Home דברי הלכה
דברי הלכה
מדיני טלטול בשר ודג שאינם מבושלים בשבת
מקבץ שבת הלכה ואגדה - דברי הלכה

1. בשר חי [כלומר שלא התבשל בקדירה] קודם שהודח, הרי הוא מוקצה ואסור לטלטלו בשבת, כיון שאינו ראוי למאכל אדם שהרי לא הודח ויש בו איסור דם, ואינו עומד למאכל בהמה כיון שיכול להדיחו ולהאכילו לבני אדם. ש"ח ל"א סקכ"ה ביאוה"ל ד"ה דחזי.
2. בשר חי שהודח מערב שבת, אינו מוקצה ומותר לטלטלו, לפי שמאחר שהודח שוב אין בו איסור דם באכילתו כשהוא חי, ואף שאין דרך בני אדם לאכול בשר חי, מכל מקום יש בני אדם שכוססין אותו. ש"ח ל"א סקכ"ה.
3. דעת המגן אברהם שלא הותר לטלטל בשר חי שהודח, אלא בבשר רך כגון בשר יונה ואווז, אבל בשר בהמה שהוא בשר קשה אין דרך בני אדם לאכלו כשהוא רך בשום אופן, ורבים מן הפוסקים העתיקו דברי המגן אברהם הללו להלכה, אולם הט"ז והא"ר והגר"א חולקים עליו וסוברים שאף בשר בהמה שהודח מותר לטלטלו, ולכן הכריע המשנה ברורה שבמקום הדחק אפשר לסמוך על המקילים בזה. ש"ח סקכ"ה ועי' ביאוה"ל ד"ה דחזי.
4. שומן צונן של בהמה, הרי הוא מוקצה ואסור לטלטלו, לפי שאינו ראוי לאכילת אדם במצב זה שהוא צונן, וכיון שיהא ראוי לאחר השבת כשיחממו, אינו עומד למאכל בהמה, לכך הרי הוא מוקצה. ש"ח סקכ"ז ועי' ביאוה"ל ד"ה דחזי.
5. בשר שהסריח, אינו מוקצה ומותר לטלטלו בשבת, כיון שראוי להאכילו לכלבים, ואפילו הסריח בשבת. ש"ח ל"א ביאוה"ל ד"ה וכן.
6. בהמה שנשחטה בשבת על ידי גוי, אינה מוקצה ומותר לטלטלה בשבת, כיון שהיא ראויה להאכילה לכלבים. ש"ח ביאוה"ל ד"ה וכן.
7. דג מלוח או דג מעושן, מותר לטלטלו כיון שהוא ראוי לאכילה כשהוא מלוח, אבל דג שאינו מלוח הרי הוא מוקצה ואסור לטלטלו, כיון שאינו ראוי לאכילת אדם ואינו עומד אף למאכל בהמה. ש"ח ל"ב סקכ"ו סקכ"ז.

 
מדיני טלטול בעלי חיים בשבת
מקבץ שבת הלכה ואגדה - דברי הלכה
1. דבר שאינו אוכל ואינו כלי [כגון עצים ואבנים], הרי הוא מוקצה מחמת גופו, ואסור לטלטלו בשבת, ואפילו במקום שיש לו הפסד ממון מחמת שאינו מטלטלו. ש"ח סקמ"ו
2. בעלי חיים הרי הם בכלל זה, שהרי אינם אוכל ואינם כלי, ולכן אסור לטלטלם בשבת, ואפילו להגביה רק חלק מן הבעל חי אסור, [פרט לאופנים דלהלן]. ש"ח ל"ט מ'
3. לכן עוף הפורח מעל גבי כלי זכוכית, אף שעלול להפסידם במעופו, אסור לדחוף ולסלק את העוף בידים משום שהוא מוקצה, אלא יפריחנו על ידי דבר אחר בלא שיטלטל את העוף. ש"ח סקמ"ו
4. אמנם כשיש לבהמה צער, התירו חכמים לטלטלה במקצת, כגון לאוחזה בצווארה או בצדדיה, ולדחותה על ידי כך למקום אחר. ש"ח מ' סקנ"א
5. היתר זה לא נאמר כשהבהמה עומדת ברשות הרבים, כיון שיש לחוש שמא בתוך כך יגביהנה ויעבירנה ד' אמות ברשות הרבים, ובדבר זה יש איסור מן התורה. [ונחלקו הפוסקים מה הדין כשהבהמה עומדת בכרמלית]. ש"ח סק"נ עיי"ש.
6. כמו כן היתר זה לא נאמר לענין "תרנגול", כיון שדרך התרנגול כשמדדין אותו הרי הוא מגביה את עצמו מן הארץ, לכך יש לחוש בזה יותר לטלטול. ש"ח מ'
7. אמנם במקום הצורך, כגון שיש צער לתרנגול או הפסד ממון, התירו לדחותו על ידי דחיפה מאחוריו [בלא לאוחזו כלל] כדי שיכנס מחמת כן ללול, ומדובר כמובן באופן שאין בזה איסור צידה. ש"ח מ' סקנ"ב.

 
מדיני עשיית מחיצות בשבת
מקבץ שבת הלכה ואגדה - דברי הלכה

1. מותר לתלות סדינים מצויירים (תמונות) על הקיר לנוי, ואפילו באופן שאינם זזים ממקומם, כיון שאין כוונתו לעשותם למחיצה, [והחזון איש כתב שהיתר זה קיים רק כשהתמונה תלוייה באופן רפוי שהדרך להסירה מפעם לפעם, אבל אם תולה באופן קבוע יש בזה איסור בונה]. שט"ו ס"ז
2. מותר לעשות מחיצה ארעית כדי להגן מפני הרוח או השמש, שכיון שאינה קבועה ואינה עשויה להכשיר דבר, אין בזה משום בונה. שט"ו א' ס"י
3. מחיצה ארעית שעל ידי אבנים, מסתפק הביאור הלכה שמא יש לאסור בזה, עי' בדבריו. שט"ו ביאוה"ל ד"ה ואין
4. אסור לעשות מחיצה בינו לבין ספרים כשרוצה שעל ידי המחיצה יהיה מותר לו לעשות צרכיו וכדו', כיון שמחיצה זו גורמת היתר יש לה שם מחיצה קבועה, אף שהיא ארעית. שט"ו א' ס"י
5. אמנם באופן שהמחיצה מכסה את כל הספרים ישמתירין, כיון שבמקרה כזה אינו צריך להשתמש במחיצה מדין מחיצה אלא ככיסוי בעלמא, ובשעת הדחק אפשר לסמוך על דעה זו, ומכל מקום כמובן שאין הדבר מותר אלא במחיצה ארעית. שט"ו א' ס"י
6. מחיצה שכבר היתה פרוסה בשיעור טפח, מותר להוסיף עליה עוד על פני כל המחיצה. שט"ו א' סי"א 
7. אמנם אם לא היתה המחיצה פרוסה אלא מגוגלגת או מקופלת, אף אם יש בעובי הגלגול והקיפול טפח, אין זה מועיל להתיר לפורסה, כיון שהגלגול לא נעשה בכדי לחצוץ, לכן הדבר נחשב כמחיצה חדשה. שט"ו סי"א

 
מדיני עשיית אהל בשבת (2)
מקבץ שבת הלכה ואגדה - דברי הלכה
1. כפי שכבר למדנו בשבוע שעבר, אסור לעשות אהל בשבת אפילו ארעי ואפילו אינו עושה מחיצות, כל פריסת דבר להגין אסורה בשבת. שטו א' ס"א
2. אולם יש אופנים שהדבר מותר לכתחילה, כגון באופן שכבר נפרס בערב שבת חלק מן הגג, אפילו לא נפרס אלא בשיעור של טפח, מותר להמשיך ולפרוס את כל הגג, כיון שבאופן זה הדבר נחשב כתוספת על אהל ארעי בלבד. שט"ו א' ב'
3. אבל יש ליזהר ולשים לב, שרק אם כבר נפרס שיעור של טפח על מנת להגן זה נחשב כתחילת גג, ומכאן ואילך אינו אלא מוסיף. אבל אם יריעת הגג מגולגלת ועובי הגלילה יש בו טפח, אין זה מועיל, לפי שגלילה זו לא הונחה כדי להגין, לכך אין עליהם שם גג. שט"ו ב'
4. כמו כן אם היו שני מקומות שיש בכל אחד מהם פחות מטפח, אולם אין ביניהם ג' טפחים, נחשב כאילו כולו מכוסה מדין לבוד, ורשאי להוסיף ולפרוס גג מעל פני כולו. שט"ו סי"ב
5. לכן יש ליזהר כשהולך עם עגלת תינוק, והשמש או הקור מציקים לתינוק אסור לפרוס את גגון העגלה, משום איסור עשיית אהל ארעי בשבת, אלא באחד מהאופנים הבאים:
6. אם היה פתוח הגגון מערב שבת בשיעור טפח, אפשר להוסיף ולמותחו על כל העגלה. שט"ו סי"ב
7. אם הגגון מחובר לעגלה ועשוי לנטותו ולקפלו, הרי זה כדלת הסובבת על ציריה, ומותר למותחה ולקפלה כדרכו, אף כשמתחילה לא היה פתוח בשיעור טפח. חזון איש נב, ו

 
מדיני עשיית אהל בשבת
מקבץ שבת הלכה ואגדה - דברי הלכה
1. אסור לעשות אהל בשבת, ואפילו אהל ארעי כגון שמותח סדין על גבי עמודים, כדי להגין מפני החמה וכדומה, ואפילו כשאין מחיצות לאהל זה, הדבר אסור. שט"ו א' ס"א ס"ב
2. אמנם יש חילוק בין עשיית אהל קבוע שהוא אסור מן התורה משום תולדת מלאכת בונה, לעשיית אהל ארעי שאיסורו רק משום גזירה דרבנן. שם
3. עשיית אהל האסורה, היינו כשעושה את הגג, אבל עשיית מחיצה ארעית מותרת, שלא גזרו על מחיצה ארעית משום מחיצה קבועה. שט"ו א' ס"ג
4. אמנם מחיצה קבועה אסורה משום מלאכת בונה, ואפילו מחיצה ארעית אם גורם על ידי עשייתה היתר הלכתי כגון אפשרות של טלטול או הכשר סוכה, יש חשיבות במחיצה כזו, והרי היא אסורה כבנין. שט"ו ס"ד
5. עשיית מחיצת ארעית לצניעות, כגון להפריד בין הגברים לנשים וכדומה, מותר, שאין זו מחיצה חשובה. שט"ו א' ס"ה
6. מחיצה שנעה ונדה ברוח ואינה מעכבת את האנשים מלילך שם, אף אם עושה אותה באופן קבוע מותר, כיון שהיא נחשבה ארעית מעצם צורתה, אמנם יזהר שלא יקבענה מן הצדדים באופן ששוב לא תזוז על ידי הרוח, לפי שבמקרה כזה נמצא שהוא עושה מחיצת קבע, ויש בזה איסור בונה. שט"ו א' ס"ו
7. מותר לתלות פרוכת על ארון הקודש, כיון שזה נחשב כתליית מחיצה לצניעות, שהרי יש דלת לארון הקודש. ויש מקילים אפילו אם אין דלת לארון הקודש, לפי שאין עושה זאת בשביל תורת מחיצה. שט"ו א' ס"ז

 
<< התחלה < הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 הבא > סיום >>

JPAGE_CURRENT_OF_TOTAL