חגים ומועדים וימים מיוחדים

הלכות יום הכיפורים

הלכות יום הכיפורים
/ הרב שמואל  ברוך גנוט/


  כפרות
א. בערב יום כיפור (ועדיף באשמורת הבוקר  ) נוהגים לערוך "כפרות". הטוב ביותר לעשותם עם תרנגול לבן, שבשרו יחולק לאחר מכן לעניים. ישנם שנוהגים לעשות בכסף או בדגים ובזמן הגאונים והקדמונים נהגו לעשות "כפרות" על עציצים עם שתילים וזרעים.
ב. ישנם הנוהגים לקחת תרנגול זכר לזכר ותרנגולת לנקבה. אשה בהריון לוקחת שני תרנגולים, תרנגול זכר ותרנגולת נקבה.
ג. מי שקשה לו מבחינה כלכלית לרכוש תרנגול לכל אחד מבני משפחתו, יקח תרנגול אחד לכל הזכרים ותרנגולת אחת לכל הנקבות. ורבים וטובים משלומי אמוני ישראל  עושים כפרות על כסף, ותורמים אותם לצדקה.

בקשת סליחה
ד. אמרו חז"ל שאין יוה"כ מכפר על שום עבירה ש"בין אדם לחברו". לכן מחויב אדם לפייס את אלו שחטא נגדם ולבקש את מחילתם.
ה. רבנו ה"בן איש חי" ועוד גדולי תורה מחו על כך שהאנשים מבקשים סליחה מהחברים הטובים דוקא, אך לא מאלו שפגענו בהם ורבנו איתם. דוקא מאלו שפגענו בהם אנו צריכים לבקש סליחה!
ו. ממי בדרך כלל חייבים לבקש סליחה? מהבעל או מהאשה. מההורים, מהשכנים והשכנות (שדברנו עליהם לשון הרע ורכילות), מהחברותא (שהפרענו לו לפעמים ללמוד וביטלנו אותו) וכן, גם מילדנו הקטנים (שלפעמים הענשנו אותם רק משום שהיינו עצבניים...). ולמרות שקטנים לאו בני מחילה, מסתבר שבקשת הסליחה תסייע בעדנו להשתפר יותר בשנה הבאה.
ז. כשהחבר אינו יודע שחטאנו לו והוא ייפגע מעצם בקשת הסליחה, (כמו למשל שנבקש סליחה על שדברנו עליו לשון הרע), עלינו לבקש ממנו סליחה כוללת, מבלי לפרט על מה ולמה .
ח. כשבקשו מאיתנו סליחה, אל לנו להתאכזר ולא למחול.

מצוות היום – אכילה ושתיה
ט. מצוה מהתורה לאכול ולשתות בערב יום כיפור, והאוכל ושותה ביום זה נחשב לו כאילו צם ביום זה וביום שלאחריו, ביום כיפור. וצריך אפילו למעט בלימוד התורה כדי לאכול ולשתות.
י. המהרי"ל דיסקין זצ"ל נהג לאכול צימוקים במשך היום להידור מצוה. אך יזהר שלא לאכול אכילה גסה ושלא למלאות את הכרס, כדי שלא יהיה שבע ומתגאה בתפילת יוה"כ. (וישנם שמוצצים סוכריות כל היום).
יא. רבי עקיבא איגר מסתפק האם נשים חייבות באכילת ערב יוה"כ, כיון שהיא מצות עשה שהזמן גרמא. והסכימו האחרונים שהן חייבות. אך הגאון האדר"ת פשט מדברי הירושלמי שפטורות .

מה אוכלים בסעודה מפסקת?
יב. אכילת "סעודה מפסקת" נזכרת כבר בגמרא (תענית ל,א) ובראשונים. ואוכלים בה מאכלים הקלים לעיכול  .
יג. טובלים את פרוסת "המוציא" בדבש , אוכלים בשר עוף  ו"קרעפלאך" (בצק הממולא בבשר עוף) . ויש שאוכלים מילון או אבטיח, המקררים את הגוף ומקילים על הצום .
יד. לא אוכלים דגים בסעודה מפסקת , ויש מקילים בדגים קרים .
טו. על האנשים להיזהר מאכילת דברים המתובלים בבשמים וחרדל, מאכלי ביצים, גבינה וחלב חמים, שום ועוד. ובמאכלי חלב נהגו רבים להקל (וביחוד בקצת החלב שמוזגים לכוס קפה) .
טז. אם רוצים לאכול ולשתות לאחר הסעודה המפסקת, צריך להתנות על כך בפירוש, בפה או במחשבה.

טבילה במקוה

יז. טובלים במקוה בערב יו"כ. וצריך לטבול לאחר חצות. ויש הטובלים לאחר סעודה המפסקת (אך לפני כניסת היום הקדוש).

מנחה
יח. תיקנו חכמים להתוודות בערב יוה"כ, ותיקנו שיתוודה בתפילת המנחה, לפני סעודה המפסקת. ועל כן גם נשים שלא מתפללות כל השנה מנחה, יתפללו ויתוודו.
יט. לובשים בגדי שבת לתפילת מנחה .
כ. לפני היציאה ל"כל נדרי", מברכים ההורים את ילדיהם שייחתמו לחיים טובים של תורה וקדושה ושיילכו בדרך טובים לתפארת ישראל. (ונוסח הברכה הודפס במחזורים, וכל המרבה בתפילה, בברכה ובדמעה, הרי זה משובח ).


יום כיפור

דינים הקשורים ל"חמישה עינויים"
כא. מותר לבלוע רוק ביוהכ"פ  . ויש שהחמירו בדבר, בתנאי שלא יעסיק את מחשבותיו האם יש לו רוק או אין לו והאם לבלוע כעת, כן או לא... .
כב. אסור להתרחץ ואפילו לא להושיט אצבע למים. אך כשגופו התלכלך, אפשר לרחוץ את המקום המלוכלך, כרגיל בימות החול.
כג. נוטלים ידים בשחרית עד סוף פרקי האצבעות, ולכווין שאנו לא עושים זאת לתענוג. כהנים, העולים לדוכן, נוטלים ידיהם עד הפרק. גם אחרי השרותים נוטלים ידים, אך ורק פעם אחת, ורק עד קשרי האצבעות. גם הנוגע בגופו במקומות המכוסים, צריך לרחוץ את היד בה נגע, עד קשרי אצבעותיו.
כד. אֵם המאכילה את ילדיה, מותר לה לרחוץ בשבילם פירות וכדומה, למרות שידיה נרטבות.
כה. אסור להשתמש במוצרי קוסמטיקה ואין להשתמש בדאודורנט נגד זיעה .

ילדים בצום
כו. ניתן לאפשר לילדים מתחת לגיל תשע לצום בליל כיפור.
כז. כשהגיעו הילדים לגיל תשע, צריך לחנכם לצום תענית שעות, היינו לאחר ארוחתם כפי כוחם ויכולתם.

וידוי
כח. הכהן הגדול הזכיר עשר פעמים את שם ה' ביום כיפור, וכנגד זה אנו צריכים להתוודות עשר פעמים (במנחה בערב יוכ"פ, במעריב, בשחרית ובמוסף, במנחה ובנעילה, כולל בחזרות הש"ץ).
כט. הוידוי נאמר בעמידה (והיושב בוידוי לא יצא ידי חובה) וטוב שישחה בוידוי כמו ב"מודים". ואם הדבר קשה, יכופף מעט את ראשו.
ל. כשמזכירים חטא, מכים באגרוף על החזה.

הבדלה
לא. מבדילין על הכוס ועל הנר, אך לא על הבשמים.
לב. מדליקין דוקא על נר שדלק מערב יום כיפור, או מנר שנדלק מנר שכזה (שדלק מערב יוכ"פ).
לג. עדיף שהאשה תמתין לבעלה, כדי שיבדיל לה על הכוס. אך אם בעלה לא ישוב כעת או שהיא רעבה וצמאה, תבדיל בעצמה על מיץ ענבים או על "חמר מדינה", אך לא על יין. ויכולה לברך גם על "נר ההבדלה"  .
לד. מצוה להרבות בסעודה במוצאי יום כיפור וללכת לאכול בשמחה, כי נתקבלה תשובתנו!. לאחר האוכל נצא לבנות מעט את הסוכה, ללכת מחיל אל חיל.

תשובה במוצאי יום כיפור
מיד בסיום "נעילה" אנו מתפללים תפילת ערבית וב"שמונה עשרה" אנו מבקשים "סלח לנו אבינו כי חטאנו". והשאלה מתבקשת: הלא כרגע חזרנו בתשובה, אם כן על מה אנו מבקשים סליחה?
השיב אחד מגדולי האדמורי"ם: אנו מבקשים סליחה על כך שאנו לא מאמינים מספיק שבכוחנו לחזור באמת בתשובה שלמה...