Home דברי אגדה
דברי אגדה
דברי הסטייפלר על הלכות שבת
מקבץ שבת הלכה ואגדה - דברי אגדה
רבינו הסטייפלר זצ"ל היה מזהיר רבות שעל כל שאלה בכלל ובפרט בהלכות שבת יש לשאול רב מורה הוראה מובהק המלא ביראת ד' שאל"כ עלול האדם לבא בקלות לידי טעות. 
וכתב בספרו 'חיי עולם' (ח"ב ח) בהערה: נצייר לעצמינו, אילו היה ברור בבירור גמור שכל המחלל שבת באיסור דאורייתא או דרבנן, מצמיח לו מיד סרטן רח"ל בגופו כמה היה חרד על חשש חילול שבת, ולא היה סומך על כל מאן דהוא שיאמר לו מותר לך, ואם בשביל סכנה של חיי העולם הזה החולף חרד כל כך, על אחת כמה וכמה שיחרד האדם על גידול סרטן של חייב כריתות וסקילה, על סרטן של דינו כעובד עבודה זרה, על סרטן של הרהורי כפירה רח"ל, אשר כל זה קשור בחילול שבת קודש, שהשבת היא האות המקשרת אותנו בקשר ידידות לאבינו שבשמים, כמו שכתוב: "כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם" ('שמות' לא).

 
עונג שבת וכבוד שבת
מקבץ שבת הלכה ואגדה - דברי אגדה
כתב רבנו הסטייפלר בספר 'חיי עולם' (ח"ב פח): מכלל מצות השבת הוא עונג שבת וכבוד שבת, ומאוד מאוד הפליגו חז"ל במסכת 'שבת' (קיח.) בענין כבוד שבת, ובענין שלש סעודות בשבת.
ובודאי המענג את השבת ממשיך קדושה עצומה על נפשו, לתקנה מכל סיג ופגם, אך בתנאי שיהיו המאכלים כשרים כדין, ושיהיו המנות שקנה בהם צרכי שבת מעות כשרים, שלא מגזל ריבית ואונאה וכיו"ב, שאל"כ כבר אמרו חז"ל על כיוצא בזה ('מדרש רבה' 'ויקרא' ל ו): 'אוי לזה, שנעשה סניגרו קטיגורו' רח"ל. 

 
הקבלה המרכזית ביום הכיפורים בקעלם
מקבץ שבת הלכה ואגדה - דברי אגדה
המשגיח דישיבות מיר ופוניבז' הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל כותב בספרו אור יחזקאל, זכורני בקעלם בשנה הראשונה בהיותי שם, היתה הקבלה המרכזית ביום הכיפורים, להזהר בשמירת השבת!!
גם הגאון רבי יחזקאל סרנא זצ"ל ראש ישיבת חברון כותב בקבלתו במוצאי יוה"כ: לשמור בכל היכולת ולזכור את השבת, בשביתתו וקדושתו תענוגו וכבודו.
אם הגדולים הללו שיו מגדולי דהדור הקודם בגודל צדקותם, מצאו לנכון להיזהר בזהירות מיוחדת ואף לקבל זאת בקבלה ביום הכיפורים, לשמור את השבת והלכותיה, מה נענה אנחנו קטני קטנים על אחת כמה וכמה שאנחנו מוזהרים להשתדל בכל יכלתינו, להתחזק תמידין כסדרן בהנחלת דיני השבת וכבודה בנו ובמשפחתינו, ובזה נזכה להינצל מחבלי משיח כהבטחת חכמינו ז"ל.
 
 
חשיבות הדקדוק בהלכות שבת
מקבץ שבת הלכה ואגדה - דברי אגדה
כתב הרמח"ל בספרו מסילת ישרים פרק יא: ענפי חילול השם הם רבים וגדולים, כי הרבה צריך האדם להיות חס על כבוד קונו, ובכל מה שיעשה צריך שיסתכל ויתבונן מאד שלא יצא משם מה שיוכל להיות חילול לכבוד שמים חס וחלילה, וכבר שנינו, אחד שוגג ואחד מזיד בחילול השם. ואמרו ז''ל (יומא פו): היכי דמי חילול השם? אמר רב: כגון אנא דשקילנא בישרא ולא יהיבנא דמי לאלתר. ורבי יוחנן אמר: כגון אנא דמסגינא ארבע אמות בלא תורה ובלא תפלין. והענין, שכל אדם לפי מדריגתו ולפי מה שהוא נחשב בעיני הדור, צריך שיתבונן לבלתי עשות דבר בלתי הגון לאיש כמותו, כי כפי רבות חשיבותו וחכמתו, כן ראוי שירבה זהירותו בדברי העבודה ודקדוקו בה, ואם איננו עושה כן, הרי שם שמים מתחלל בו חס וחלילה, כי כבוד התורה הוא, שמי שמרבה הלימוד בה ירבה כמו כן ביושר ובתיקון המדות, וכל מה שיחסר מזה למי שמרבה בלימוד, גורם ביזיון ללימוד עצמו, וזה חס וחלילה חילול לשמו יתברך, שנתן לנו את תורתו הקדושה וצונו לעסוק בה להשיג על ידה שלימותנו.

והנה גם שמירת השבתות וימים טובים רבה היא, כי המשפטים רבים וכן אמרו (שבת יב): הלכתא רבתא לשבתא, ואפילו דברי השבות אף על פי שמדברי חכמים הם - עיקרים הם, וכן אמרו (חגיגה טז): לעולם אל תהי שבות קלה בעיניך, שהרי סמיכה שבות היא ונחלקו בה גדולי הדור. ואולם פרטי הדינים למחלקותם מבוארים הם אצל הפוסקים בספריהם, וכולם שוים לחובתנו בם ולזהירות המצטרך. ומה שקשה על ההמון שמירתו הוא השביתה מן העסק ומדבר במשאם ובמתנם, ואולם האיסור הזה מבואר בדברי הנביא (ישעיה נח): וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר (שבת קנ). והכלל הוא, שכל מה שאסור בשבת לעשותו אסור להשתדל בעבורו או להזכירו בפיו, ולכן אסרו לעיין בנכסיו לראות מה שצריך למחר (עירובין לח), או לילך לפתח המדינה לצאת בלילה מהרה למרחק. ואסרו לומר דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלונית אקנה למחר (טור בשם ירושלמי), וכן כל כיוצא בזה.


 
זכור ושמור בדיבור אחד
מקבץ שבת הלכה ואגדה - דברי אגדה
הרמב"ן בספרו האמונה והבטחון פרק יט כותב, נאמר: זכור את יום השבת לקדשו, ובמשנה תורה נאמר: שמור את יום השבת. ואמרו חז"ל זכור ושמור בדבור אחד נאמר, ובאגדה: זכור לזכר ושמור לנקבה. וכתיב את שבתותי תשמרו לא אמר שבת אלא שבתותי, לפי שמצינו שבת זכר ונקבה דכתיב שומר שבת מחללו, וכתיב ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם מחלליה מות יומת. ואלמלא שמור לא היו הנשים חייבות בקידוש היום לפי שהיא מצות עשה שהזמן גרמא, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות, ובא שמור לחייבן שהוא מצות לא תעשה, כמו שאמרו כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה, וכל שישנו בשמירה ישנו בזכירה.
ואמר הכתוב: "לקדשו" ולא אמר "לכבדו", מהו קידוש הזה, אם לאיסור מלאכה כבר נאמר לא תעשה כל מלאכה. אם לקדשו על היין, כבר נאמר זכור את יום השבת, וממנו למדו רז"ל לומר זוכרהו על היין, ולא למדוהו מלקדשו. ומהו לקדשו, לקרא אליו "הקדש". אם תבין בו, נאה לשון קדש בענין שבת כשתעמוד על עיקרו.
וטעם לקידוש היום על היין כי הוא כנגד יין המשומר בענביו. וכל המברך על היין בערבי שבתות זוכה וממלא גרבי יין, ובפירוש אמרו: נובלות העולם הבא שבת. וכתיב ויין ישמח לבב אנוש, אמר לבב ולא אמר לב, רמז לב' לבבות. ואמרו בענין וסעדו לבכם, שלא אמר לבבכם שאין להם אלא לב אחד, נמצא לפי דבריהם כפל הבי"ת אינו ללא צורך כמו שיחשבו הפתאים אבל היא מורה על ב' לבות.

 
<< התחלה < הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 הבא > סיום >>

JPAGE_CURRENT_OF_TOTAL