שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט

בדבר שאלתו האם מותר לקרוא סיפורי צדיקים בבית הכסא

ח' כסלו התשפ"א

 

לכבוד הרב מרדכי ציון שליט"א

בדבר שאלתו האם מותר לקרוא סיפורי צדיקים בבית הכסא

 

אף שאמרו חז"ל יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים, ויש שהמליצו כן על סיפורי הצדיקים, וידועה מעלת סיפורי הצדיקים המחדירים יר"ש מרובה, וידוע מליצת החכמים 'לא המדרש עיקר אלא המעשה', היינו מעשיות בחכמים וצדיקים, מ"מ אינם בגדר ד"ת ומותר לקרוא אותן בבית הכסא.

 

ובשו"ת משנה הלכות חלק יב סימן תעג  כתב וז"ל: הגם כי אין צריך להסכמתי מ"מ הרי למדנו מדרכי ה' שראוי ונכון לספר בגדלות הבורא ובנפלאותיו (עיין זוהר מובא באגדה קודם הא לחמא עניא) וגם מנפלאות הצדיקים שמביא לידי יר"ש, וכל המרבה לספר בספר תולדות אדם השלם הרי זה משבח בשבח בורא עולם שברא בעולמו צדיקים אשר בצילם אנו חיים שבח יקר וגדולה יתנו לאל מלך יוצר כל כי בלי צדיק לכל העולם כלו אין מברכין שעשנו אלא שלא עשנו בשלילות דנח לו שלא נברא אבל בצדיק אשריו ואשרי דורו משבחין למלך יוצר כל כאשר מברכין יוצר האדם בחיוב. וקצת ראיה עוד ממה שאמרו ז"ל יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים (סנהדרין צ"ה ע"א) ומה היה שיחתו של אליעזר סיפר גדלות אדונו אברהם וצדקתו וה' ברכו,  עכ"ל.

 

ובליקוטי מוהר"ן תורה רלד כתב: דע שסיפורי מעשיות מצדיקים. היינו ממה שאירע להם, הוא דבר גדול מאד, ועי"ז נטהר מחשבתו, אבל אי אפשר לספר מעשיות של צדיקים. כ"א מי שיכול להדמות עצמו להש"י, דהיינו שיכול להבדיל בין אור וחושך כמו הש"י כביכול, כי כנגד כל מעשה של צדיק יש כנגדו רע, דהיינו שיש כנגדו מעשיות של רשעים, שגם להם אירע כיוצא בזה, כגון שמצינו שפינחס עשה דבר גדול שפרח באויר, וכנגד זה יש מעשה של רשע שגם בלעם פרח באויר, וכן כיוצא בזה, כי הרע לעומת הטוב. וההפרש הוא רק מי שיכול להבדיל בין אור וחושך, זה יודע גודל ההבדל וההפרש שבין מעשיות של צדיקים למעשיות של רשעים, כי זה מסטרא דקדושה על ידי תפילתו, כמ"ש באלישע (מלכים ב' ח) ספרה נא לי הגדולות, היינו שעשה הנסים על ידי תפילה (מגילה כז) אבל מעשיות של רשעים הם על ידי תחבולות או כישוף או דבר אחר מס"א, נמצא שעיקר ההפרש יודע רק זה שיודע להבדיל בין אור לחושך היינו בין רע לטוב. וגם מי שאין לו זה הדעת להבדיל וכו', אבל יש לו אמונה שלימה שמאמין ההבדל שיש ביניהם כנ"ל, גם זה יכול לספר מעשיות של צדיקים, אבל צריך שתהיה האמונה אמונה שלימה ברורה מאד, עד שע"י האמונה יהיה דומה לו כאלו רואה הדבר שמאמין בעינים ממש, בחי' סתים וגליא כמובא במ"א (לעיל בסי' סב). וזה שמובא במדרש (בראשית פרשה ב) להבדיל בין האור ובין החושך אור אלו מעשיהם של צדיקים חושך אלו מעשיהם של רשעים, היינו שמעשיות של צדיקים הם בחי' אור, ולהיפך מעשיות של רשעים הם בחי' חושך, ומי שיכול להבדיל בין אור לחושך יכול לספר מעשיות של צדיקים כנ"ל: ועי"ז נטהר מחשבתו, גם ניצול מצרות, כי בלבול הדעת הוא בחי' מוחין דקטנות, ומזה באין צרות, כי מוחין דקטנות הם בחי' דינין, וסיפורי מעשיות של צדיקים הם בחי' מוחין דגדלות, כמו שכתוב ספרה נא לי את הגדולות, בחי' המאור הגדול, ועי"ז מטהר מחשבתו ממחשבות רעות שהם נמשכין ממוחין דקטנות, ועי"ז ממתיק הצרות והדינים שכולם הם מבחי' מוחין דקטנות כנ"ל.

 

ובמאמר הגר"י ליברמן שליט"א מח"ס הנודע משנת יוסף, בבטאון מוריה (קסא- קסד) בענין לימוד בליל ניטל, מעיד על המהרי"ץ דושינסקיא זצ"ל שלימד תורה ברבים בליל הניטל, ובכל זאת כשהעירו לו שהלילה ניטל, עצר מלימודו ופסק הימנו וסיפר סיפורי צדיקים. הרי שסבר שאין סיפורים אלו בכלל ד"ת, וז"פ.

 

והגר"ש קלוגר זצ"ל בחכמת שלמה אורח חיים (סימן פה סעיף ב) כתב שמותר להרהר בו יתברך בבית הכסא. וכ"כ בספר נחל אשכול (הלכות תפילה  וק"ש סימן יב אות כח) ששמע מגדול אחד שמותר להרהר בגדולתו של הקב"ה במקומות המטונפים, וזהו כוונת המשורר בשיר היחוד ליום ג' אף כל טנופת לא תטנפך. וכ"כ בשו"ת לב אברהם (סימן כג). וכן הביא בשו"ת ויברך דוד חלק א' (סימן טו) בשם הגר"מ אריק זצ"ל בהגהותיו על ספר חסידים (סימן קנז) ושו"ת משנה שכיר חלק ב' (סימן כג) והגר"ד יונגרייז זצ"ל בספר אור דוד (פוסקים סימן לא). ואמנם בשו"ת לבושי מרדכי (תנינא חלק יורה דעה סימן קעא) צידד להחמיר בזה. וכן דעת הגרב"צ ליכטמן זצ"ל בספר בני ציון (סימן פה אות ג) פקפק בהיתר זה. וכן בשו"ת ציץ אליעזר חלק יג' (סימן א) העלה להחמיר בזה. וע"ע בשו"ת להורות נתן חלק א' (סימן א).

ורבינו מו"ר הגר"ח קניבסקי שליט"א בספר דעת נוטה (ח"א עמוד כ) כתב שמותר להרהר במציאות ה' יתברך בבית הכסא אם אין זה קשור בפסוקים ולא יבא על ידי זה להרהר בפסוקים ובדברי חז"ל. ומה שכתב בביאור הלכה (סימן תקפח סעיף ב, ד"ה שמע) שאין לעשות מצוה בבית הכסא, הוא במצוה שיש בה מעשה.

 

ומ"מ ודאי שאסור לקרוא סיפורי צדיקים העולים מהם הלכות או ענייני ד"ת, שאז ייכשל בהרהור ד"ת בבית הכסא.

 

בברכה

שמואל ברוך גנוט