חגים ומועדים וימים מיוחדים
'איילת השחר' על 'בין הזמנים'
- פרטים
- קטגוריה: סוף השנה
- פורסם בראשון, 11 אוקטובר 2020 17:28
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 646
'איילת השחר' על 'בין הזמנים'
***הרב ש.ב. גנוט ליקט, סידר וערך בעבורינו פניני הלכה, חכמה והשקפה, מתוך משנתו ההלכתית והמוסרית של ראש הישיבה מרן הגאון בעל 'איילת השחר', רבי אהרן יהודה ליב שטינמן שליט"א, על 'בין הזמנים' ** לאיזה קברי צדיקים 'אין ענין' ללכת, היכן כדאי להתפלל, על איזה 'זמן קריאת שמע' יש להקפיד, מהיכן ניתן לברך על הים ומדוע עלינו להקפיד על מלבוש עליון גם בחופשה***
ברכה על הים בביקור השני
נסענו לחוף הרצליה ביום שני וכשהגענו שוב לחוף ביום שישי, נזכרנו שביום שני ראינו את הים ולא ברכנו עליו את ברכת 'עושה מעשה בראשית'. האם נוכל לברך את הברכה כעת?
הגאון רבי בן ציון פלמן שליט"א סיפר שפעם אחת נסע עם קבוצת אנשים לחוף הים בנתניה וראו את הים היטב בדרכם ליד תל אביב, ולאחר כחצי שעה,כשהגיעו לחוף בנתניה, ראו שוב את הים, והסתפקו האם עליהם לברך או לא, דאפשר וחשיב ראיה חדשה בזה שהבתים שבכל האזור הסתירו את הים מעיניהם, ושאלו את פי מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א שהשיב להם שבודאי הפסידו את הברכה. [ועיין בספרי שלהי דקייטא מהדו"ב סי ק"ב בשם חכמי ירושלים, שכל עוד מתפעל מהים כהתפעלותו הראשונית, יכול לברך].
ראיית הים מרחוק
אנו נוסעים באוטובוס ורואים מרחוק את הים. האם אפשר לברך את הברכה מרחוק? מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א הורה שראיית הים מעיר אחרת, כמו ראיית הים התיכון מגבעות העיר בני ברק ומישיבת פוניבז', נחשבת לראיה לענין הרואה את הים בתוך שלושים יום, שאין מברך שוב כשרואה את הים מקרוב. וכן הורה מורי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א.
תפילה בקברי קדמונים
בענין תפילה על קברי התנאים והאמוראים הקדושים זי"ע אמר מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א לאברך אחד שתפילה אצל קדמונים מסוימים אינה מועלת לנו, כיון שאנו רחוקים מדרגתם העליונה והקדושה עד מאד. והדברים יתבארו על פי מה שכתב הפרי מגדים או"ח סי' תקפ"א דאנו מתפללים אצל קברי הצדיקים כדי שימליצו טוב בעדנו, ולפי זה יש לומר דצדיקים וקדמונים אלו לא ימליצו כ"כ בעדינו, כיון שאנו הקטנים רחוקים כרחוק מזרח ומערב מהשגותיהם והם לא הורגלו בקטנות בקשותינו ודרגתינו, אשר לא היתה כמותה בבני דורם. וכידוע שכשחלה מרן הגרי"ז מבריסק זי"ע שלח את מרן הגראמ"מ שך זי"ע, יחד עם מנין חבר תלמידי חכמים מופלגים וביניהם גם מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א, להתפלל על קבר הרשב"י זי"ע ועל קבר מרן הבית יוסף זי"ע, ואמר מרן הגרי"ז זצ"ל שאביו הגר"ח הלוי זצ"ל המליץ בעדו לעלות על קבר רשב"י וקבר מרן הבית יוסף ז"ל, כיון שהוא רבן של ישראל וכל ישראל הולכים לאורו הגדול בחיבוריו 'בית יוסף' ו'שולחן ערוך', ועל כן התפילה בקברים אלו מתקבלת היטב.
תפילה בקברי צדיקים
אמר מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א ששמע ממרן החזו"א זצ"ל שענין ההליכה להתפלל בקברים הוא מפני דיש שם השראת השכינה, אך בהליכה לסתם קברים, ואפילו בעליה לקברי ההורים, אין ענין להתפלל. [א"ה: המקור להשראת השכינה על קברי הצדיקים הוא בפירוש הגר"א ז"ל לתיקוני הזוהר וכן כתב הגאון החיד"א בשם מדרש, וע"ע בארוכה בספרי שלהי דקייטא סי' סד].
תפילה בקבר הב"י והאריז"ל
סיפר מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א: שמעתי שבעל החזון איש זצ"ל כשהיה בבית הקברות בצפת, התעכב סמוך לקברו של מרן הבית יוסף יותר מאשר התעכב בסמוך לקבר האריז"ל. והוסיף מרן שליט"א וביאר (כמובא בס' אעלה בתמר, שיעורי חומש):" יתכן שעשה כך כיון שהוא התייגע מאד בדברי הבית יוסף, ואילו בדברי האריז"ל הוא התייגע פחות, ומשום כך הרגיש שיש לו יותר שייכות לבקש בקבר הבית יוסף ז"ל מאשר בקבר האר"י הקדוש".
זמן קריאת שמע
בימי 'בין הזמנים' ישנם המקילים לעצמם יותר וקמים מעט מאוחר ומספיקים לקרות קריאת שמע לפי זמן הגר"א ז"ל. ואכן העיד מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א שמרן החזו"א הכריע שהעיקר הוא כשיטת הגר"א והגר"ז ז"ל. [וכן העיד מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, ס' אעלה בתמר. וכן הוא בס' אורחות רבינו שדן מרן הגרי"י קניבסקי זצ"ל קמיה מרן החזו"א זצ"ל אמאי לא אמרינן דספק דאורייתא לחומרא לענין זמן קריאת שמע, האם הלכה כהמגן אברהם או כהגר"א והגר"ז, ואולם הבין הוא מהחזו"א שדעתו נוטה שההלכה כדעת הגר"א והגר"ז, וממילא אין כאן מקום לדין ספק דאורייתא].
תפילה במטוס וברכב במיושב
הנה לעיתים ניתן להתפלל שמונה עשרה במתינות במיושב ולא במעומד, כגון הטסים במטוס וכדו' (או הנוסעים ברכב ואינם יכולים לעצור בדרכם ולהתפלל במתינות מטעמי סכנת דרכים וכו' ואם ימתינו, יעבור עליהם זמן תפילה),הורה מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א בשם מרן החזו"א זצ"ל שעדיף להתפלל שמונה עשרה במתינות במיושב, מאשר שמונה עשרה במהירות במעומד.
עקיפת התור
מצוי לדאבונינו תופעה של לקיחת התור, כגון העומדים בתור המשתרך לכניסה למתקן מסוים בפארק ולפתע מגיחים אנשים שלא עמדו בתור ועוקפים אותו, ונשאל מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א איזהו איסור עוברים אלו שעקפו את התור, והשיב שאמרו שהגר"ש גריינמן שאל את מרן החזון איש זצ"ל בזה, והשיב לו החזו"א שהוא פורץ בגדרו של עולם. ובס' אעלה בתמר הובא שהוסיף בזה מרן שליט"א את הדברים הבאים: מובא על הפסוק 'כקטן כגדול תשמעון' שאם קדם ובא לפניך דין פרוטה לא תסלקנו לאחרונה. ויש לעיין האם גם בשאר דברים צריך להקדים את העומד ראשון בתור. ועיין שו"ע יו"ד סי' שנ"ד אם יש שני מתים בעיר אחת,דיש להוציא את המת שמת ראשון.
ה'חזון איש' הושפע מ'בין הזמנים'
סח מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א:'שמעתי שמרן החזו"א זצ"ל אמר שבזמן שלומדים בני הישיבות, אזי גם לו יותר קל ללמוד, כיון שמרובים הם הלומדים העוסקים בתורה, אך ב'בין הזמנים' שמצוי יותר בטלה אצל בני הישיבות, זהו משפיע גם עליו ויותר קשה לו הלימוד'.
אין 'בין הזמנים' בתורה
"הקב"ה יעזור שתנצלו גם את הבין הזמנים, וכמו שבמשך השנה למדתם טוב מאד, כך תמשיכו גם בבין הזמנים, כי בעצם אין 'בין הזמנים'.בתורה לא כתוב 'בין הזמנים', יש מצוה של 'ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך' ולא כתוב חילוק אם זה בין הזמנים או לא בין הזמנים,רק מה,לגבי הסדר של הציבור יש כזה סדר,אבל ליחיד נשאר אותו מצוה בבין הזמנים כמו באמצע הזמן,בלי שום חילוק.
ונקוה שתנצלו את הבין הזמנים כל אחד ואחד,וד' יעזור שכולכם תעלו ותעלו מאד מאד בתורה ויראת שמים,ויהיה הרבה נחת מכולכם,והקב"ה יעזור לכולכם ולכל המשפחה שלכם ויהיה כל טוב. (מתוך שיחת מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א).[ואגב אזכיר בזאת שפעם אחת נדברתי עם מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, ובעידנא דשמחה שאלתי האם יהיה 'בין הזמנים' בעולם אחר שהמשיח יבוא... והשיב לי אז מרן הגר"ח:"אין 'בין הזמנים' בעולם!!"...].
להקפיד על מלבוש עליון
הנה כידוע הרחוב לדאבונינו מאד לא טוב ומשפיע על כל אחד,ובזמן האחרון התחילו בחורי ואברכי ישיבות לילך ברחוב בלי כובע רק בכיפה ובלי מלבוש עליון,ואם כי אין איסור,מ"מ זה לא דרך הראוי להתנהג לבן תורה, וכלובשים באופן שהוא מתבדל מהרחוב זה מחיצה מבדלת בינו ובין אנשי הרחוב אשר מאד לא נוהגים כהוגן, וזה תריס בפני קלקול. וכעת שגם מחיצה זאת הפסיקו לעשות יכולין לירד מאד ביראת שמים וראוי מאד להתחזק בזה,בפרט בעיר כמו... אשר רבו בה המתפרצים ואשר רחוקים מריח תורה,ומאד צריך לעשות חיזוקים, וזה חיזוק שמאד יכול להועיל.ויהי רצון שישים בלבנו אהבתו ויראתו ולעשות כל מיני גדרים להרחוקים מיראי השי"ת ותורתו. (מכתב מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א).
לימוד התורה ב'בין הזמנים'- בחינת 'מת מצוה'
"לאחר תשעה באב, בזמן שחלק גדול מכלל ישראל יוצאים מחמת עניני ריפוי, לצורך החלמה, וכל אחד עושה בשביל הבריאות...אך סוף כל סוף יש ביטול תורה, ולכן צריך מאד להתחזק.
ובזמן שכל כך הרבה אנשים בשביל סיבות שונות לא לומדים, לימוד התורה אז הוא בגדר מת מצוה, שבזמן שאין עוסקים במצוה, היא נקראת 'מת מצוה', לכן צריך מאד להתחזק לנצל את הזמן לתורה וליראת שמים, ובכל מעשה המצוות מה ששייך לעשות, מי שיכול ללמוד ומי שיכול לעשות מצוות, צריך לראות לעשות יותר מתמיד.
וכל אחד ואחד צריך לנצל את הזמן דוקא לעלות, כי אז הזמן הנכון לזכות בזמן מה שאחרים אינם עושים והוא מקבל את שכר כולם, כי אם זהו בחינת 'מת מצוה' אזי הוא מקבל את שכר כל אלו אשר אינם יכולים לעסוק בתורה בזמנים אלה, ועל כן יראה כל אחד לנצל את הזמן ולערוך חיזוקים בתורה הקדושה, ביראת שמים, בתפילה, כאשר בכל אלו הדברים צריך מאד להתחזק. (משיחת מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א. הו"ד במוסף שב"ק יתד נאמן).
לבזבז חצי יום ב'בין הזמנים'?!
"אמנם אינני ראוי לבקש מהציבור, כי יכולים הם לומר טול קורה מבין עיניך. רק היות שביקשו לומר,אני רוצה להציע שני דברים. הא', בנוגע לבין הזמנים, והוא כי רוב הציבור אמנם לומדים גם בבין הזמנים, אבל יש כאלה שיכולים לקחת "חצי יום" ולבזבז אותו בכלום,חצי יום! בחורים אברכים,מרשים לעצמם... ואם היה צריך את זה לבריאות כדי לנוח קצת ניחא, ואולי יש כאלה יחידים,אבל האם כל כך הרבה אנשים הם חלשים שצריכים את זה? כל יום או כל יומיים לבלות "חצי יום" בלי כלום, וזה לכאורה "ביטול תורה", כי מה נפק"מ בין הזמנים או אמצע הזמן האם יש חילוק, רק אם א' חלש צריך לנוח קצת... (משיחת מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א. מתוך דברים שנאמרו בעצרת התעוררות לרפואת בעל הקהילות יעקב זצוק"ל).
הטיולים הם סכנה רוחנית
זה כבר הרבה שנים שבזמן שלא לומדים בישיבות, כגון בחודש ניסן תשרי ואב, הרבה מנצלים הזמן גם כן ללימוד התורה, הנקרא 'ישיבות בין הזמנים'.
אמנם יחד עם זה יש כאלה שעושים טיולים למקומות שונים, ויש מקומות מסוכנים לטייל שם, בסכנה רוחנית וסכנה גשמית, ובעצם כל טיול כרוך בסכנה. הלא חז"ל אמרו 'האומר מה נאה אילן זה מה נאה ניר זה, הרי זה מתחייב בנפשו'.
ודבר זה תובעים מבני הישיבות יותר משאר בני אדם, כיון שהם טעמו טעם של תורה ואין להם לבלות זמנן, אלא אם צריך עזר לכבוד החג או שהתאמצו ביגיעת התורה וצריך לנוח קצת, אבל אין לנצל הזמן בטיולים, אפילו אם כוונתו לראות גדלות השי"ת, וכתוצאה מהטיולים כל שנה ישנם כאלה שקרה להם אסונות השי"ת ישמרנו. והנה מזמן לזמן גילו גדולי ראשי הישיבות על הסכנה בטיולים אלה, ומ"מ כמעט בכל שנה קרה דברים נוראים. גם השנה תיכף בגמר הלימוד בישיבות, קפחו שני בחורים חייהם, והדברים צועקים עד לב השמים.
אנא תלמידי הישיבות אשרי חלקכם שבחרתם דרך התורה,למה תלכו בדרכי עקלתון ואשר מביאים לכל כך הרבה צער. וכן נא להזהר מלעשות דברים המסכנים חיי אדם, ותנצלו את הזמן במקרה שצריך במנוחה, וחלק הכי גדול בלימוד התורה, ובזכות למוד התורה ושמירת הבריאות תזכו לעלות אל המסילה הנכונה ולגדול כרצון הקב"ה וכל ישראל. (מכתב מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א).