חגים ומועדים וימים מיוחדים
דבר החסידות – חג הסוכות
- פרטים
- קטגוריה: סוכות ושמיני עצרת
- פורסם ברביעי, 14 אוקטובר 2020 19:38
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 862
דבר החסידות – חג הסוכות
הקשר בין לולב לסוכה
פעם שאלו את אדמו"ר הריי"צ [=רבי יוסף יצחק, השישי בשושלת חב"ד] מדוע לא נהגו בליובאוויטש [אצל אביו אדמו"ר הרש"ב] לתלות 'נוי סוכה'?
וענה:
- "אצל אבא היה הנוי סוכה – היושב בסוכה!" [כלומר הרבי עצמו היה ה'נוי' של הסוכה]
והמשיך:
- "הפחד מקבלת עול מלכות שמים ראש-השנה, עבודת ערב יום כיפור ויום כיפור, ושמחת חג הסוכות – היו אצל אאמו"ר הרה"ק חוויות דפנימיות הנפש".
(ספר השיחות ה'תש"ד עמ' 12 סעיף ג)
~~~
בנוגע לנטילת לולב איתא בכתבי האריז"ל (פע"ח שער הלולב ובסידור האריז"ל במקומו) שטוב לברך על הלולב בתוך הסוכה. יתרה מזו מצינו בסידור הרב (אדמו"ר הזקן בעל התניא), שנטילת לולב בסוכה היא מצוה מן המובחר.
וצריך להבין, מהו הקשר בין מצות לולב למצוות סוכה, שבגללו יש ליטול את הלולב בסוכה דווקא?
והנה, בפשטות היה אפשר לומר, שמכיון שמצות סוכה היא "תשבו כעין תדורו" (סוכה כח, ב) וכל דבר שלא היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכתו – לכן גם מצוות לולב יש לקיים בסוכה. אבל מדיוק לשון רבינו "מצות נטילתו בסוכה היא מצוה מן המובחר" משמע שההידור הוא לא מצד מצוות סוכהאלא שמצוות נטילת ד' מינים היא יותר מהודרת כשהיא בסוכה.
[ויש נפקא מינה למעשה: שאם הטעם הוא רק מטעם חובת ישיבת סוכה – הרי במקרה שפטור מישיבה בסוכה כגון כשיורדים גשמים הרי גם אין טעם ליטול לולב בסוכה, אבל אם הוא גדר במצוות ד' מינים – הרי גם כשפטור מסוכה עדיין מצוה מן המובחר ליטול אותם בסוכה*]
ויש לבאר ובהקדים:
חג הסוכות חלוק משאר המועדים פסח ושבועות, בכך: שפסח נקבע בזמן יציאת מצרים (כלשון הפסוק "מועד צאתך ממצרים . . יום צאתך מארץ מצרים"], וכן שבועות ביום החמישים ליצי"מ שבו ניתנה התורה. אבל חג הסוכות לא נקבע ביום שבו אירע משהו מיוחד, כי "בסוכות הושבתי" היה בחודש ניסן [ורק מפני טעם קבעו אותו בתשרי, כמבואר בטור].
ונמצא: שבשאר החגים כל מצוות החג נובעים מהיום, שביום זה יצאו ממצרים, ניתנה תורה, וכדו', אבל בחג הסוכות – כל ייחודו של הזמן הוא משום שבו יושבים בסוכה, כלומר: שמצות סוכה היא סיבת החג.
ודבר זה מדוייק בלשון הפסוק ב'פרשת המועדות' (אמור כג, לד) "בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות שבעת ימים לה'", דלכאורה קשה קצת, הרי המצוה של סוכה נאמרה רק בסוף הפרשה, והיה לו לומר "חג לה'" סתם ואח"כ לפרט מצוות סוכה ולולב, אלא – שכל קדושת החג נובעממצוות סוכה!
[ואולי בגלל זה אנו מוצאים שפסח אמנם נקרא בתורה בשם חג המצות אבל בחז"ל הוא כבר נקרא בשם חג הפסח, כי המצות אינם מהותו של היום, משא"כ סוכות נקרא גם בפי חז"ל וגם בפי העם רק בשם חג הסוכות]
ועל-פי-זה מובן גם לעניין נטילת ד' מינים; שמצווה זו היא אחת מפרטי חג הסוכות, ולכן נאמר "ולקחתם לכם ביום הראשון" (ולא נאמר "ביום חמשה עשר"), כי מצוות ד' מינים אינה מצד הזמן דחמשה עשר לחודש אלא מצד היותו יום הראשון דחג הסוכות, וממילא גם מובן שהיות וכל קדושת החג נובעת ממצוות סוכה הרי גם מצות לולב שייכת למצוות סוכה, ושפיר כתב אדמו"ר הזקן ש"מצוה מן המובחר" ליטול אותה בסוכה.
* * *
הקשר בין סוכה ללולב ע"פ חסידות:
עניינה של הסוכה היא אחדות ישראל, כמאמר "ראויין כל ישראל לישב בסוכה אחת", וכמו"כ בכל ארבעת המינים אנו מוצאים את עניין האחדות:
האתרוג: נקרא "פרי עץ הדר" – שמרמז על כך שהוא "דר באילנו משנה לשנה" (סוכה לה, א), כלומר שהוא מאחד את כל עונות השנה וסובל את כל השינויים.
הלולב: נקרא בשם "כפת תמרים" (כפת חסר וא"ו) – כי עליו להיות סגור וכל עליו כפותים זה לזה (סוכה לב, א), כלומר שהם צריכים להיות באחדות ולא פרודים.
ההדס: נקרא "ענף עץ עבות" – שפירוש "עבות" הוא שעליו "קלועין כמין קליעה" (שם, ע"ב) ויתרה מזו שצריך להיות "תלתא בחד קינא" שכל שלושת העלים מאוחדים ב"קן" אחד.
והערבה: נקראת "ערבי נחל" – וכפירוש הגמרא "שגדלים באחוונא" (ראה שבת כ, א-ב ובפירש"י) שהעלים שלו גדלים בצורה ישרה ביחד ובאחווה.
ובנוסף לכל זה – מאחדים את כל ארבעת המינים ונוטלים אותם ביחד!
מועדים לשמחה!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כב, אמור שיחה ב סעיף ג' ואילך (עמ' 124 ואילך ובמתורגם ללה"ק עמ' 140 ואילך). העיבוד בסיוע "פנינים עה"ת ומועדים" (היכל מנחם תשס"ה) עמ' קפג-ד. הביאור ע"פ חסידות מבוסס על: מאמר "ולקחתם לכם" שחוהמ"ס ה'תשל"ב בסופו. נד' בסה"מ תשל"ב-ג עמ' 27-8.
______________
*) וכמבואר במ"א, דגם כשישנו הפטור דמצטער, עדיין שם סוכה עלה, ושפיר שייך לומר שנוטל לולב בסוכה בשעת ירידת גשמים.
וראה השקו"ט בעניין אכילה בגשמים בסוכה בשו"ת מנחת אלעזר ח"ד סו"ס ל"א (ושם, שתלמידי הבעש"ט דור אחר דור נהגו לישב בסוכה ז' ימי החג גם אם ירדו גשמים).