וכיבתה את הנר ובא חתול ואכל את התרנגול ובא אריה ואכל את החמור ואמר רבי עקיבא גם על דברים אלו כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה והסוף היה שבאותו לילה הגיעו שודדים לאותה עירה ולקחו בשבי את כל בני העירה למוכרם לעבדים ואמר רבי עקיבא לתלמידיו הרי רואים אתם שכל הדברים שהיו נראים רעים באמת הם טובים שאילו ישנו בעירה היו לוקחים אותם בשבי וכן אם היה התרנגול משמיע קולו או החמור נוער או הנר מאיר היו מזהים אותם השודדים על ידי זה והיו לוקחים אותם לשבי. 

 

ד. ודבר זה נפסק להלכה ברי"ף וברא"ש בברכות שם ובטור ובשו"ע באורח חיים סימן ר"ל שאדם צריך לומר על כל דבר שקורה שכל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה. 

 

ה. והנה ודאי שאף על פי כן אם מגיע לאדם דבר שלפי ראות העין הוא דבר שנראה רע צריך ומחויב האדם להתפלל להקדוש ברוך הוא שיטיב את מצבו אבל אם התפלל האדם ובכל אופן נשאר מצב זה צריך לדעת שדבר זה הוא לטובה אפילו אם אין מובן לאדם לעת עתה מהו הטוב שיש בדבר זה 

 

 

 

 

 

פרק ה. 

 

 

 

א. ויש בזה עוד דבר נוסף שחשוב מאוד להדגיש אותו והוא שהנה כמו שכתבת בשאלתך במשך השנים שגרת במקום הקודם השקעת כוחות נפשיים רבים להתגבר על הבעיות שהיו כדי להמשיך לגור שם ונמצא אם כן שגנוזים בתוכך כוחות נפשיים חזקים מאוד. 

 

ב. ועכשיו שמהשמים כיוונו אותך לתפקיד חדש ואינני נכנס לפרטים איזהו התפקיד החדש אבל בכל מקרה ודאי שכללות התפקיד הוא לחבר כמה שיותר את הנשמה להשם יתברך ולהביא כמה שיותר אור רוחני מהשם יתברך על הנשמה ובכללות גם לפני השינוי שנעשה זה היה התפקיד שלך ורק שעכשיו אתה צריך לעשות את זה בצורה אחרת ומוטל עליך עתה בתפקיד החדש לראות איך באמת לנצל את הכוחות האלו הגנוזים בך במלוא עוצמתם. 

 

ג. ויתירה מזו מבואר בגמרא במסכת בבא מציעא דף פ"ד עמ' א' על רבי יוחנן וריש לקיש מחכמי הגמרא שרבי יוחנן היה כל הזמן מחכמי הגמרא אבל ריש לקיש היה תקופה שהיה שייך לחבורת שודדים ורבי יוחנן ראה שיש לו כוחות עצומים מאוד ואמר לו רבי יוחנן שמהשמים נתנו לו את הכוחות האלו בשביל ללמוד תורה בעוצמה גדולה וריש לקיש קיבל את דבריו והתמסר ללימוד התורה עד שנעשה מראשי חכמי הגמרא בדורו. 

 

ד. ורואים מזה שאפילו כח מרובה שמשתמש לדברים של חול כשהוא אצל יהודי באמת הוא כח שניתן לו מהשם יתברך לצורך עבודת השם יתברך אלא שקורה שהכח הזה נמצא בשבי של כוחות הרע ומשתמש לדברים שליליים או דברים בטלים ובידי האדם לעשות שינוי בכיוון של השימוש בכח ולהשתמש בו רק לדברים קדושים של עבודת השם. 

 

ה. ועל אחת כמה וכמה שכשיש לאדם כח מרובה ועוצמה נפשית לסוג מסוים של עבודת השם שאם מהשמים כיוונו את הדברים שמוטל על האדם לשנות את סוג עבודת השם שלו שודאי שיכול האדם לקחת את הכוחות והעוצמה שהיה לו בסוג הראשון של עבודת השם ועל ידי שינוי מסוים בפרטי המציאות להשתמש בכוחות האלו לסוג החדש של עבודת השם. 

 

 

 

 

 

פרק ו. 

 

 

 

א. והנה כמו שפירטת בשאלתך יש כאן עוד בעיה גדולה שהמצב המציאותי שלכם עכשיו מבחינת דיור ופרנסה הוא קשה מאוד וזה גם גורם הפרעה גדולה בעניני עבודת השם. 

 

ב. והנה באמת ודאי שכך הדבר שכאשר המצב הגשמי של האדם בבעיות גדולות באופן טבעי זה גורם הפרעות גם בעניני עבודת השם. 

 

ג. אבל בכל אופן בידי האדם על ידי מאמצים להתגבר על זה והדבר שבעיקר נותן את הכח להתגבר על זה ולהתחזק אף על פי כן בעבודת השם יתברך הוא ידיעה אחת בשרשי ההפרעות. 

 

ד. והוא שבגמרא במסכת סוכה דף נ"ב סוף עמ' א' כתוב שההוא סבא אמר לאביי כלל גדול שכל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו ]ויש אומרים שההוא סבא שאמר את זה לאביי הוא אליהו הנביא עיין בזה בתוספות בחולין פרק ראשון ואכמ"ל[ ופירוש הדברים הוא שאם יש שני אנשים שלאחד יש נשמה יותר גבוהה וקדושה ולשני יש נשמה פחות גבוהה וקדושה לאדם שיש לו את הנשמה היותר חשובה יש גם יצר הרע יותר גדול ולכן הוא צריך לשמור את עצמו ביותר זהירות וזה ההיפך ממה שבני אדם חושבים שאם הנשמה יותר קדושה צריך פחות להיזהר. 

 

ה. והסיבה של הכלל הזה שכל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו בדרך הפשט מסבירים המפרשים שהוא מפני שצריך שיהיה מלחמה שקולה ואם יהיה לאדם נשמה מאוד קדושה ויצר הרע קטן אם כן אין לו בכלל נסיון אמנם יש עוד הסבר לענין על פי הקבלה והוא שעיקר ענין היצר הרע אינו מהנשמה עצמה אלא כח רוחני זר שמסית את הנשמה אבל הנשמה עצמה של כל יהודי ללא יוצא מן הכלל היא קדושה מאוד ואין בה כלל צד רע והסיבה שהיצר הרע מנסה להסית את הנשמה לרע הוא מפני שלכל יהודי יש בשמים שפע רוחני שבו תלוי הצלחת האדם בעולם הזה ובעולם הבא וכוחות הרע רוצים לגנוב מהשפע הזה והיכולת שלהם לגנוב מזה הוא אם הם מצליחים חס וחלילה להכשיל את האדם וכיון שכך אם רואים כוחות הרע אדם אם נשמה גדולה מנסים עליו ביותר לנצחו מפני שהאורות ששמורים לו בשמים הם אורות הרבה יותר מרובים ומזה כוחות הרע יותר רוצים לגנוב וכמו שבעולם הזה הגנבים יותר מנסים לגנוב אצל העשירים. 

 

ו. וכתוב בביאור הגר"א לתיקוני זוהר שכמו שבשני בני אדם כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו גם באותו אדם עצמו כשיש תקופה שבה מקבל האדם אורות רוחניים יותר גדולים בזה היצר הרע יותר מנסה להפריע לו. 

 

ז. ונמצא לפי זה שהרבה פעמים כשעובר על האדם תקופה קשה בחיים שיש בתקופה זו הרבה נסיונות שורש הדבר הוא מפני שדוקא בתקופה זו מאיזה סיבה בשמים נותנים לבן אדם זה כח יותר גדול בנשמה ועוצמה רוחנית יותר גדולה וכיון שכך כוחות הרע נאבקים לגנוב מהאורות האלו על ידי שמזמנים לבן אדם כל מיני נסיונות של הפרעות מעבודת השם. 

 

ח. ולעניננו נמצא שדוקא בתקופה זו שעוברים עליך ועל חבריך נסיונות קשים זה סימן שבזמן זה קיבלתם וביכולתכם לקבל עוד אורות רוחניים גבוהים יותר מבזמנים הרגילים ודוקא לכן כוחות הרע מתנכלים להפריע לכם בעבודת השם ואם תתאמצו אדרבה להתגבר בזמן זה ביותר בעניני עבודת השם תצליחו בזמנים אלו עוד יותר מאשר בזמנים הרגילים. 

 

 

 

 

 

פרק ז. 

 

 

 

א. אחרי כל הדברים הנ"ל השאלה המרכזית היא מהו באמת עכשיו התפקיד שלך שרוצים מהשמים שאותו תעשה והנה לצערי על זה באמת אינני יכול לענות לך בשום אופן כי אינני מכיר אותך כלל באופן אישי ואינני יודע את תכונותיך וכישוריך וגם אינני יודע את מצבך מבחינת צרכי הפרנסה ותנאי החיים באופן מפורט ובזה תהיה מוכרח להחליט או לבד או בהתיעצות עם רב שמכיר אותך באופן אישי או שיפגוש אותך וישמע באופן אישי ממך בפרטות את פרטי מצבך. 

 

ב. אבל אף שכנ"ל בפרטות אינני יכול לענות לך אבל בכללות ודאי שאפשר לומר שאתה צריך לחפש איך להתקרב כמה שיותר להשם יתברך. 

 

ג. דהיינו לראות לפי יכלתך להרבות במידת האפשר בלימוד התורה ולהקפיד מאוד להתפלל את כל התפילות באופן הראוי וכמה שיותר בשפיכת הלב להשם יתברך ולהקפיד מאוד בקיום המצוות המעשיות ולהיזהר מאוד מכל דברים האסורים ולהשתדל כמה שיותר לעזור לאחרים בין בעזרה גשמים ובין בעניני עבודת השם ויותר מהכל להתחזק מאוד בשמירת כל עניני הקדושה והצניעות וכל עניני טהרת המשפחה שאלו השרשים המרכזיים של קירבת השם וגם מאוד מאוד להקפיד בפרט בתקופה זו כמה שיותר בכל עניני חינוך הילדים שמטבע הדברים כשהמצב לא ברור ויש כל מיני שינויים במצב עלול להיות רפיון בכמה ענינים בעניני חינוך הילדים וחשוב לדעת שכל רגע של לימוד התורה של הילדים הוא זכות עצומה שצריך להיזהר מלהפסיד אותה וכל זהירות על המצב הרוחני של הילדים ובפרט בעניני קדושה וצניעות הוא זכות עצומה שצריך לעשות הכל כדי לשמור עליה. 

 

ד. ומי שבידו גם להשפיע בדרכים נכונות על אחרים לטובה בענינים הנ"ל ודאי שהוא זכות עצומה מאוד. 

 

 

 

 

 

פרק ח. 

 

 

 

א. והנה בהיות שנזכר הרבה בפרקים הקודמים מזה שהתפקיד שלנו הוא להוסיף בחיבור של נשמותינו להשם יתברך ולהביא אור רוחני מהשם יתברך על נשמותינו יש להוסיף קצת תוספת ביאור בדברים הרמח"ל בספר אדיר במרום וכן הנפש החיים בשער ד' פרק י"א ועוד הרבה ספרים הביאו מאמר מספר הזוהר קודשא בריך הוא ואורייתא וישראל חד הוא דהיינו שהשם יתברך והתורה ועם ישראל הם דבר אחד [וכבר העירו שלא מצאו לשון זה ממש בספר הזוהר וכנראה שכוונתם לפרש כך לשון דומה הכתוב בספר הזוהר ואכמ"ל]. 

 

ב. והדברים צריכים ביאור מאוד איך יתכן לומר כן שהרי הקב"ה אין לו גוף ולא דמות הגוף וממלא כל העולמות וסובב כל העולמות והתורה היא ספר תורה הקדושה וישראל הם בני אדם ואיך נאמר שהכל דבר אחד. 

 

ג. וצריך להקדים לביאור הדבר שהנה האדם מורכב מגוף ונשמה והגוף ידוע ומורגש לכולם מהו אבל הנשמה אף על פי שכל אדם יודע שהיא קיימת בו ומרגיש את זה היטב והרי ההבדל בין חי למת ברור אף על פי כן להגדיר מהות הנשמה עד סוף ענינה הוא דבר קשה מאוד ומהקצת שבידינו להבין בזה יש ליתן בו משל לקרני השמש הנמשכות מן השמש שכל מהות ומציאות קרני השמש הוא יניקתם והימשכותם מן השמש ואם ישים אדם קרש להפסיק בין קרני השמש לשמש אין מאחורי הקרש כלל קרני שמש (עכ"פ אותם חלקים שלא יכולים לעבור דרך קרש ונכללים בהם כל החלקים הנראים לעין) וכעין זה הוא ענין נשמת היהודי שהיא נמשכת מהבורא יתברך וכל מהותה ומציאותה הוא יניקתה והימשכותה מהבורא יתברך ]וודאי שרחוק מאוד המשל מהנמשל שהרי המרחק המהותי בין ענין הנשמה לענין הבורא הוא ללא שיעור וללא דמיון כלל למרחק המהותי שבין השמש לקרני השמש שהוא פחות ממנו וכוונת המשל רק לענין הפרט שכל המהות הוא היניקה וההימשכות משורשו[ והנה באמת כל מה שיש בעולם הוא יונק ונמשך מהבורא יתברך ואכמ"ל בביאור הענין אבל בנשמה של יהודי זה באופן יותר ישיר ויותר מורגש. 

 

ד. ונחזור לעניננו לביאור המאמר שהקב"ה ועם ישראל הם דבר אחד כוונת מאמר זה הוא שהנשמות של ישראל הם שפע הארה רוחנית ]בלשון ספרי הקבלה לשפע רוחני טוב משתמשים בלשון הארה או אור ואחת הסיבות לשימוש לשון זה הוא מפני שבמציאויות הגשמיות הדבר הכי רוחני הוא אור והוא דבר טוב ויש כמדומני עוד סיבות יותר עמוקות לשימוש לשון זה ואכמ"ל[ שנמשך שפע זה מהבורא יתברך שהוא השורש של הארה זו וזה הכוונה במה שאמרו שהשם יתברך ועם ישראל הם דבר אחד שזה שורש השפע וזה השפע הנשפע. 

 

ה. ומה שאמרו עוד שגם התורה הקדושה היא אחד עם הבורא ועם ישראל לבאר דבר זה צריך להקדים יסוד גדול שמבואר בהרבה מקומות בחז"ל ומהם בגמ' בסנהדרין צ"ט שעל הפסוק נפש עמל עמלה לו דרשו חז"ל ]כדי לבאר כפילות הלשון בפסוק שנזכר פעמיים עמל[ הוא עמל במקום זה והתורה עומלת לו במקום אחר ופירש רש"י שכשהאדם עמל בתורה התורה מבקשת להשם יתברך שיעזור לו להבין התורה עכת"ד ומבואר מזה שהתורה אינה רק ספר התורה שיש לנו בעולם הזה אלא שיש מציאות רוחנית של תורה בעולמות העליונים שיכולה לבקש בקשות מהשם יתברך (ומשל לדבר הידוע לכולם שיש מציאות רוחנית של מלאכים). 

 

ו. ועל פי זה מובן מה שאמרו במאמר הנ"ל שגם התורה היא אחד עם השם יתברך ועם ישראל הכוונה היא שסידר הקב"ה את סדר הבריאה ששפע זה שבא ממנו לנשמות ישראל הוא מושפע דרך המציאות הרוחנית של התורה שיצירת השפע שבו נוצרות נשמותיהם של ישראל נעשה ועובר דרך השפע של התורה הקדושה שגם הוא סוג שפע מאתו יתברך (כן מבואר בכוונת הדברים ברמח"ל בספר אדיר במרום ואולי באיזה פרטים לא דייקתי אבל באופן כללי כן מבואר שם הכוונה עיי"ש). 

 

ז. ועוד דבר נוסף יש בזה שהנה התשוקה הפנימית החזקה ביותר שיש לנפש האדם הוא להתקשר יותר לשרשה ולקבל יותר שפע וחיזוק לעצם הנשמה והדרך לזכות לדבר זה על פי האמור הוא על ידי תוספת בתורה דהיינו הוספה בלימוד התורה והוספה בקיום התורה ]ובכלל הוספה בקיום התורה נכללים כל עניני עבודת השם המבוארים בתורה דהיינו קיום המצוות והזהירות מעבירות בין בענינים שבין אדם למקום ובין בענינים שבין אדם לחברו וכן ענין התפילה כל אלו נכללים בכלל תורה לעניננו להמשכת תוספת השפע הנ"ל[ שעל ידיהם מתעורר השפע העליון להיות מושפע עליו דרך אורות התורה. 

 

 

 

 

 

פרק ט. 

 

 

 

א. והנה בכל מצוה שיהודי עושה בכל צורה שהוא יעשה אותה נפעלים שני התוצאות הנ"ל שמתווסף בחיבור של הנשמה להשם יתברך ושבא אור רוחני מהשם יתברך ונכנס לתוך הנשמה. 

 

ב. אמנם מבואר בב"ח באורח חיים סימן מ"ז ובספר שער רוח הקודש בדף י"א ע"א שאם האדם ירגיל את עצמו בשעה שלומד תורה או מקיים מצוה או מתפלל או נזהר מעבירה וכל עניני עבודת השם לכוין בפירוש בדעתו את שני הכוונות האלו שרוצה שעל ידי לימוד זה או מצוה זו לחבר את נשמתו להשם יתברך ]תמיד הנשמה מחוברת להשם יתברך אלא שמתווסף בחיבור[ ולהביא אור רוחני מהשם יתברך על נשמתו אז על ידי זה יהיה האור שנכנס לנשמתו בעוצמה הרבה יותר מרובה. 

 

ג. וכשיהיה האור יותר מרובה מלבד התועלת שבריבוי גם נגרם על ידי זה שהאדם זוכה ]יש כאלו שתמיד ויש כאלו שבחלק מהפעמים או עם ריבוי הפעמים או ריבוי הזמן של כוונות אלו[ להרגיש היטב בנפשו את האור הרוחני ועל ידי זה נכנס לאדם חשק עצום ללימוד התורה וקיום המצוות. 

 

ד. ודבר זה להרגיל את עצמו בשני כוונות אלו אינו כל כך קשה ואפילו אם אינו יכול תמיד מכל מקום יכול מפעם לפעם או פעם ביום או כמה פעמים ביום. 

 

ה. והמעיין בדברי האר"י בספר מבוא שערים ובדברי הגר"א בביאורו לזוהר בפרשת פקודי דף ט"ז יראה שענין כוונות אלו הם משרשי כל תורת הקבלה ומשרשי כל עניני ההצלחה המרובה בעבודת השם יתברך. 

 

 

 

 

 

פרק י. 

 

 

 

א. והנה יש כאלו שחושבים שאף על פי שדברים אלו הם נכונים מכל מקום זה שייך רק לאנשים בעלי דרגה גבוהה במיוחד בעלי נשמות מיוחדות אבל על עצמם חושבים אותם אנשים שהם אנשים פשוטים שאין להם שייכות לדברים כאלו גבוהים ומרוממים אבל באמת דברים אלו הם טעות מוחלטת ולכל יהודי יש נשמה מאוד מאוד גבוהה ובאמת בכל יהודי קיים רצון פנימי עמוק מאוד להתקרב להשם יתברך יש בני אדם שמרגישים את זה בזמנים רבים ויש בני אדם שמרגישים את זה בזמנים מעטים אבל השורש הפנימי קיים אצל כל יהודי. 

 

ב. ובמדרש רבה בסוף פרשת תולדות מספרים חז"ל שבשעה שנחרב בית המקדש רצו הגויים שהראשון שיכנס לגנוב מבית המקדש יהיה יהודי ]כנראה כדי להשפיל יותר את היהודים[ ויהודי בשם יוסף משיתא לקח על עצמו תפקיד זה ונכנס לבית המקדש והוציא משם מנורה בקשו ממנו הגוים להיכנס פעם נוספת ולהוציא חפץ אחר ולא הסכים וכך אמר לא די שהכעסתי את בוראי פעם אחת שאכעיסנו פעם נוספת ניסו הגויים לפתותו בכסף רב ובתפקיד חשוב ובאיומים ליסורים ולמיתה ובשום אופן לא הסכים וסופו של דבר היה שהרגוהו במיתה קשה שניסרוהו במסור שמנסר קרשים ומת ובשעה שנסרוהו היה צועק אבל לא על היסורים צעק אלא צעק אוי לי שהכעסתי את בוראי אוי לי שהכעסתי את בוראי. 

 

ג. נשאלת השאלה מהיכן לקח אותו יהודי כח למהפכה כזו ברגע שהרי ברגע הקודם הסכים להיכנס לבית המקדש ולגנוב הגם שהיה זה מעשה גרוע מאוד בשעה כזו קשה לעם ישראל שעת החורבן שביהמ"ק נחרב ורבים נהרגו ורבים נשבו רבים נפצעו רבים רעבו ורבים סבלו ובשעה כזו לבגוד ולהיכנס למקום המקודש לעם ישראל ולגנוב וברגע אחר כך נתהפך והגיע למדריגה הגבוהה ביותר של ליהרג על קידוש השם ועוד שבשעה של מיתה לא צעק על הריגתו אלא על שהכעיס את בוראו. 

 

ד. והתשובה לזה היא שבכל יהודי קיימת נשמה קדושה שרצונה הבלעדי הוא לעשות רצון השם יתברך בכל הכוחות אלא שכשהקדוש ברוך הוא שולח את הנשמה לעולם הוא שולח אתה שני מלווים רוחניים היצר הטוב והיצר הרע והיצר הרע מנסה לפתות את הנשמה לדברים לא טובים ויש מקרים שחס וחלילה הוא לוקח את הנשמה בשבי והנשמה עובדת בשירות האויב אבל הנשמה עצמה באמת נשארת תמיד קדושה מאוד ולכן אף יהודי זה שנכשל בכניסה לגנוב מבית המקדש מכל מקום יכל ברגע אחד לעשות מהפכה כזו מפני שבאמיתות נשמתו היה נשמה קדושה מאוד שרצונה לעבוד את השם יתברך בכל מחיר. 

 

ה. ועבודתו של כל יהודי הוא לפעול בעצמו שהחלק הקדוש הזה שבתוכו הוא זה שיפעיל את מעשיו וכל הנהגותיו כדי שילך תמיד בדרך עבודת השם. 

 

ו. והנה כמה דרכים יש לאדם איך לפעול דבר זה ומהדרכים העיקריים לזה הוא על ידי שני דברים האחד על ידי שידע האדם את גודל הטוב אשר גנוז בתוכו והכח הגדול שיש בתוכו להגיע למדריגות גבוהות בעבודת השם יתברך והשני על ידי שידע האדם את הפעולות הגדולות שנפעלות מכח כל מעשה או דיבור או כוונה או מחשבה או רצון שלו לצד הטוב. 

 

ז. וצריך כל יהודי לידע שהדבר ברור שאם היה מודע לשני כוחות הגדולים הנזכרים עד סופם אין ספק שעל ידי ידיעה זו בלבד כבר היה מקבל כח אדיר לעמוד בכל הנסיונות ולעבוד את בוראו בכל כוחו יומם ולילה ויתכן שלא היה שייך בכלל ענין של מכשול בעולם אלא שבדרך כלל אין ביכלתנו לידע כוחות הנ"ל עד סופם ומכל מקום כמה שידע האדם יותר מכוחות אלו וחוזקם ממילא יתווסף לו רצון וכח לעבודת בוראו. 

 

 

 

 

 

פרק יא. 

 

 

 

א. ועל דבר השאלה שכל כך הרבה אנשים התפללו תפילות רבות שלא יקרה מהלך זה ולבסוף נעשה הדבר במילואו ולהיכן הלכו כל אותם תפילות. 

 

ב. הנה כלל גדול הוא שאין שום תפילה שאינה נענית אלא שבשמים יודעים יותר טוב מהאדם למה באמת היותר מועיל שתתקבל תפילתו ואין שום ספק שכל תפילה שהתפלל אדם בענין זה לא הלכה לאיבוד ותעזור התפילה לאדם הרבה בעולם הזה ובעולם הבא. 

 

ג. ובפרשת ואתחנן כתוב על התפילות שהתפלל משה רבינו להיכנס לארץ ישראל ולא זכה להיכנס וחז"ל פירשו שהתפלל תפילות כמנין הגימטריא של תיבת ואתחנן שזה חמש מאות וחמש עשרה תפילות ואם כן מקל וחומר שעל זה יש להקשות להיכן הלכו כל אותם תפילות והתשובה היא כנ"ל. 

 

ד. ובאמת שהגמרא במסכת ברכות ל"ב ע"ב אומרת שדוקא מענין זה של פרשת ואתחנן רואים את מעלת התפילה שמשה שרבינו עם כל מעשיו העצומים הוצרך לתפילה ועל ידי זה זכה למה שאמר לו הקדוש ברוך הוא ]בפרשת ואתחנן פרק ג' פסוק כ"ז[ עלה ראש הפסגה ושא עיניך וימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך ע"כ. 

 

ה. אלא שצריך ביאור מה הזכות החשובה שיש בזה לעלות להר ולראות את הארץ אבל הענין הוא שעיקר הכח של מצוות ישוב ארץ ישראל הוא שעל ידי זה מתחבר האור הרוחני שבנשמה של היהודי עם האור הרוחני שיש בארץ ישראל שהנשמה של כל יהודי היא אור רוחני שבא מהשם יתברך כמבואר לעיל בפרק ח' בביאור מאמר חז"ל דקודשא בריך הוא ואורייתא וישראל חד הוא וגם בארץ ישראל יש אור רוחני מיוחד וזה מכלל כוונת הפסוק בפרשת עקב פרק פסוק י"ב ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלקיך בה וכו' וכשיהודי גר בארץ ישראל באופן של קיום מצוות ישוב ארץ ישראל מתחברים שני אורות אלו זה בזה ועל ידי זה שני האורות האלו מתחזקים והקדוש ברוך הוא נתן למשה רבינו כח ועוצמה רוחנית חזקים שבשעה שהסתכל על הארץ כבר נעשה חיבור רוחני זה ונתחזק האור הרוחני של משה רבינו ונתחזק האור הרוחני של הארץ. 

 

ו. ובאמת שכל ענין זה של הסתכלות משה רבינו על הארץ היה ענין רוחני למעלה מדרך הטבע שבדרך הטבע אי אפשר לראות מראש הר בעבר הירדן את כל ארץ ישראל וביותר שמביא רש"י בפרשת ואתחנן שם שקיום הבטחה זו של עלה ראש הפסגה ושא עיניך וכו' זה הדברים האמורים בסוף חומש דברים בפרק ל"ד שכתוב שם ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו ראש הפסגה אשר על פני ירחו ויראהו ה' את כל הארץ את הגלעד עד דן ואת כל נפתלי ואת ארץ אפרים ומנשה ואת כל ארץ יהודה עד הים האחרון ואת הנגב ואת הככר בקעת ירחו עיר התמרים עד צוער ע"כ ואת כל זה ודאי שאי אפשר בדרך הטבע לראות מראש ההר בעבר הירדן אלא שהיה זה על ידי כוחות רוחניים על טבעיים. 

 

ז. ועוד שברש"י על התורה שם בסוף חומש דברים מפרש שהקדוש ברוך הוא הראה אז למשה לא רק את כל המקומות שבארץ ישראל אלא גם את כל מה שעתיד לקרות שם ואת כל מה שעתיד לקרות לעם ישראל בכל הדורות עד תחיית המתים וזה ודאי כל ראיה רוחני על טבעי. 

 

ח. והענין שבשבילו הראה הקדוש ברוך הוא למשה את כל זה הוא מפני שלמשה רבינו היה עצמות רוחניות חזקות מאוד ועל ידי זה כל דבר שהראה לו אז הקדוש ברוך הוא נעשה חיבור בין האורות הרוחניים של משה לבין אותם הדברים ונתעלו ונתקדשו אותם הדברים הרבה באופן שעד היום יש לנו תועלת עצומה מאותה הראיה של משה רבינו שראה את הארץ ואת עם ישראל לדורותיו. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ט. ועל דרך זה כתוב שם בסוף חומש דברים בפרק ל"ד פסוק ט' ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו ע"כ והנה כשכתוב בתורה על יהושע שהוא מלא רוח חכמה ודאי שמדובר על עצמות של רוח חכמה בדרגה נוראה שלמעלה מאפשרות השגתנו והתורה מעידה שזה נעשה על ידי שמשה רבינו סמך את ידיו עליו ]כמו שכתוב בפרשת פנחס שהקדוש ברוך הוא ציוה למשה לסמוך את ידו על ראש יהושע והוא סמך ידיו עליו ועיין שם ברש"י שהוא עשה בעין יפה שהקדוש ברוך הוא אמר לו ביד אחת לסמוך והוא סמך בשני ידים[ ורואים מכאן את העצמות הרוחניות החזקות שהיה למשה שעל ידי נתינת ידיו על יהושע בציווי השם נתמלא יהושע ברוח חכמה בדרגה נשגבה מאוד. 

 

י. ועכ"פ לעניננו כל אותם ענינים נוראיים שנעשו על ידי ראיית משה את ארץ ישראל ועם ישראל לדורותיו כנזכר לעיל זכה לזה משה רבינו על ידי תפילותיו להיכנס לארץ שאף על פי שלא נתקבלו תפילותיו באופן הפשוט להיכנס ממש לארץ מכל מקום היה מכח התפילות האלה דברים שהם תועלת עצומה למשה רבינו ולכל ישראל לדורותיהם וגם יש להוסיף בזה שרש"י על התורה בפרשת ואתחנן שם על הפסוק רב לך בפירושו השני מפרש שאמר השם יתברך למשה על בקשתו להיכנס לארץ שמוכן לו למשה דברים בחשיבות יותר מזה עיי"ש דבריו ויתכן שהרבה מדבר חשוב זה נעשה על ידי תפילות אלו של משה והנה בכמה מהדברים הנזכרים בפרקים הקודמים היה ראוי להאריך יותר ולבאר הדברים אבל כבר נתארכו הדברים יותר מדי ותוכל לעיין בספר התקרבות להשם ששם מבוארים כמה מהדברים הנ"ל יותר באריכות. 

 

יא. וכיון שנתבאר כאן בענין התפילה חשוב מאוד להדגיש שעכשיו במצבכם הקשה מהרבה בחינות מאוד חשוב הדבר שתתפללו על מצבכם הנוכחי לזכות להצלחה מהשם יתברך בין מבחינה גשמית של דיור ופרנסה וכל המסתעף והקשור לזה ובין מבחינת המצב הרוחני וחשוב מאוד לדעת שיש אנשים שטועים לחשוב שעיקר מה שצריך להתפלל זה רק על רוחניות אבל בעניני הגשמיות יהיה מה שיהיה ואין להתפלל על זה אבל דבר זה הוא טעות חמורה מאוד מפני שכל דבר שאדם לפי ענינו מרגיש שהוא צריך אותו צריך האדם להתפלל עליו וחז"ל תקנו לנו אפילו בתפילת שמונה עשרה שהיא תפילה חשובה ביותר כמה וכמה בקשות על עניני הגשמיות וצריך לידע שכל הדברים בין הכלליים ובין הפרטיים הכל תלוי רק בהשם יתברך והקדוש ברוך הוא שומע תפילות וצריך לבקש לו על כל דבר וכמה שהבקשה יותר מעומק הלב ובשפיכת הנפש הבקשה יותר מתקבלת וכן כפי ששמעתי יש במצבכם כמה הפרעות מכמה סיבות בעניני חינוך הילדים וגם על זה צריך להתפלל מעומק הלב ובשפיכת הנפש להשם יתברך שיעלו הילדים בתורה ובמצוות כמה שיותר בכל הזמנים. 

 

 

 

 

 

פרק יב. 

 

 

 

א. והטענה שכתבת שבתפקיד הקודם של המגורים באיזורים ההם היה זה תפקיד עבור כללות עם ישראל ואילו בדברים אחרים התפקיד שלך הוא פרטי ונמצא שאתה דואג רק עבור עצמך. 

 

ב. התשובה לזה הוא שבאמת בכל דבר שאדם עושה בעבודת השם יתברך הוא מסייע עבור כל כלל ישראל שמבואר בספר נפש החיים שהצורה שבה הקדוש ברוך הוא ברא את העולם הוא שמלבד העולם שלנו יש עוד עולמות עליונים רבים מאוד וכשיהודי עושה בעולם הזה את רצון השם יתברך הוא גורם שפע של אור בעולמות העליונים וכתוצאה מזה מביא ברכה והצלחה לכל עם ישראל ולאידך גיסא ח"ו אם נכשל יהודי גורם זה פגם בעולמות העליונים ועל ידי זה יש הפסד גדול לכל עם ישראל. 

 

ג. ויש שני דברים שבהם באופן מיוחד השפע שפועל היהודי הוא לכל עם ישראל הראשון הוא בלימוד התורה כמבואר באריכות בספר נפש החיים בשער ד' מפרק י"א והלאה עיין שם שכך סידר הקדוש ברוך הוא את הבריאה שעיקר השפע והאור שיש לעם ישראל תלוי מאוד בריבוי לימוד התורה של כל יהודי ויהודי וכדאי שתעיין שם בספר נפש החיים בשער ד' מפרק י"א והלאה ותראה את הדברים בעצמך (ויש שם הרבה קטעים מספר הזוהר בלשון שאולי קשה לך אבל ברוב המהדורות המצויות היום של הנפש החיים יש תרגום של דברי הזוהר ותוכל להבין היטב). 

 

ד. והדבר השני שכוחו מיוחד לפעול ברכה לכל עם ישראל הוא ריבוי הזהירות בעניני הצניעות והקדושה כמבואר במדרש רבה בפרשת וישב על הזהירות של יוסף מלהיכשל בזה שבזכות זה היה קריעת ים סוף והגר"א מביא מדברי התיקוני זוהר שכוונת הדברים הוא שאילו ח"ו יוסף לא היה מצליח לשמור את עצמו כל עם ישראל היה טובע בים סוף ורואים בזה איך ששמירה של אדם יחידי פעלה ישועה עבור כל כלל ישראל וכן מבואר עוד בחז"ל ובעיקר נמצא זה בתלמוד ירושלמי על אשה בשם קמחית שהיתה זהירה מאוד בעניני צניעות ובזכות זה זכתה ששבעה בניה היו כהנים גדולים והנה מכלל הענין של כהן גדול הוא שהכפרה של עם ישראל ביום הכפורים נעשית על ידו הרי שזה ענין של השפעה לכל עם ישראל ונעשה זה באותו דור על ידי הזכות של זהירות בעניני צניעות של אשה אחת וחשוב מאוד לדעת שכלול בדברים שבסעיף זה גם ריבוי הזהירות בכל ההלכות של טהרת המשפחה והסיבה שבזהירות בענינים אלו הנזכרים בסעיף זה של אדם יחיד כל כך משפיע על כל עם ישראל עיין בזה בספר התקרבות להשם פרק י"ז. 

 

ה. ונמצא לפי זה שאם תוסיף כמה שביכלתך בעניני עבודת השם יתברך ובפרט בשני ענינים הנ"ל של לימוד התורה והזהירות בעניני קדושה וצניעות הרי אתה מביא בזה שפע של ברכה והצלחה בכל הענינים לכל עם ישראל וביותר אם אתה אדם שיכול גם להשפיע וללמד לרבים להתחזק יותר בעבודת השם יתברך ובפרט בשני ענינים הנ"ל הרי ביותר אתה משפיע עבור כל עם ישראל. 

 

 

 

 

 

פרק יג. 

 

 

 

א. וצריך לדעת שכל עניני עבודת השם יתברך מלבד התועלת העצומה לכללות ישראל והשכר העצום שיש לאדם על זה בעולם הבא גם הם המזון האמיתי של הנפש אף בעולם הזה והנפש מוכרחה את זה. 

 

ב. וכתוב בתהילים בפרק מ"ב כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים צמאה נפשי. לאלקים לקל חי מתי אבוא ואראה פני אלקים ע"כ כוונת הפסוקים האלו היא שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם בשני סוגים של בריאה יש דברים כמו ברזלים ואבנים שכמו שהם כך הם ואין הם צריכים תוספת מזון אבל יש סוג שני והוא צמחים ובעלי חיים שצריכים מזון והוא הכרחי עבורם והאדם הוא גם מסוג הדברים הצריכים מזון ואומר דוד המלך בפסוקים הנ"ל שהנה האדם מורכב מגוף ונשמה וגוף האדם כולם יודעים מהו מזונו אבל מלבד זה יש גם נשמה והנשמה גם זקוקה למזון והמזון של הנשמה הוא אור עליון שבא מהשם יתברך ונכנס לתוך האדם וזהו כוונת הפסוקים הנ"ל שכמו שאיל שהוא בעל חי המסתובב במדבר ומחפש מעין מים מפני שכך הטבע שבו נברא שהוא מוכרח את זה כן הנפש צמאה לאלקים וזהו הטבע שלה. 

 

ג. ואם האדם לא נותן לנשמה את הקשר עם השם יתברך אפילו אם יהיה לאדם את כל הדברים הטובים שבעולם שהוא רוצה אותם הנשמה מרגישה רעב וסבל שאי אפשר לתארו. 

 

ד. ורק אם האדם באמת מתקרב להשם יתברך שעל ידי זה מגיע האור הרוחני מהשם יתברך לנשמה אז הנשמה מגיעה אל הסיפוק שלה ומקבלת את העוצמה שלה וכדי לקבל את האור הזה צריך האדם להתקרב להשם יתברך בלימוד התורה ובתפילות להשם יתברך ובקיום המצוות ובזהירות מעבירות שאלו הדברים שעל ידיהם נכנס אור זה לנשמה ואז האדם מגיע אל המטרה האמיתית שעבורה נברא האדם בעולם הזה. 

 

 

 

 

 

פרק יד. 

 

 

 

א. ולסיום הדברים יש להביא מדברי חז"ל בילקוט שמעוני במגילת איכה רמז תתקצ"ז שכתוב שם שבשעה שנחרב בית המקדש ויצאו ישראל לגלות בבל אמר הקדוש ברוך הוא לירמיהו ללכת לומר הדבר למשה רבינו שקבור בהר נבו והלך ירמיהו לשם ואמר לו משה רבינו שרוצה ללכת לראות את הגולים ואמר לו ירמיהו שאי אפשר ללכת מפני שמלאה הדרך בהרוגים ואמר לו משה רבינו שבכל אופן ילכו והלכו עד שהגיעו ופגשו את הגולים שהיו על יד נהר פרת וכשהגיעו ראו אותם עם ישראל והכירו וידעו שזה שעם ירמיהו הוא משה רבינו ]וזה דבר פלאי מאוד שזכו כל הגולים להתגלות בהקיץ של משה רבינו עליו השלום[ ושמחו שחשבו שבא לגואלם וכמו שגאל את ישראל ממצרים ויצאה בת קול מהשמים והכריזה שאי אפשר עכשיו עדיין לבטל הגלות ואמר להם משה רבינו שלחזור עכשיו ממש אי אפשר שכבר נגזרה גזירה אלא שמברכם שהקדוש ברוך הוא יחזירם במהרה וכששמעו כך בכו כולם בכי גדול עד שעלתה בכייתם למרום ועל זה נאמר הפסוק בתהילים פרק קל"ז על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו. 

 

ב. והנה יש להאריך הרבה דברים בענין מדרש זה ואין כאן מקום לזה אבל מעט צריך לבאר והוא שענין זה שזכו כולם לראות בהקיץ את משה רבינו הוא זכות עצומה ואין ספק שזה פעל פעולה רוחנית על נשמותיהם בעצמה מאוד עזה וצריך להבין באיזה כח זכו לדבר זה. 

 

ג. והתשובה לזה הוא שכיון שהקדוש ברוך הוא הביאם למצב קשה מאוד של חורבן בית המקדש והגלות לכן כנגד זה נתן להם עצמות רוחניות גדולות מאוד. 

 

ד. ומה שכתוב שמיד אחרי זה בכו בכיה גדולה מאוד עד שעלתה בכייתם למרום הענין הוא שמכח הפגישה עם משה רבינו והברכה שקיבלו ממנו קיבלו על ידי זה כח עצום של תפילה שהרי משה רבינו היה עמוד התפילה כמבואר בהרבה מקומות ומהם שעמד בתפילה על ישראל ארבעים יום וארבעים לילה רצופים שהם תשע מאות ושישים שעות וגם שכחו לפעול בתפילה היה עצום שהציל את עם ישראל מכליה על ידי תפילתו וכשקבלו כח ממשה רבינו מיד התפללו בבכיה עצומה ועלתה תפילתם עד למרום היינו שהיה כח בתפילתם לעלות למקומות גבוהים בעולמות העליונים הרבה יותר מהכח שהיה לתפילותיהם שלפני זה לפני שקבלו את הכח ממשה. 

 

ה. ולעניננו הנה ודאי שאין שייך להשוות שום דבר בעולם לענין חורבן בית המקדש והגלות הכללית של עם ישראל אבל כתוב בביאור הגר"א לספרא דצניעותא פרק ה' דף ל"ד טור א' שכל הדברים שכתובים בחמשה חומשי תורה על עם ישראל בפנימיות הדברים שייך זה בכל יהודי בכל דור עיי"ש כל דבריו ואכמ"ל ומזה יש ללמוד שכל הדברים שעוברים על כל יהודי בחיים אין זה דבר פשוט כלל ועיקר והכל יש בזה ענינים גבוהים מאוד ולכן ראוי לנו ללמוד משם גם לצרה פרטית של יהודי או של ציבור של יהודים שהפסידו את מקום מגוריהם ופרנסתם שצריכים לדעת שבשעה שהקדוש ברוך הוא עושה כן יחד עם זה באותה שעה הוא נותן לאותו אדם עוצמות רוחניות שלפני כן לא היו לו אותם וכן בדומה לזה הוא הענין המבואר בגמרא במסכת שבת דף י"ב עמ' ב' ששכינה למראשותיו של חולה וכן מבואר בפוסקים ביורה דעה בסימן של"ה סעיף ה' עיי"ש בשו"ע ובט"ז ובש"ך אלא שלפעמים עלול להיות שהאדם לא שם לבו כלל לעוצמות קדושות אלו שקיבל ושם לב רק לצרה שקרתה לו ועל ידי זה נכנס בשברון ויאוש ולכן צריך האדם לשים אל לבו דבר זה שבשעה שקרתה לו צרה ודאי שהקדוש ברוך הוא מוסיף לו כנגד זה כוחות ועוצמות רוחניות חדשים וצריך להשתמש בהם להתקרב בכל כחו להשם יתברך ואם בידו הדבר באופן הראוי גם לקרב אחרים להשם יתברך באופן שתקופה זו תהיה לו לעליה רוחנית ולא לירידה רוחנית.