חגים ומועדים וימים מיוחדים

דבר החסידות – י"ט כסלו שחל בשבת

ב"ה

דבר החסידות – י"ט כסלו שחל בשבת

 

סודן של נעליים

הנה הסיפור שמכה גלים ביומיים האחרונים, כפי שמספר הרב ברוך קפלן מירושלים ת"ו ששמע מפי הרב חיים יעקב ליבוביץ':

 

סיפר לי הרב חיים ברוך הלברשטם, ממקורבי בית חיינו:

לרבי היו כידוע נעליים ישנות מאוד ולא הסכים להחליפן בחדשות, למרות שקנו לו כמה זוגות. רק כשהרבי נסע לאהל (ונעל נעלי בד) הייתי לוקח את הנעליים לצחצוח.

פעם ביקשה ממני הרבנית, שמכיון שהנעליים ממש קרועות וכמעט לא נשארה להן סוליה, לכן, הפעם כשאקח את הנעליים אביא אותן לסנדלר שידביק להן סוליה.

ובכן, באותו יום הודעתי לרב גרונר שיקח לי קצת יותר זמן עם הנעליים כי אני עושה להן שיפוץ קל. הרב גרונר התנגד בתוקף ואמר שהרבי מקפיד מאוד שלא יגעו לו בנעליים. אמרתי לו: אבל הרבנית ביקשה. התקשרתי לרבנית ושאלתי והיא ענתה: כן, שאקח את הנעליים. אבל הרב גרונר התעקש ואמר: תעשה מה שאתה רוצה אבל דע לך שאתה משחק באש... נבהלתי והתקשרתי שוב לרבנית והיא אמרה: תעשה איך שאתה מבין. ולבסוף אכן לא לקחתי אותן לתיקון.

v

ממשיך ומספר הרב חיים יענקל:

למחרת האירוע הנ"ל פגשתי את הרב מנחם מענדל גרונר, בנו של המזכיר הרי"ל וסיפרתי לו את כל מה שסיפר לי ר' חיים ברוך. ר' מענדל ציין לפני, שידוע לו מאביו שלפעמים הרבי חולץ את נעליו במהלך היום, אבל מקפיד מאוד שלא יגעו בהן. וזה מזכיר את המעשה הידוע על הבעש"ט שהקפיד מאוד שלא יגעו בנעליים שלו בעת שישן.

v

אבל בכך הסיפור לא נגמר:

בלילה השתתפתי בחתונה וסיפרתי את כל הנ"ל להרב חיים שאול ברוק, והוא סיפר סיפור שעובר בין החסידים:

כשאדמו"ר הרש"ב היה ברוסטוב הוא עמד פעם במרפסת יחד עם בנו אדמו"ר הריי"צ. זה היה בזמן המהפכה הבולשביקית בשנת תרע"ט, והם ראו גדודים של מאות חיילים נכנסים לעיר, שאל הרבי את בנו: מתי כל זה יסתיים? והריי"צ לא ידע מה לענות. הרבי הרש"ב התהרהר קמעא ואמר לבנו: "אברך עם נעליים קרועות יפיל את הקומוניסטים [ויש גורסים: בעוד שבעים שנה]!".

כשבעים שנה לאחר מכן, עם פרוס שנת ה'תש"נ, הכריז הרבי ש"השנה תהא שנת ניסים", ובאותו חורף נפל מסך הברזל וברית המועצות התפרקה. הרבי התייחס לזה בשיחותיו הקדושות בתקופה ההיא.

 

ואנ"ש והתמימים העומדים בבית המדרש, הבחינו שכמה ימים לאחר נפילת מסך הברזל – נכנס הרבי לביהכנ"ס עם נעליים חדשות. ויהי הדבר לפלא...

(שמעתי היום בהקלטה באנגלית מפי הר' ברוך קפלן הנ"ל ששמע מר' חיים יענקל הנ"ל)

להמחשת העניין: תמונת הנעליים הקרועות הנ"ל של כ"ק אדמו"ר.

 

~~~

השנה (תשפ"א) יש חידוש בי"ט כסלו – שהוא חל בשבת קודש, קביעות שלא היתה כבר עשרים שנה (מתשס"א). ולכן בחרתי לסכם נקודה מדברי הרבי בנושא, מהתוועדות ש"פ וישלח, י"ט כסלו ה'תש"ל:

 

המשותף בין י"ט כסלו לשבת

 

כאשר מגיע מועד או יום מיוחד, הנה אף שהוא מגיע מידי שנה – מובן שצריכה להיות הוספה בכל פעם מחדש ביתר שאת וביתר עוז, ויתרה מזו שזה צריך להרגיש כמו דבר חדש, כדברי רש"י (ואתחנן, יא, יג) "לא יהיו בעיניך כדיוטגמא ישנה . . אלא כחדשה", שאז הדברים נעשים בחיות מחודשת.

כל זה נכון בכל שנה. והדבר תקף עוד יותר שכיש חידוש ושינוי בתאריך זה. ובנוגע לענייננו: למרות שחגגנו את י"ט בכסלו אשתקד ובשנים שלפניה, הנה השנה יש חידוש מיוחד – קביעות י"ט כסלו ביום השבת קודש, דבר שלא היה כבר שנים רבות (עשרים שנה! משנת תש"י).

 

וביאור מעלת י"ט כסלו שחל להיות בשבת:

באגרתו הידועה לאחר גאולתו* כותב אדמו"ר הזקן "וכשקריתי בספר תהלים בפסוק פדה בשלום נפשי, קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום מה' שלום". כלומר שהחידוש בגאולת י"ט כסלו היתה הפדייה באופן של שלום.

[וכמבואר בירושלמי (סוטה פ"א ה"ח) בנוגע לדוד המלך – שאפילו אנשי אבשלום היו מתפללין לנצחונו של דוד, כלומר, שהפירוש של "פדה בשלום נפשי" הוא שמהפכים את המנגד, ה"רבים", שגם הם "היו עמדי". ואז אין צורך במלחמה אלא הפדיה היא בשלום.]

וכפי שהדגיש גם באגרת הידועה "קטונתי" (אגה"ק ס"ב), שהורה לחסידים "לבלתי רום לבבם מאחיהם כו' ולא להרחיב עליהם פה או לשרוק עליהם ח"ו", דהיינו שלא להתגרות ב'מתנגדים' ולשמוח בכשלונם**, אלא כל העניינים יהיו באופן של שלום.

 

וזה גם עניינו של יום השבת – שהעבודה בו אינה באופן של מלחמה אלא באופן של שלום, כדלהלן:

א)    באופן כללי – השבת עניינה שלום, ואין בה עניין של דין, כפי שאומרים ב"כגוונא": "וכל דינין מתעברין מינה", ובתי-דינים סגורים בו (ראה ביצה לו, ב), וגם "אין עצב בה" (ראה משלי י, כב, ירושלמי ברכות פ"ב סה"ז).

ב)    בתחום האכילה – בימות החול קשורה האכילה עם מלחמה, כמאמר הזהר (זח"ג קפח, ב) "נהמא אפום חרבא ליכול" [="הלחם ייאכל על חוד החרב"] דהיינו שיש להיות זהיר לאכול לשם שמים, כדי שהאכילה והשתיה לא תגשם אותו.

משא"כ האכילה דיום השבת היא באופן ד"צדיק אוכל לשובע נפשו" ואין בה עניין ד"בטן רשעים תחסר" וכמאמר (זח"ב פח, ב) "פרש שבתכם לא קאמר" שאין פסולת ויניקה לחיצונים מהאכילה של שבת, כמבואר כל זה בתורה אור ר"פ חיי שרה.

ג)     וגם בעניין התפילה – כידוע שעיקר העבודה של יום השבת היא עבודת התפילה – הנה בימות החול היא קשורה בד"כ עם מלחמה, כמאמר (זח"א רמ, ב) "שעת צלותא שעת קרבא".

משא"כ בשבת, אין מציאות של רע (ואדרבה הרע נהפך לטוב, כפי שאומרים בשבת (תהילים לד, א) "בשנותו את טעמו . . ויגרשהו וילך"), ועיקר עבודת התפילה בה הוא התקשרות לקב"ה "כעבדא קמי מריה" (שבת י, א).

 

וזוהי ההוראה לכל אחד ואחת:

כיון שבי"ט כסלו היתה התגלות תורת החסידות, הנה בבוא יום י"ט כסלו שחל בשבת, ישנה דרישה ונתינת כח מיוחדת להשתדל בהפצת המעיינות, ולעשות זאת בדרכי נועם ובדרכי שלום.

והעיקר – שעל ידי זה שיפוצו מעיינותיך חוצה, הנה בקרוב ממש קא אתי מר דא מלכא משיחא.

 

שבת שלום וי"ט כסלו שמח!

לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתבו ותחתמו!

 

מבוסס על: שיחת ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל סעיף א-ה (נד' בתורת מנחם חלק נח עמ' 309 ואילך). הסיכום כאן (בתוספת הרחבות משיחות אחרות בנושאים המדוברים) – על אחריות העורך בלבד.

 

______________

*)  "היום יום" י"ט כסלו. אג"ק אדמו"ר הזקן ח"א עמ' צח. וש"נ.

 

**) ובלשון הרבי: "שלא יהיה אפילו הענין ד"אהה" דקדושה". ומציין: ראה שיחת ליל י"ט כסלו תרצ"ג ס"י (לקו"ד כ, א ואילך).

 

--

 

 

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

 

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער   מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות   בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת   קייטנת גן ישראל   שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

 

כתובת: רחביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.