שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט

פנינים

הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

 

לפני כחודשיים פנה אלי תלמיד חכם ירושלמי וביקש שאבקש בשבילו עצה או ברכה ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א לענין, בו הם זקוקים לישועה. נכנסתי אל מרן שליט"א, שטחתי את הדברים ומרן הגר"ח שליט"א אמר: "תמסור לו שיבדקו את המזוזות".

 

התקשרתי לאברך, מסרתי לו את דברי הגר"ח שליט"א והוספתי וסיפרתי לו שלפני מספר שנים נזקק מאן דהוא לישועה בנושא מסוים, וגם במקרה זה הורה מרן שליט"א, שלא כדרכו בדרך כלל, שיבדקו את המזוזות. המשפחה בדקה את המזוזות, וביום שהמזוזות שבו מהמגיה והתברר שהם כשרות למהדרין, הם נושעו בדבר בו היו צריכים ישועה ועזר מן השמים. "לכאורה, המזוזות נבדקו ונמצאו כשרות. כך שאינני יודע מדוע הורה מרן שליט"א לבודקן. אך המציאות היא שהמשפחה זכתה לישועה לה ציפתה, עוד באותו היום", סיפרתי לו. אך דעתו של האברך לא נחה. "בדקתי את כל המזוזות בביתי בחודש אלול האחרון. כולן נמצאו כשרות למהדרין, ולכאורה אסור לי לבודקן שוב, בתוך פרק זמן כה קצר. שהרי המזוזות כשרות, ומי התיר לי להורידן שוב ולבטל בשעת ההורדה מצוות עשה של מזוזה?", טען האברך טענה מעניינת. התחלנו לדון בשאלה זו. האם מותר לבדוק מזוזות שוב ושוב בפרק זמן כה קצר ולגרום בכך שיהיו רגעים שבבית לא יהיו מזוזות?

 

בשולחן ערוך (רצא, א) נפסק שבודקים מזוזות של אנשים פרטיים פעמיים בשבע שנים. וישנו מנהג מעניין, הנוגע לכולנו, בחודש אדר הקרוב, הוא מנהג פרנקפורט (כמובא בהגהות ר"מ מינץ לספר יוסף אומץ ובעוד ספרים), שנהגו לבדוק מזוזות בחודש אדר בשנה מעוברת, החל אחת לשלש שנים ולפעמים אחת לשנתיים. ואולם המטה אפרים (או"ח תקפא, י) והקיצור שולחן ערוך (קכח, ג) כתבו שמנהג אנשי מעשה לבדוק בחודש אלול תפילין ומזוזות שלהן. ואם כן, אנו רואים שהמטה אפרים וכל ספרי ההלכה והמנהג שהזכירו את המנהג הנודע הזה, לא חששו לבדוק מזוזות גם בכל שנה, למרות שמצד ההלכה בודקים רק פעמיים בשבע שנים, ולא חששו הם להורדת המזוזות בזמן הבדיקה. גם ישנו מנהג עתיק, לפיו בודקים מזוזות בעת צרה וצוקה. המנהג הובא בספרי הקדמונים, וביניהם בשו"ת מהרי"ל ובשבחי האריז"ל, (ובספר מזוזות מלכים, טעם הצבי, יא, הביא דבריהם), והגר"ח פלאג'י זצוק"ל כתב בספרו רוח חיים (רצא, א) שהמוסרים מזוזות לבדיקה בעת צרה, עליהם "להגיה על ידי סופר מומחה ומגיה היטב". הרי לנו שכאשר ישנו צורך לבדוק מזוזות, בודקים אותם, ואף בפרק זמן קצר יחסית.

 

חיפשנו ומצאנו שה'בירור הלכה' דן בענין זה בהלכות מזוזה והוא מביא שמדברי המטה אפרים והקיצור שולחן ערוך הללו, נראה שניתן לבדוק בכל תקופה קצרה, והוא דן בענין ללא הכרעה מוחלטת. האברך מסר את כל מזוזות ביתו לבדיקה. כעבור מספר ימים מתקשר הוא בתדהמה גלויה ומספר שבאחד המילים הותז כתם דיו ואות ו' נראית כמו אות ה', בצורה שפוסלת את המזוזה... 

 

- - המזוזה, שנבדקה בחודש אלול האחרון ונמצאה כשרה למהדרין, היתה פסולה! --

 

********

 

מאחר שמרן הגר"ח שליט"א כתב ספר על הלכות מזוזה, ספרו על מסכת מזוזה עם פירוש 'מזוזות ביתך', החלטנו לעיין בספר, אולי מו"ר מרן שליט"א עצמו מתייחס לנושא. והנה, כמה נפלא, גילינו שמרן הגר"ח שליט"א כותב (סימן רצא, מזוזות ביתך, אות ה) את הדברים הבאים: "כתב בספר ישועות חכמה בשם ספר זכירה, שהבודק מזוזות תדיר ומשגיח שיהיו כשרים, יאריך ימים וניצול משדים ומרוחות, ויזכה לבנים כשרים". הרי שעצם הבדיקה וההשגחה התדירה שהמזוזות יהיו כשרות, היא סגולה נפלאה מקדמונינו לאריכות ימים ושנים, להצלה מפגעים ולזכות לבנים כשרים. והנה כאשר מרן שליט"א שמע על בקשת האברך לישועה, המליץ לו לבדוק מזוזות, כדי לזכות לסגולת הקדמונים, לה זוכה האדם על יד זהירותו, דקדוקו והשגחתו בקיום מצוות התורה הקדושה ורצונו שמזוזות ביתו יהיו בתכלית הכשרות, לעשות נחת רוח לבורא יתברך שמו.

 

*********

 

לפני כשבועיים סיפרתי את הדבר לאחד מידידי, עם כל הנידון ההלכתי שהצטרף אליו. בתו של אברך זה נפגעה בתאונת דרכים ומאז זקוקה היא לרחמי שמים ולתפילותיהם של כולנו (נועה בת ברוריה ברנא לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל). האברך החליט לבדוק את המזוזות, אותם בדק לפני מספר שנים. השבוע התקשר אלי בתדהמה: "הסופר התקשר אלי כי כעת ואמר שכל מזוזות הבית היו כשרות לחלוטין, בתכלית ההידור, חוץ ממזוזה אחת שנפגעה קשה והיא פסולה לחלוטין. הסופר אמר שהמזוזה הושחתה ולא כדאי לתקנה, אלא לרכוש מזוזה אחרת. המזוזה הזאת היא מזוזת החדר של בתי, שנפגעה בתאונה ולא התאוששה ממנה כבר שנתיים".

 

*********

 

אנו לא מקיימים תורה ומצוות לצורך סגולות, רפואות וישועות. אנו מקיימים מצוות ה', כי כך ציווה בוראנו ברוך הוא וכך ציוותה התורה הקדושה. אך אי אפשר שלא להתרגש ולהתפעם לראות את יד ההשגחה העליונה ואת הידיעה שכל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל. ראינו בעינינו גם כי לכל תשובה והוראה של חכמי התורה, למרות שאנו לא מבינים תמיד את שורשה, ישנו מקור וידיעה מוקדמת, שאנו, אזובי הקיר, לא תמיד מכירים ויודעים אותה. "מדוע דוקא לבדוק מזוזות?", אנו מנסים להבין, "ואם המזוזות היו כשרות, אז מדוע היה צורך לבודקן?", אנו רוצים לדעת.

 

והנה, שוב ניסינו להבין, ללא כלים, ללא ידע ובקיאות מספקת. והנה גילינו, שוב ושוב, (כפי שראיתי בעצמי באין ספור מקרים, בהוראות רבות של מו"ר מרן הגר"ח שליט"א), כי אין הוראה סתם כך, אלא "הבודק מזוזות תדיר ומשגיח שיהיו כשרים, יאריך ימים וניצול משדים ומרוחות, ויזכה לבנים כשרים"....