Home דברי אגדה
דברי אגדה
חידושי תורה של שבת קודש
מקבץ שבת הלכה ואגדה - דברי אגדה
כתוב במכילתא פרשת כי תשא על הפסוק: כי אני ד' מקדישכם, מלמד שהשבהת מוספת קדושה על ישראל. מספר ר' לייב מינצברג שליט"א עובדא הוה אצל מרן החזון איש ששוחח בדברי תורה עם תלמיד חכם מפורסם מבני ירושלים הלא הוא הגאון רבי יהושע לנדוי זצ"ל ותוך כדי משאם ומתנם הגיעו לאיזה סברא דקה ועדינה, ואז התבטא החזון איש שסברא זו ניתן להשיגה רק בשבת.

וכן גם מסופר על האבני נזר שתלמיד חכם הרצה בפניו חידוש שנתחדש לו, ואמר לו האבני נזר שאין לו ספק שדבר זה נתחדש אצלו בשבת קודש, שכן גם הוא חידש זאת והיה בשבת, כי יש חידושים שרק בשבת ניתן להגיע אליהם.  

 
חיזוק ללימוד תורה בשבתות וימים טובים
מקבץ שבת הלכה ואגדה - דברי אגדה
רבינו אבגדור הצרפתי ז"ל שהיה אחד מבעלי התוס' כותב בספרו על התורה, זהו שאמר הכתוב עת לעשות לד' הפרו תורתיך, בירושלמי דברכות (פ"ט ה"ה) מפרש בעת המפזרים כנוס, פי' בשעה שבני אדם מטיילין בשבתות וימים טובים אז כנוס רגליך ולמוד תורה ותדרוש להם, ובזכות זה יבוא משיח וימהר הקץ, כי עת לעשות לד' בגימטריא הקץ אלף ושל"ה עם הג' תיבות משלימות לו. עפ"י הפסוק בדניאל י"ב אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה.
 
מורא שבת במניין המצוות
מקבץ שבת הלכה ואגדה - דברי אגדה
הנה בספר יראים (סי' ת"י תי"א) לאחד מן הראשונים רבי אליעזר ממיץ, כתב חידוש גדול, שמורא שבת נמנה במנין המצוות חוץ ממצות שמירת השבת, וביאר דבריו שכשם שציוה הקדוש ברוך הוא לתת מורא וכיבוד למקדש, כך ציוה לתת לשבת, שהרי הוקשו זה לזה דכתיב "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו" ומהו מורא שבת שיחשוב אדם בלבו לכבד את השבת ולשמור ולהיות חרד על הדבר, ולא מן השבת אתה ירא אלא ממי שהזהיר על השבת.

ובנפרד מכך מנה את מצות שמירת השבת, שכמו שהזהיר הקדוש ברוך הוא לתת מורא מי שהזהיר על השבת, כך ציוה לתת את שמירת השבת על לבו, דכתיב בפרשת כי תשא "ושמרתם את השבת כי קדש היא" וכתיב בדברות אחרונות "שמור את יום השבת לקדשו" ושמירה היא בלב דכתיב "ואביו שמר את הדבר" וכתיב "כי נעים כי תשמרם בבטנך" ואע"פ שפירשנו שמירת לב, למדנו גם מזה המקרא שצוה יוצרנו שישמר האדם מלעשות מלאכה בשבת.

ויש בדבריו חידוש גדול אשר נדרש העמקה בכדי להבינו, ומכל מקום יש בדבר זה לעורר את רגשי הקודש שבלב כל יהודי ויהודי, על גודלה ועוצמתה של קדושת השבת שהוקשה לכבוד המקדש, ונאמר בה מורא כמו שנאמר מורא מקדש.

 
תוכחתו של החפץ חיים
מקבץ שבת הלכה ואגדה - דברי אגדה
מעשה ובא המשגיח של ישיבת ראדין לראש הישיבה רבינו החפץ חיים, וסיפר לו ברעד על אחד התלמידים שנתפס ברשת שפרשו המסכילים, וכבר ירד והדרדר לתהום והגיע לידי חילול שבת רחמנא ליצלן, בשמוע זאת ה"חפץ חיים" פסק לאלתר את פסוקו "מחוץ למחנה מושבו" יש להוציא בחור זה מן הישיבה. כששמע זאת המשגיח מיהר להודיע לבחור כי עליו לעזוב את הישיבה, הבחור ששמע זאת ביקש שיאותו לבקשה האחרונה שיש לו, לאפשר לו להיפרד מרבו החפץ חיים, כיבד החפץ חיים בקשה זו וניאות לקבלו לשהות קצרה, מיד לאחר מכן עזב את הישיבה ועקבותיו לא נודעו.
 
לאחר שנים רבות פגש אחד מבחורי הישיבה את אותו בחור כשהוא תלמיד חכם העוסק בתורה ובמצוות תדיר ירא שמים וסר מרע, שאלו אמור לי מה אמר לך רבנו החפץ חיים בפגישה שהנני רואה שאכן השפיעה עליך לחזור למוטב ולאחוז בדרך עץ החיים. השיבו אותו בחור: דע לך כי החפץ חיים לא דיבר עמי כלום, החפץ חיים החזיק את ידי בתוך ידו והחל פשוט לבכות.... תוך כדי הבכי הצליח להוציא שלש מילים מפיו, ואלו הם: ת-ו-ר-ה! ... מ-צ-ו-ו-ת! ... ש-ב-ת! ... הדמעות של רבי נשרו גם על ידי, וזעזעו את קירות לבי, והם אלו שסייעו בידי לשוב בתשובה שלימה, ולעלות חזרה במעלות התורה והיראה.
עדכון אחרון ב-שלישי, 16 אפריל 2013 16:45
 
<< התחלה < הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 הבא > סיום >>

JPAGE_CURRENT_OF_TOTAL