Home הליכות עולם
הליכות עולם
הכנת מי מלח בשבת
מקבץ שבת הלכה ואגדה - הליכות עולם

שאלה מעשית: כשחזר אפרים בליל פסח שחל בשבת מבית הכנסת, אמרה לו אשתו כי למרות שהזכיר לה כבר בצהרים להכין את מי המלח לכרפס, שכחה לעשות זאת מרוב טרדות ההכנות לליל הסדר, וכעת שאלתה האם גם עכשיו מותר לה להכין מי מלח. אכן מה הדין ומדוע?

תשובה: מותר לעשות מעט, ובלבד שלא יהא שני שלישי מלח ביחס למים. ואם נותנים שמן על המלח ואח"כ מים מותר אפי' שני שלישי מלח. מקור הדין כתב השו"ע (שכא, ב) אין עושין מי מלח הרבה ביחד לתת לתוך הכבשים משום דדמי לעיבוד. אבל יכול לעשות ממנו מעט לתת לתוך התבשיל ואם נתן לתוכו שני שלישי מלח אסור לעשות ממנו אפי' מעט. וכתב המשנה ברורה (ס"ק י') שאם נותן שמן למים קודם שנותן המלח לתוכו או שהמלח קודם לנתינת המים לתוכו יש מקילין בזה, משום שהשמן מחליש את כח המלח מלהיות עז, ואין עליו שם מי מלח.

 
נתינת מלח בסלט ירקות חיים
מקבץ שבת הלכה ואגדה - הליכות עולם

שאלה מעשית: חנה עבדה כטבחית של בית ההחלמה, לקראת סעודה שלישית הכינה בחדר האוכל קערה גדולה ובה מלפפונים חתוכים לחתיכות גדולות. כשסיימה לחתוך את המלפפונים שמה עליהם מלח והגישה אותם למחלימות. נגשה אליה אחת המחלימות, והעירה לה בעדינות כי בביתה נוהגים לא לתת מלח על מלפפון חי בשבת, ואין היא יודעת למה. חנה ענתה כי שמעה שהאיסור הוא רק כשמכינים לזמן מאוחר יותר, אבל אם ממליחים את הסלט על מנת לאוכלו מיד אין בעיה. כשהגיע רב המקום נגשה עליו חנה ובררה אצלו את הדבר. אכן, מה הדין ומדוע?

תשובה: אסור. מקור הדין כתוב בשו"ע (שכא, ג) אסור למלוח חתיכות צנון ד' או ה' ביחד מפני שנראה ככובש כבשים, והכובש אסור מפני שהוא כמבשל. אלא מטבל כל אחת לבדה ואוכלה. וכתב המשנ"ב (ס"ק יג יד) שכן הוא הדין בכל דבר שצריך מליחה כגון בצלים ושומים ואוגרקעס חיין, ועוד כתב שכשמולחים יחד אפי' דעתו לאוכלם תיכף ולא להשהותם במלח עד שיצא מרירותם מהזיעה כדרכם, גם כן אסור. אמנם אם שופכים שם שמן או חומץ תיכף מותר, לפי שמחליש כח המלח.

 
מדיני נקיון הבגדים בשבת
מקבץ שבת הלכה ואגדה - הליכות עולם

1. מלאכת כיבוס הבגדים היא אחת מן המלאכות האסורות בשבת מן התורה, בכיבוס כלול כל מיני אופני נקיון, כפי שיבואר להלן. ש"ב א'
2. אסור לנער עפר הנמצא על גבי בגד חדש [כלומר שנראה עדיין בחידושו, אפילו כשאינו חדש ממש], בין שמנער בידו ובין בכלי. ש"ב א ס"א
3. אמנם נקיון העפר מן הבגד אסור דווקא כשהבגד שחור וכשמקפיד שלא ללבשו בלא ניעור, אבל אם הבגד היה צבעוני או אפילו לבן, או שלא היה מקפיד מללובשו בלא ניעור, מותר לנער, שאין על זה חשיבות שם כיבוס. ש"ב ס"ב
4. בגד שירד עליו שלג [ועדיין לא נמס] ג"כ אסור לנערו ממנו, שגם זה בכלל כיבוס, אמנם דווקא בגד שחור ומקפיד עליו כמבואר לעיל. ש"ב ביאוה"ל ד"ה מן הטל.
5. במקרה שהמים ספוגים בבגד [או שהשלג כבר נמס] יש ליזהר מלנער שלא יבא לידי סחיטה, ואם יש לחשוש לסחיטה אפילו בבגד צבעוני הדבר אסור. ש"ב א' ס"ג ס"ד
6. המשנה ברורה מסתפק מה הדין כשהמנער אינו מקפיד על כך אולם בעל הבגד מקפיד על כך וכן להיפך, והעלה את הדין בצריך עיון. ש"ב ביאוה"ל ד"ה והוא שמקפיד

 
ניקוי בספוג יבש
מקבץ שבת הלכה ואגדה - הליכות עולם
שאלה מעשית: כששטפה גברת פרידמן את הצלחות לאחר סעודת ליל שבת, לא הצליחה להסיר את הלכלוך הדבוק לאחת מהן. היא לקחה את הכרית הספוגית שבה רגילים להדיח את הכילים באמצע השבוע, ורצתה לשפשף בעזרתה את הלכלוך. כיוון שחששה מסחיטה היא עשתה זאת בספוגית יבשה לגמרי בלא מים, ושיערה כי המים שעל הצלחת אינם רבים כדי שיחשב כסחיטה. לאחר מעשה שאלה את בעלה האם הדבר מותר. מה הדין ומדוע?

תשובה: הביאור הלכה העלה דבר זה בספק לדינא. מקור הדין: כתב השולחן ערוך (שכ, יז) "ספוג אין מקנחין בו אלא א"כ יש בו בית אחיזה גזירה משום סחיטה". וכתב בביאור הלכה (ד"ה ספוג) שאם הוא ספוג יבש הא"ר והתו"ש מצדדים להחמיר משום שלא חילקו בדבר, וברש"י לכאורה לא משמע כן, וצ"ע לדינא.

 
ניגוב מים שלא בכח
מקבץ שבת הלכה ואגדה - הליכות עולם

 

 

שאלה מעשית: כשהגיע יואל להתארח בשבת בבית אחיו, הניח את מזודתו בפינת החדר. ביום השבת החלו הילדים לשחק עם המזודה כשהיא משמשת עבורם כשולחן. אחד הילדים הניח כוס מים על המזודה וכעבור זמן קצר נשפכו המים על המזודה. המזודה היתה מצופה מבחוץ בבד, ויואל שחשש שהמזודה תספוג את המים, מיהר והביא מגב גומי קטן לגרוף בעדינות את המים מעל המזודה. האם עשה כדין, ומדוע?

תשובה: בעת הצורך אין להחמיר בזה. מקור הדין: כתב המשנה ברורה (שכ, נה) אם נשפך משקה על המפה שעל השולחן ורוצה לגרור אותם בכף או בסכין כדי לנקות, יזהר שלא יגררם בכח שלא יבוא לידי סחיטה, ורק יסיר את המשקה הצף למעלה, וכ"ש אם נשפך מים על המפה יזהר מאד בזה, שסחיטת מים היא תולדה של מלבן. והביא בשם הפרי מגדים שמסתפק בדעת הט"ז שאפשר שסובר שכשנשפכו מים אסור לגרור אפילו בעדינות, והכריע המשנה ברורה שמכל מקום בעת הצורך אין להחמיר כשגורר שלא בכח, לפי שדעת רוב הפוסקים שבגד שאין בו לכלוך אין אומרים בו את הכלל ששרייתו זהו כבוסו, ובפרט שאינו מתכון לכבס.


 

 

 
<< התחלה < הקודם 1 2 3 4 5 6 7 הבא > סיום >>

JPAGE_CURRENT_OF_TOTAL