מאמרים הלכתיים - הרב ש. ב. גנוט
בענין קוי המהדרין
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים תורניים - הרב ש. ב. גנוט שליט"א
- פורסם בשלישי, 08 ספטמבר 2020 07:16
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 384
לחברי מערכת הבטאון החשוב... היו"ל בעירנו אלעד, העוסקים בהפצת והנהגת ענין ה'מהדרין' בתחבורה הציבורית בעירנו הקדושה
ישר כח גדול על מכתבכם הנעים ומשובב הלב והנפש
עסקתי השבוע מעט בענין זה, של נסיעות ה'מהדרין', שכמה וכמה אברכים יקרים דיברו איתי עליו, וראיתי מה שכתב ביסוד התשובה דרבנו יונה ז"ל שיש להתרחק ביותר עד מאד מכל סרך אשה. ויש בחז"ל הרבה בענין זה, שצריך מאד להיזהר ולהתרחק בענין ככל כוחו, ולכן אין ספק שהנהגת המהדרין בתחבורה הציבורית חשובה ביותר. ובפרט שכבר כל גדולי ישראל כתבו כן, אזי מי אני ומה אני, יתוש נטוש, תולעת ולא איש, שאבוא אחר מאן מלכי רבנן בלבוש שק, כיהודה ועוד לקרא.
ראיתי גם דברים לא נכונים, שכתב בספר 'אמת קנה' שאשה הלבושה וכו' וכו' וגברים נכשלים בה, עוברת על איסור דאורייתא של לפני עוור. הוא ציין לסוטה כב,א. אך שם כלל לא נאמר שעוברת על איסור דאורייתא. וגם ראיתי תשובת מורי הגר"ח קניבסקי בס' משנת יוסף שחיבר הגר"י לורינץ,דהא דתענית כ"ד (ברתיה מאי היא הויא ליה ברתא בעלת יופי יומא חד חזיא לההוא גברא דהוה כריא בהוצא וקא חזי לה אמר לו מאי האי אמר ליה רבי אם ללוקחה לא זכיתי לראותה לא אזכה אמר לה בתי קא מצערת להו לברייתא שובי לעפריך ואל יכשלו ביך בני אדם), הוא לא מדינא אלא ממידת חסידות.
בכל מקרה, אולי אברר פעם את כל הענין הזה, מה הם הגדרים שאשה חייבת לדאוג שלא יכשלו בה רבים. שהרי פשוט שאשה ההולכת בצניעות בצורה רגילה ברחוב, אינה נחשבת למכשילה את הרבים, אע"פ שיהיו כאלו שיביטו בה ויעברו על איסורים דאורייתא. ולא שמענו איסור לאשה לצאת מביתה בשעה שהאנשים הולכים ברחוב, אף שיתכן שיכשלו בה.
ומ"מ צריך לדעת מהו הגדר בזה. וכי נעשה שעות להליכה ברחוב לגברים ושעות הליכה לנשים? האם צריך שעות של קנייה בצרכניה לאנשים ושעות לנשים, כמו שנוהגים בצרכניית גור בבני ברק? זאת לא שמענו מרבותינו שלנו.
סוף דבר נעשה מה שיורונו גדולינו. ואין ספק שגדולינו תמכו ביוזמת המהדרין, שלענ"ד מאד חיזקה את כל הנהגת נסיעת האוטובוסים באלעד, גם מבחינות אחרות, וראו את ההבדל הרוחני שבין הנסיעה בקו 280 לנסיעה בקו 279 או קו 276 לראש העין ולרכבת.
אך יחד עם זאת גדולינו, לפחות גדולי התורה הליטאיים, מתייחסים לענין כהידור, כ'מהדרין', כתוספת קדושה, ולא כעיקרי הלכה ועיקרי הדת.
ומדוע חשוב לי להדגיש זאת, שזה לא הלכה ועיקר הדת?
כי בעניני הלכה אי אפשר להקל בשום מצב. אך הידור, חשוב ויסודי ככל שיהיה, אינו יכול לבוא על חשבון אשה הצריכה לשבת מפאת בריאותה או חולשתה וכו'. וגם הידור לא יכול לבוא עם הלבנת פנים ברבים או התרסה בפני יהודים מבוגרים בחכמה או בגיל. (ובגמרא ב"מ נט, א איתא: נוח לו לאדם שיבוא על ספק אשת איש ואל ילבין פני חבירו ברבים מנא לן מדדרש רבא דדרש רבא מאי דכתיב ובצלעי שמחו ונאספו קרעו ולא דמו. אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שאם היו מקרעים בשרי לא היה דמי שותת לארץ ולא עוד אלא אפילו בשעה שעוסקין בנגעים ואהלות אומרים לי דוד הבא על אשת איש מיתתו במה ואני אומר להם מיתתו בחנק ויש לו חלק לעולם הבא אבל המלבין את פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא ).
לכן ערום יעשה בדעת, וכדברי החכם במשלי (כה, טו) 'ולשון רכה תשבר גרם'. להסביר הדבר בנעימות ובשמחה, באהבת ישראל ובהבנה ורגישות, וכך יחלחלו הדברים בקרב כל שלומי אמוני ישראל. ולא בכפייה ובהתלהמות, כי בל נשכח שרבים לא ראו הנהגה זו אצל רבותיהם, ועד שהרבי מויזניץ לא דיבר על הענין בסיום הש"ס של אגו"י בשנת התשנ"ד, (בערך. הייתי שם בעצמי. אך איני זוכר התאריך), לא היה כדבר הזה. ולכן יש להשפיע הנהגת המהדרין בדרך בו הולכים המהדרין, בהנהגת החכמים השלמים הנוחים זה לזה במעשיהם, וכך ייכנס הענין בנעימות ובשום שכל.
בברכה רבתא וידידות אמת
שמואל ברוך גנוט