חגים ומועדים וימים מיוחדים

 

מדוע יש צורך בהתחלה חדשה של חודשי השנה? 

 

אדם הראשון נברא בראש השנה ..א' תשרי...זה יום הולדתו! ישנם עוד ימים חשובים  שיש לזכור ואם כבר אנחנו חושבים על ספירה חדשה, האם חג השבועות אינו ההכי מתאים? הרי..."בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ.." והתורה היא ראשית ותכלית העולם!

בואו ונסקור במהירות את ההסטוריה של העולם מראש השנה הראשון עד ראש חודש ניסן 2448. בראש השנה אדם הראשון נברא וחטא באותו יום ששי. הוא נשאר בגן עדן עד מוצאי שבת. כעת הוא נכנס לתוך עולם מלא קוצים וצווה "בזעת אפך תאכל לחם"

מאחר והאדם איבד את צלם האלוקים, החיות לא פחדו ממנו. אדם הראשון עוד זכר כיצד הקב"ה דבר אליו בגן עדן. ילדיו ונכדיו הקשיבו לסיפורים שלו כמו שהילדים שנולדו בארה"ב התיחסו לסיפורים של הסבא על החיים בעיירה בפולין.... המרחק באורח החיים והתרבות כלכך גדול...שני עולמות ממש.

בני האדם רק ידעו מה פירוש לחיות בעולם  עם הרבה סכנות (כפי שמתואר במעמדות של שבת...משל לאדם ביער וכו). הרמב"ם תיאר את תהליך  התחלת עבודה זרה בעולם. אנשים רצו לכבד את עבדי הקב"ה והשתחוו לשמש ולירח. במשך הזמן הם שכחו שהם רק עבדים ועבדו להם כאילו הם הקב"ה. ככה זה טבעי כאשר  כל מה שיש הוא החוק של החיים בג'ונגל.

בשנת 1948 פתאום הופיע איש אחד – אברהם אבינו שחקר ודרש עד שהוא הגיע למסקנה שיש בורא לעולם. המשך הסיפור ידוע .. הקב"ה התגלה לאברהם אבינו ב"לך-לך" וכך זה נמשך עד שנת 2448 לבריאה כשהקב"ה התגלה בהר סיני ודבר ישירות לעם ישראל "אנוכי ה' אלוקיך" ועם ישראל מקבל את התורה ב"נעשה ונשמע"! 

כעת בואו ונדמיין שיש אדם מאוד רחמן ועשיר ששמע הרבה סיפורים על השבטים  בג'ונגלים של אפריקה. הוא מרחם עליהם ..כלכך הרבה מחלות שונות ומשונות . הוא מחליט הוא רוצה לגאול את השבטים המסכנים...הוא ישלח להם משלחת גדולה מאוד של רופאים. הם יצטרכו לעבור הכשרה מיוחדת מאחר והתנאים בג'ונגל כה שונים מאלה בחוץ. הם יצטרכו ללמוד על המחלות בג'ונגל,  ולחסן אותם  כדי שהם לא ידובקו בהן,  לקחת איתם את כל התרופות הנחוצות, ולהכיר את כל יתר הסכנות שבג'ונגל; . חיות, נחשים, חרקים ויתושים, צמחים רעילים וכו'

הנדבן הבטיח לצייד אותם עם כל מה שיצטרכו ודאג להכשרה יסודית ביותר על מנת שיוכלו להצליח במשימתם. הוא הבטיח להם שכר אדיר עבור מסירות נפשם ועשה איתם רק תנאי אחד. רק הוא וברשותו הם יצאו מהג'ונגל בבוא העת שהוא יקבע...והם הסכימו.

 

הנמשל ברור. עם ישראל נבחר להביא את האמונה לכל עמי העולם שחיו ממש בג'ונגל רוחני. עם ישראל למד להכיר ולהתחסן מפני כל המחלות כשהם ירדו ב- 49 מדרגות של טומאה במצרים המקום ההכי עמוק בג'ונגל. שם הקב"ה הראה להם ואיפשר להם לראות בעיניהם שיש רפואה לכל המחלות הרוחניות....ובזכות עשרת המכות ויציאת מצרים וארבעים שנה  של נדודים במדבר...הם למדו  תורה ומצוות  הן מכילות את כל התרופות  לכל המחלות הרוחניות בעולם!הם למדו להאמין ולבטוח רק בהקב"ה וש"אין עוד מלבדו"!

 

באותו העולם שבו נמצא  הג'ונגל, נמצא מדבר עם התנאים של גן עדן. לחם מן השמים, הגנה מפני אויבים, מנחשים ארסיים וכל יתר הסכנות של חיי ג'ונגל.כאן יש אורח חיים שונה לגמרי הנקרא "חיי תורה, חיי אמונה ובטחון בהקב"ה"...כאן התחילה הכשרת משלחת הרופאים המיוחדת שלמדו  כיצד לרפא את כל המחלות הרוחניות של האנושות.

הם מצויידים ב-613 נרות משום שבג'ונגל ובמיוחד בחושך יש כלכך הרבה סכנות ואפילו אור קטן יכול להציל חיים.."כי נר מצוה ותורה אור"

אחת הסכנות הגדולות ביותר לאדם בג'ונגל, במיוחד בחושך היא הדמיון.  עץ נראה כמו חיה רעה. כשהשמש עולה האדם יכול לראות למרחקים וגם יותר בבהירות וכך הוא ניצל מהרבה מאוד סכנות..."ותורה אור"

 

הכשרת המשלחת הזאת  ארכה כאלפיים שנה כשבית המקדש....כמרכז רפואי לכל העולם...נמצא בירושלים. ואז נחרב בית המקדש בגלל חטאינו וגלינו מארצנו...

הגיע הזמן  למשלחת להיכנס לתוך הג'ונגל לביצוע השליחות בג'ונגל העמים. האם הם יצליחו או חס ושלום הם יכנעו לסכנות שהכריעו את הילידים שאינם מכירים חיים אחרים מאלה שבג'ונגל?כאן  האחדות היא צורך קיומי...אין סיכוי שאדם בודד יוכל לשרוד בג'ונגל.הם נמצאים שם בשליחות ועל מנת שהם יצליחו בשליחותם הם חייבים לחיות לפי חוקי החיים שהם למדו מהתחלת קיומם .. של עבדות במצרים.

הם חייבים לזכור עד כמה הם היו חולים ב-49 מדרגות של טומאה ועבודה זרה.

הם חייבים לזכור איך הקב"ה רפא אותם במשך 49 ימים עד שהם עמדו במעמד הר סיני וקבלו על עצמם את השליחות..."ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש".

עמוק בג'ונגל הם מצאו את כל המחלות שעליהם למדו...אבל התנאים כלכך קשים וכלכך קל לשכוח! כלכך הרבה חושך וכלכך הרבה סכנות תמידיות,..  טבעי לשכוח את העבר וליהפך להיות כאחד הילידים המקומיים. אנחנו כלכך מעטים והם כלכך רבים!

 

אחרי כאלפיים שנה אנחנו מסתכלים לתוך הלוח שלנו...זה שמתחיל ב"החודש הזה לכם ראש חודשים"..הוא חודש ניסן.. הלוח הזה הוא מיוחד למשלחת. הוא בא להזכיר לנו באופן תמידי שאנחנו  נמצאים בג'ונגל  בגלל שליחות ולא כשבטים ילידי הג'ונגל. הוא מזכיר לנו  ראש חודש ניסן כשהיינו בסכנה גדולה ביותר, בדרגה ה-49- של טומאה במצרים, ולקחנו את השה וקשרנו אותו למיטה....ושחטנו אותו...וזאת היתה ההתחלה של הקשר המיוחד בין הקב"ה ועם ישראל.  "כי אנו צאנך ואתה רוענו". כעת, שוב בראש חודש ניסן, אנו מבקשים מהקב"ה.." ראה אותנו ..אנחנו כמו שה בין שבעים זאבים! כלכך הרבה מאיתנו אבדו, הותקפו על ידי חיות רעות, והרבה שכחו את זהותם וחושבים שהם כמו הילידים!  חס ושלום..המשלחת בסכנה!"

דוד המלך אומר בתהילים קיט " תעיתי כשה אובד..." השה הוא בעל חי היחיד שאינו מסוגל למצוא את דרכו חזרה בכוחות עצמו. לכן, הרועה מנגן ניגון מוכר בחליל כדי שהשה התועה ימצא את דרכו חזרה לרועה. אבל מה קורה אם השה  התרחק או שהסתבך בקוצים ואינו יכול להשתחרר? לכן, דוד המלך מבקש..."בקש עבדך"...זה תלוי בך,זה מחובתך כרועה למצוא אותנו ולהחזיר אותנו חזרה." ובתפילה זו אנו מסיימים את הסדר...."לשנה הבאה בירושלים הבנויה!"

כעת אנו מבינים מדוע אנחנו צריכים לוח חדש מיוחד...להזכיר לנו תמיד ובמיוחד בהיותנו בג'ונגל כל כך הרבה שנים שאין אנחנו שייכים לג'ונגל! (שם הלוח מתחיל בתשרי!) אנחנו נמצאים  בשליחות שהתחילה בראש חודש ניסן לפני שלושת אלפים שנה.

יה'י רצון שנזכה בקרוב לגאולה השלמה שהקב"ה הבטיח לנו בתחילת שליחותנו שהוא יוציא אותנו מהגלות בנסים שאלה ביציאת מצרים יהיו חוורים לעומת האור של הגאולה השלמה.

"אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו לאורו"

בניסן נגאלנו ובניסן ניגאל..בע"ה שנה זו!

.