יהדות

פרטים

קטגוריה: תורה ומדע

פורסם בחמישי, 27 אוגוסט 2020 11:41

נכתב על ידי Super User

כניסות: 300

יוצרים הידברות עצמאית

אביגיל איתן / הידברות סופשבוע - מוסף שישבת 
באדיבות אתר הידברות

יש הרבה אנשים שמרגישים את אור התורה במרכז חייהם, פועם בתוכם ומכתיב את דרכם. אך רובם לא בהכרח מנסים להעביר את זה הלאה - אולי מפאת חוסר זמן ו\או אילוצי חיים נוספים, ואולי מפני שהם פשוט מעדיפים להשאיר את זה לארגונים הגדולים. בכל זאת, יש כאלו שמבינים שארגון גדול ודאי התחיל גם הוא בקטן, ואפילו אם לא יגיעו לגדולה – מספיק אדם אחד שהם יצליחו לקלף מתוכו פיסה של חוסר אמונה.

אחד השיקולים שיכול אולי למנוע אדם מפעילות לזיכוי הרבים באופן עצמאי הוא השיקול הכלכלי. אך הסיפור של מנשה (שם בדוי), שביקש שלא להתראיין בשמו, מוכיח שניתן להגיע למקסימום תפוצה במינימום עלות. מנשה הוא חרדי בן 30 מאזור המרכז. בחיי היום-יום שלו הוא לומד תורה, נשוי ואב לילדים. לפני כארבע שנים החליטו הוא וחברו שברצונם לזכות את הרבים לשם שמים, במיוחד בנושאים שבין אדם לחברו. ההשראה שלו הייתה ספר הלימוד היומי ותן חלקנו. "זה בא מתוך אידיאולוגיה, השקפה ואמונה", הוא מספר, "זה מה שלמדנו בישיבות והערכים עליהם גדלנו בבית".

השניים החלו להדפיס עלון הנקרא "ווארט" (מילה באידיש שפירושה חידוש), שעסק בפרשת השבוע, והפיצו אותו באזור בני ברק והסביבה. "רצינו להגיד מילה על פרשת השבוע, אז הוצאנו את העלון הזה", הוא מספר. "מדובר בקנה מידה של אלפי פלאיירים, אבל לא בקנה מידה ארצי ולא כעיתון. אין פה משהו מסחרי, אנחנו לא רוצים כסף או תרומות". העלון מודפס בשחור לבן ומופץ ב-1,500 עותקים מדי שבוע, שבו טקסט ערוך מתוך הספר לקח טוב. כתוב בו דבר תורה מרכזי על הפרשה הבנוי על שאלה ותשובה, ולדברי מנשה הוא הצליח מאוד. אך למרות ההצלחה, ואולי דווקא בזכותה, לפני כשנה החליט עם שותפו למיזם להתחיל לשלוח את העלון במייל. משם זה הלך והתפתח, עד שבחודש ניסן האחרון הוציאו לראשונה את העלון הווירטואלי "השכל מוסר". בעלון זה מופיעים זמני היום, זמני תפילה, קריאת שמע ועוד. אך המנות העיקריות הן הלכות שבין אדם לחברו, הלקוחות מהמשנה ומפרקי אבות עם פירוש רבנו יונה, מוסר מתוך ספר אורחות צדיקים, והלכות מספר חפץ חיים. "פשוט בדקנו את המיזם הזה על המנויים הנוכחיים של ווארט", סיפר מנשה, "כי כבר נוצר לנו מאגר אנשים שמתעניינים בדברי התורה הללו, והחלטנו לנצל את זה".

מדוע עברו השניים להפצה וירטואלית? מהסיבה הפשוטה שכך ניתן להגיע להרבה יותר אנשים. "עלויות של הפצה בהדפסת ספר למשל הם גבוהים. יש הדפסה, הפצה ופרסום", הסביר, "בגלל שהדואר האלקטרוני הוא משהו שיש להמון אנשים - הנגישות שלו והגעתו לרבים היא גדולה, ובלי הוצאות גבוהות. כלומר, במשאבים מינימאליים אפשר להפיץ את היהדות. בגלל שהמדיה היא כלי כ"כ שימושי ביום-יום, וכ"כ נגיש בגלל האייפונים ומכשירים נוספים, אפשר לנצל אותה גם ללימוד. אם יש היום מייל יומי של חברות אשראי לדוגמא, ואנשים פותחים את זה כל יום, אין סיבה שהם לא יקבלו כל יום גם משהו תורני שיכול להוסיף להם. זה משהו צנוע. אני לא יודע אם נקים אי פעם ארגון, בשביל זה צריך הרבה זכויות. אם הקב"ה יזכה אותנו בעתיד - הלוואי. אבל מה שמניע אותנו היא האמונה שאנשים רוצים ללמוד, אבל אין להם נגישות, ולפעמים זה גם כרוך בתשלום, אז זה גם חוסם אותם. פה אין את אותם מרכיבים. אז מה אכפת לאנשים לקבל את זה למייל? אין מה להפסיד. להיפך, זה פשוט וידידותי. במקום ללכת ולפתוח ספר או לערוך חיפוש באינטרנט, יש להם את הלימוד היומי ישר עד לפה, מוכן ומחולק כל יום. זה מאוד נוח. אנחנו מחפים על כל המחסור בהוצאות ומשאבים במוצר עצמו שיש לו שתי מעלות: זה חינם ונגיש. אנחנו רוצים לעשות נחת רוח לבורא עולם, ואנחנו מקווים שזה יצליח בע"ה, שיצטרפו עוד אנשים ושהתפוצה תהיה גבוהה".

ובאמת, ניתן לראות שהשימוש באינטרנט, והצפייה באתרים דתיים יכולה לחזק גם את מי שזקוק לחיזוקים. כך מעיד גם על עצמו רוני פיזנטי, בעל תשובה בן 31 מרחובות. "תמיד אני שומע על סיפורים אישיים שהובילו אנשים לחזור בתשובה. הסיפור שלי הוא דווקא די משעמם. אנשים חושבים שמי שחוזר בתשובה עושה זאת רק מתוך משבר, מתוך רצון כביכול להיאחז במשהו. אצלי זה לא היה ככה. זה פשוט היגיון בריא. קצת לחשוב, להתבונן בדברים הקטנים בחיים. האינטרנט עזר לי הרבה בחזרה בתשובה. עד עכשיו אני צופה בהרצאות ושיעורים. הכלי הזה הוא אחת הסיבות שעשיתי את מה שעשיתי. אני לא חושב שיכולתי להגיע לכל כך הרבה אנשים בדרכים אחרות. ברוך השם, אחרי שחוזרים בתשובה מבינים כמה פספסנו, איך חשבתי אחרת? לכן הרגשתי צורך להעביר את זה הלאה. אנשים לא מכירים מספיק את היהדות. זה לא שהם לא רוצים לחזור בתשובה - הם כמעט לא יודעים מה זה".

פיזנטי גדל בבית מסורתי בעל זיקה דתית, אך בערך בגיל בר המצווה התחזק עוד יותר. כיום הוא משתמש באינטרנט כדי לזכות את הרבים. בחייו האישיים הוא מלמד בין היתר גרפיקה ובניית אתרים, ובמקרה הזה הסנדלר אינו הולך יחף. הוא הקים בעצמו שני מיזמים ללא מטרת רווח. האחד הוא אתר האינטרנט "ללא גזל", אותו הקים לפני כחמש שנים. מטרתו היא העלאת המודעות באיסור התקנות לא חוקיות למחשב, ובתוכו הוא משלב גם תכנים העוסקים באמונה והפצת התורה. אך בעיקר מספק האתר קישורים לתוכנות שונות שניתן להוריד בחינם. "האתר הזה מאוד הצליח", טען פיזנטי, "הרבה אנשים נכנסים גם בלי שום קשר למטרה הדתית שעומדת מאחורי זה, אלא בגלל שהם מחפשים איזה תוכנה להוריד, ואז הם מגיעים לשם".

בשלב מאוחר יותר הקים גם את האתר "אמונה", לתוכו העלה ספר פרי עטו בשם "מחפשים את האמת", ובו הוא מוכיח את האמת שבתורה. הדבר היפה הוא שמלבד העובדה שכתיבתו קולחת וכתובה בגובה העיניים, כל גולש יכול להדפיס את ספרו בחינם. בנוסף ימצאו הגולשים באתר גם שיעורי וידאו, כמו למשל את הרצאותיו של הרב רפאל נחומברג - אותו פיזנטי מצלם בעצמו ומעלה לאתר, וגם מאמר שהוא כותב ומפרסם כמעט כל שבוע על הפרשה. "באתר הזה יש קצת פחות כניסות מהאתר הראשון, אבל גם אליו נכנסים אלפי אנשים בחודש. בכל זאת, מבחינתי גם אם אני מגיע לאדם אחד וגורם למישהו לחשוב על הדברים - זה שווה הכול. מישהו כתב לי שהוא התלבט קצת בעניין, ואז הוא קרא את הספר והחליט להניח תפילין כל יום. זה הישג וסיפוק רוחני שאין בשום דבר אחר".

באופן אולי קצת מפתיע, פיזנטי מעיד כי רוב הגולשים באתריו הם חילונים. "מן הסתם מדובר באנשים שיש להם איזושהי זיקה לדת. אני מבין את זה מהתגובות שאני מקבל", הוא אומר, "אני מאמין שאדם שהנושא הזה בכלל לא מעניין אותו - לא יכנס לשם. מה שכן, אני מקבל גם הרבה תגובות של אנשים שנמצאים בקיצוניות השנייה - נגד הדת, אבל הם מבינים שיש משהו אז הם מחפשים, והם גם נהנים להתווכח. אם נדבר בכלליות, אני חושב שהאנשים האלה נמצאים במקום קצת יותר טוב מאלו שבכלל לא אכפת להם, כי הם לפחות חושבים. הם מנסים להבין מה המקור של הכול, מי שולט על הכול, מאיפה הם באו? כך אפשר להגיע יותר בקלות לתשובות. אבל ברגע שלא אכפת- טוב, מה אכפת לי? יש בורא, אין בורא? אני חי את חיי, טוב לי, זה כבר מצב הרבה יותר בעייתי".

למי שגולש קצת באינטרנט, המצב שתיאר פיזנטי, שבו מתקיימים ויכוחים סביב נושא האמונה, מוכר מאוד. נח גוטמן, אברך בן 28 מירושלים, התנסה גם הוא בוויכוח כזה. אבל בעוד שאחרים פשוט מסיימים את העניין בהסכמה לא להסכים, גוטמן לקח את זה צעד אחד קדימה. "זה היה מאוד ספונטני. יום אחד גלשתי באתר כלשהו שאמור להיות אתר של מדע, אבל יש בו הרבה כפירה ואפיקורסות", שחזר, "אני מכיר את הנושאים האלו ויש לי משיכה להם. קראתי מאמר כלשהו על אבולוציה והגבתי עליו. התפתח ויכוח עם מנהל האתר ועוד כמה אנשים באשר לסוגיה האם אפשר לחשב מתמטית סיכוי להיווצרות חלבון בצורה אקראית. לחלבון יש אורך מסוים של חומצות אמינו, זה חלבון קטן יחסית. הסיכוי שהוא ייווצר במקרה הוא כמו סיכוי שחתול יוציא משפט שלם בעל משמעות. החלבון הכי פשוט בגוף האדם לא היה יכול להיווצר בכוחות עצמו. הוא תקף אותי, ובאיזשהו שלב אף חסם אותי באתר כך שלא אוכל להגיב בכלל. הייתי כל כך עצבני, שאמרתי שאם ברשת יש כל כך הרבה דברי כפירה ולא נותנים לאף אחד לענות - צריך לעשות עם זה משהו. אתרי היהדות הגדולים יותר עסוקים בלהפיץ את התורה, ולא לענות על דברי כפירה. את הנישה הזאת לא כיסו ובצדק, ככה שאין תשובות מפורטות לכל מה שכופרים כותבים. אז תוך כמה ימים פתחתי אתר. אם לא הייתי כ"כ עצבני, אני לא יודע אם הייתי עושה את זה בכלל".

כך יצא שלפני קצת יותר משנתיים הפך גוטמן להיות "הדוס". זה שמו של האתר שלו, אתר שהפך פופולארי בקרב אוכלוסייה מגוונת בדעותיה. שם, כפי שרצה, פתח לעצמו במה אישית, בה הוא נותן מענה לדברי כפירה המופצים ברשת, המשולבים גם עם תכנים אקטואליים. בנוסף, אחת המטרות המרכזיות בהקמתו הייתה, לדברי גוטמן, למנוע מחרדים ודתיים נשירה, למנוע מהם להיות מושפעים מדברי הכפירה. "בחור ישיבה שנחשף לאינטרנט לראשונה לא יודע איך להתמודד עם זה. הוא לא יודע שהכול שקר", הסביר, "יש אנשים שמקימים אתרים שלמים נגד היהדות, הם מרגישים שזאת השליחות שלהם בעולם, במרכאות. האינטרנט נתן לכולם כלי ביטוי, אז באותה מידה יש ביטוי גם למזיקים. בחור ישיבה לא למד ביולוגיה או את שיטות הכפירה, והוא יכול למשל להיתקל בוויכוח שהיה לי באותו אתר שבו חסמו אותי, ומה הוא יבין? אותם אנשים לא יעשו מאמצים להסביר לו יותר ברור את הדברים. יכולה להתפרסם גם כתבה גדולה באתר חדשות חילוני: מצאו את האב הקדמון של האדם. אבל צריך שמישהו יבוא ויגיד לו שלפני שנתיים הייתה כותרת דומה על סוג אחר של קוף שחשבו שהוא האב הקדמון, ואח"כ התברר שזה זיוף, ולפני 15 שנה היה עוד סיפור כזה, ועוד אין סוף סיפורים, והכול שקר, סיפורי בדים".

ומהיכן מגיעה כל הכפירה הזאת? לדעתו, מזה שרבים אינם חוקרים באמת. "היה אדם אינטליגנט שסיפר לי שכל חייו הוא היה כופר", שיתף, "הוא עבר תאונת דרכים וחווה מוות קליני עם כל השלבים שקראנו ושמענו עליהם. אבל כשחזר הוא החליט שהוא הולך ראש בראש. משמים מחליטים לחנך אותי? להחזיר אותי בתשובה? אני אראה להם מה זה. אני אהיה עוד יותר אתאיסט ממה שהייתי עד היום. זה לא יאומן, בן אדם חכם שחזר מהשמיים, ומה מעסיק אותו? לדפוק את המערכת. הוא החליט שהוא יעמיק את לימודו בכפירה. הייתה לו תקופה אחרי התאונה שהוא לא עבד, אז הוא הלך לספרייה וקרא ספרים על אבולוציה וכן הלאה. לבסוף דווקא מתוך הספרים האלו הוא חזר בתשובה. וכאן אפשר באמת לראות שאדם כופר אינו כופר כי הוא למד, כי אם הוא היה לומד - גם אם מתוך ספרים אנטי דתיים, הוא מגלה שכל גדולי הפילוסופיים היו בעצמם מאמינים בדרך כזאת או אחרת בקיום הבורא. זה מגלם את כל המטרה שלי על רגל אחת".

למרות שזהו מקרה קיצוני, לדברי גוטמן, בדרך כלל אנשים שהם מאוד "אנטי", הם בסופו של דבר אלו שיותר קל לעשות איתם את המהפך. כך למשל, סיפר שהיה אדם שרצה להיפגש איתו והבטיח שיהיה "פציינט מאוד קשה". גוטמן נענה לאתגר. "כבר הרבה זמן לא שמעתי שאלה חדשה שממש הפתיעה אותי", אמר. "והגיע אליי אדם משכיל שחמש דקות אחרי שהתחלתי לדבר איתו – הוא כבר הבין הכול, שינה את דעתו ונכנס לעניינים במרץ".

גוטמן מתאר עוד, שהיה גולש אתאיסט שכמעט מהיום הראשון שעלה האתר - הוא קרא כל מאמר שכתב והגיב להם במהירות מפליאה. "מיד היה לו מה להגיד", סיפר, "טיפוס עקשן מאוד. אבל לאחרונה, אחרי שנתיים עקשניות, הוא כתב לי שהוא התחיל לקיים מצוות. משהו זז".

בתחילת הדרך, תיאר שהיה לו קצת קשה לתחזק את האתר. כל עניין ניהולו גזל ממנו זמן, עד שבשלב מסוים רצה לפרוש, אבל בדיוק אז קרה משהו ששינה את דעתו: "מישהו כתב לי: הייתי בדרך לעזוב את עולם התורה, ובזכות האתר שלך אני נשאר בתוכו. מיד החלטתי שאני נשאר והאתר ממשיך". לדבריו, בזכות האתר יש אנשים שמתכתבים איתו, ויש גם כאלו שהגיעו אליו הביתה, והוא הצליח לקדם אותם עד שהחלו לקיים מצוות. "אם לא הייתי רואה מזה תוצאות הייתי סוגר אותו. רק הסיפוק הזה שמגיע מדי פעם, כשעוד מישהו כותב לי שהוא התחזק, נותן לי כוח".

לינקים מומלצים:

ללא גזל

אתר אמונה

אתר "הדוס"

הספר "מחפשים את האמת"