Home דברי הלכה
דברי הלכה
ההכנות לשבת
מקבץ שבת הלכה ואגדה - דברי הלכה

ההלכות שלפנינו מבוססים על דברי השו"ע והמשנה ברורה או"ח סי' ר"נ ונוהגים בכל העדות ללא חילוק.
א. יש להשכים ביום שישי בבוקר להכין צרכי שבת, ונלמד מהכתוב "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו", והבאת המן היתה מוקדם בבוקר, כמו שכתוב "וילקטו אותו בבוקר בבוקר".
ב. עדיף לקנות צרכי שבת ביום שישי, מאשר להקדים לקנותם ביום חמישי, לפי שאינו ניכר שקונה לכבוד שבת. אבל בימי שישי הקצרים טוב להקדים לקנות ביום חמישי, כדי שיספיק כל ההכנות בזמן.
ג. הזמן הראוי לכך הוא מיד אחרי התפילה, אבל אם יש לו לימוד בחבורה או שיעור קבוע אחרי התפילה, יכין צרכי שבת מיד לאחר השיעור והלימוד.
ד. אפילו אם יש לו משרתים ועוזרים רבים, ישתדל להכין בעצמו איזה דבר לצורך השבת, שמצוה בו יותר מבשלוחו.
ה. ירבה בבשר ויין ומגדנות כפי יכלתו, בשביל לענג את השבת.
ו. טוב לומר על כל דבר שקונה "זהו לכבוד שבת קודש" כי הדיבור פועל הרבה בקדושה.
ז. מצוה לטעום מכל התבשילים, כדי לתקנם יפה כראוי, ורמז לזה "טועמיה חיים זכו".

 
עונג וכבוד השבת
מקבץ שבת הלכה ואגדה - דברי הלכה

ההלכות שלפנינו מבוססים על דברי השו"ע והמשנה ברורה או"ח סי' רמ"ב ונוהגים בכל העדות ללא חילוק.
א. מצוה לענג ולכבד את השבת, ונלמד ממה שכתוב "וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד". ויש אומרים שעיקרו מן התורה שהשבת היא בכלל מקראי קודש.
ב. חז"ל פירשו שהכוונה לקדשו ולכבדו בכסות נקיה ולענגו בעונג אכילה ושתיה, והפליגו חכמים בזה עד שאמרו שהמענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים וניצול משעבוד מלכויות ונותנין לו עשירות.
ג. אפילו מי שצריך לאחרים אם יש לו מעט משלו יזרז עצמו לכבד את השבת, וצריך לצמצם בימי החול בכדי לכבד את השבת.
ד. אמרו חכמינו ז"ל מזונותיו של אדם קצובין מראש השנה, חוץ מהוצאות שבת וימים טובים שאם מוסיף מוסיפין לו, ואמר הקב"ה לישראל: בני, לוו עלי להוצאות שבת ואני פורע.
ה. טוב ליזהר לא לפחות משני תבשילים בכל סעודה, וטוב שיאכל בכל סעודה דגים, אם לא שאינו טוב לפי טבעו או ששונאו, לפי שהשבת ניתנה לעונג ולא לצער.
ו. עזרא הסופר תיקן לכבס בגדים ביום חמישי לכבוד שבת, ויש ליזהר לא לילך בחלוק אחד כמה שבתות בלא כיבוס, שלא לעבור על תקנת עזרא.
ז. מכבוד השבת ללוש עיסה ולאפות חלות לכבוד שבת, ולא טוב עושים הלוקחים חלות מן האופה, ומקטינים בזה מכבודה של שבת המלכה.

 
זריזות וזהירות סמוך לשבת
מקבץ שבת הלכה ואגדה - דברי הלכה

ההלכות שלפנינו מבוססים על דברי השו"ע והמשנה ברורה או"ח סי' רמ"ט וסי' רנ"א, ונוהגים בכל העדות ללא חילוק.
א. אסור לצאת למקום רחוק אם לא משער שיגיע למקומו בעוד היום גדול. ואפילו אם הולך לדבר מצוה מותר רק כשמשער שיגיע בעוד היום גדול.
ב. ביום שישי אסור לסעוד סעודה גדולה שאינו רגיל בה, כדי שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול, ושיהיה פנוי להתעסק בצרכי השבת כראוי. מיני מרקחת שאוכלים בשעת כתיבת התנאים, אינו בכלל סעודה ומותר.
ג. סעודת מצוה כגון ברית ופדיון הבן מותר, אלא שיזהר לעשותה בבוקר, ובדיעבד מותר אף מהמנחה ולמעלה. ומ"מ ימנע מתשע שעות ולמעלה, וכן לא יאכל הרבה דמאד עד שיקלקל תאות המאכל בליל שבת.
ד. אסור לעשות מלאכה בדרך קבע ביום שישי מהמנחה ולמעלה, [י"א משש שעות ומחצה, וי"א מתשע ומחצה], והעושה מלאכה אינו רואה בה סימן ברכה. סחורה אינו בכלל איסור זה. ואף מלאכה אם עשאה בדרך ארעי מותרת.
ה. מלאכה לצורך השבת, כגון לתקן בגדו לשבת, מותר. ואפילו בגדי חברו כשאינו נוטל שכר מותר.
ו. מי שצריך מעות לצורך לענג את השבת במאכלים ומטעמים, מותר לו להשתכר למלאכה אפילו מהמנחה ולמעלה.
ז. מותר להסתפר כל היום, שזהו לכבוד השבת. אמנם האריז"ל לא היה מסתפר משהגיע זמן מנחה ועדיין לא התפלל שמא יעבור זמן התפילה.

 
התכוננות לקבלת השבת
מקבץ שבת הלכה ואגדה - דברי הלכה

ההלכות שלפנינו מבוססים על דברי השו"ע והמשנה ברורה או"ח סי' ר"ס וסי' רס"א, ונוהגים בכל העדות ללא חילוק.
א. מצוה לרחוץ כל גופו בחמין מפני כבוד השבת, ואם אי אפשר ירחוץ לכה"פ פניו ידיו ורגליו ויחפוף ראשו. ומכל מקום יזהר שלא יבוא לידי חילול השבת בימות החורף הקצרים, שאפילו גמר הרחיצה יזהר שלא יסרוק שערו ולא יסחוט המגבת.
ב. מצוה לקצוץ הצפרניים לכבוד שבת, אבל לא יקצוץ צפרני הידיים ביום חמישי לפי שאחר ג' ימים חוזרים וגדלים, ואין זה מכבוד השבת שחוזר לגדול בו. יש מקפידים שלא לקצוץ צפרני הידים והרגלים ביום אחד.
ג. מי ששערותיו גדולות מצוה לספרם לכבוד שבת, שלא יכנס לשבת כשהוא מנוול.
ד. משעת שקיעת החמה עד צאת הכוכבים הוא נקרא בין השמשות, ואסור לעשות בו שום מלאכה, ואפילו אם הוא מסופק אם שקעה החמה אסור לעשות מלאכה, ואפילו לצורך שבת אסור. אמנם לצורך שבת או מצוה מותר לומר לנכרי לעשות.
ה. מצוה להוסיף מן החול על הקודש, כלומר שיקבל עליו בדיבור את קדושת השבת לפני שקיעת החמה, י"א שהוא מדרבנן וי"א שהוא מן התורה. ומפלג המנחה יכול לקבל עליו קדושת שבת והוא כשעה ורבע לפני השקיעה.
ו. כשהציבור אומר בקבלת שבת בואי כלה, או מזמור שיר ליום השבת, הרי זה כקבלת שבת בדיבור, ואסור מאותה השעה במלאכה אפילו אם אמרוהו זמן רב לפני השקיעה.
ז. מי שקיבל על עצמו את השבת קודם הזמן, יכול לומר לישראל אחר שלא קיבל על עצמו את השבת לעשות עבורו מלאכה.

 
הלכות קבלת שבת
מקבץ שבת הלכה ואגדה - דברי הלכה
ההלכות שלפנינו מבוססים על דברי השו"ע והמשנה ברורה או"ח סי' רס"ב וסי' רס"ג, ונוהגים בכל העדות ללא חילוק.
א.     יסדר שולחנו מערב שבת, בכדי שכשיבוא מבית הכנסת ימצאנו ערוך. וטוב שגם המטה שהוא ישן עליה תהיה מוצעת, וראוי שאף ביתר החדרים יכסה את השולחנות במפות לכבוד שבת קודש.
ב. ישתדל שיהיו לו בגדים נאים לשבת. וטוב שלא ילבש בשבת מכל מה שלבש כבר בחול, ואם אפשר לו טוב שיהיה לו טלית המיוחדת לשבת.
ג. אפילו אם הוא לבדו שלא בין אנשים אחרים, ילבש בגדים נאים, כי אין המלבושים לכבוד הרואים אלא לכבוד השבת.
ד. מכבוד השבת ללבוש בגדי השבת הנאים מיד לאחר שרחץ עצמו לכבוד שבת.
ה. יש אומרים שמשעת הדלקת נר שבת חלה השבת על המדליק, ולכן אשה המדליקה נרות השבת מקבלת את השבת בהדלקתה, ובשעת הצורך בלבד תוכל להתנות שאינה מקבלת בזה את השבת.
ו. כיון שבהדלקת הנרות האשה מקבלת את השבת, תתפלל תפילת המנחה קודם הדלקת הנרות, שמשעה שקיבלה שבת אינה יכולה להתפלל תפילת חול.
ז. המתפלל תפילת שבת מפלג המנחה ולמעלה, קיבל בזה שבת ואסור במלאכה, ואפילו התנה שאינו מקבל שבת לא מועיל לו.

 
<< התחלה < הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 הבא > סיום >>

JPAGE_CURRENT_OF_TOTAL