Home הליכות עולם
הליכות עולם
הולכת מוקצה למקומו
מקבץ שבת הלכה ואגדה - הליכות עולם
שאלה מעשית: כשהכין משה כוס תה בליל שבת, היה צריך כפית כדי לערבב את הסוכר, הוא פתח את המגירה שבה היו מונחות הכפיות והושיט את ידו לקחת כפית, משה לא הסתכל מה הוא לוקח, ופתאום גילה שלקח בידו מחדד עפרונות, שכנראה אחד מילדיו הניחו שם בטעות, משה חשש שאם יעזוב את המחדד מידו וישאירו שם תחזור התקלה לבני ביתו, לכן רצה לקחת את המחדד ולהשיבו למקומו, אלא שהסתפק האם מותר לו אחרי שהמוקצה נמצא בידו להוליכו למקומו או לא, מה הדין בזה ומדוע?

תשובה: כתב השולחן ערוך (סימן ש"ח) כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו בין לצורך גופו בין לצורך מקומו, ומותר ליטלו ולהניחו באיזה מקום שירצה, כלומר אחרי שכבר נטל את הכלי שמלאכתו לאיסור בהיתר יכול לילך ולהחזירו למקומו, ואין צריך למעט בטלטולו ככל האפשר. והביא המשנה ברורה (ס"ק י"ג) שכתב המגן אברהם שכן הדין גם אם שכח ונטלו בידו רשאי לטלטלו למקומו ואין צריך להניחו מידו מיד. אבל הגר"א בביאורו חולק על כך, וסובר שלא התירו לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור למקומו, אלא באופן שנטלו בידו בהיתר, אבל כששכח והחזיקו בידו באיסור עליו להניחו מידו מיד. נמצא שהמקרה לפנינו תלוי במחלוקת המגן אברהם והגר"א.
 
טלטול ארון כבד
מקבץ שבת הלכה ואגדה - הליכות עולם

שאלה מעשית: השעון יד החדש של שמואל נפל בשבת מאחורי ארון הספרים שבסלון ביתו. כדי להוציאו היה צריך להזיז את הארון, הארון היה חזק ולא היה חשש שינזק מכך, אך כיון שהיה כבד מאד, ביקש משני אחיו שיעזרו לו. פתאום נפל לו ספק שמא ארון כבד כל כך שאין רגילות לטלטלו נחשב כמוקצה, מה הדין ומדוע.
תשובה: כתב השולחן ערוך (סימן ש"ח) כל כלי, אפילו הוא גדול וכבד הרבה, לא נתבטל שם כלי ממנו לא מפני גדלו ולא מפני כובדו. והוסיף המשנה ברורה (סק"ט) שאפילו אם הוא כבד כל כך בשיעור משוי של כמה בני אדם. לכן ההלכה במקרה שלפנינו שמותר לשמואל ואחיו להזיז את הארון, בכדי להוציא את השעון.

 
האם מותר לגעת בתנור חימום
מקבץ שבת הלכה ואגדה - הליכות עולם
שאלה מעשית: בבית הסבא של מרדכי היה תנור נפט ישן שבו חיממו את הבית בחורף, כשהגיע מרדכי לבקרו בשבת התלבט האם מותר ליגוע בו כשהוא דולק, אכן, מה הדין ומדוע?
תשובה: מותר, אם לא יבוא להזיזו. והמקור לכך הוא מה שכתב הרמ"א "כל מוקצה אינו אסור אלא בטלטול, אבל בנגיעה לחוד שאינו מנדנדו, מותר. ולכן מותר ליגוע במנורה שבבית הכנסת שהנרות דולקות עליה, או בתנור שדולק בו אש. והוסיף על כך המשנה ברורה שאפילו בתנור המיטלטל ואפילו בשעה שדולק בו אש מותר ליגע בו, כל זמן שאינו מטלטלו בנגיעה זו. (ש"ח ב' משנ"ב סק"ט)

 
האם מותר להוציא סיר ריק למרפסת
מקבץ שבת הלכה ואגדה - הליכות עולם
שאלה מעשית: כשסיימו את סעודת השבת בביתו של נחום, שאלה אותו אשתו האם  מותר לה להוציא את הסיר הריק שהתבשל בו הבשר למרפסת, או שמא הוא מוקצה, אכן, מה הדין ומדוע?

תשובה: מותר. והנימוק לכך הוא, לפי שכתב השו"ע שכלי שמלאכתו להיתר, מותר לטלטלו אפילו אינו אלא לצורך הכלי שמא ישבר או יגנב, אבל שלא לצורך כלל אסור לטלטלו. וכתב המשנה ברורה שקדרה שמלאכתה הוא לבישול ורק לפעמים משתמשים בה להחזיק מים או פירות, הרי היא גם כן בכלל כלי שמלאכתה לאיסור, אם לא שיש בה קצת מהתבשיל. והוסיף הביאור הלכה בזה שלענין קדירה נראה שאף אחר שפינו ממנה את התבשיל לגמרי, מכל מקום אם היא עומדת בבית מותר לטלטלה ולסלקה לחוץ, כיון שהוא כגרף של רעי. [וכן פשוט שאם צריך למקומה מותר לטלטלה]. (ש"ח ד' משנ"ב סק"כ וביאוה"ל שם)

 
האם כסא שהושלך הוא מוקצה?
מקבץ שבת הלכה ואגדה - הליכות עולם
שאלה מעשית: בשבת הגדול כשהלך אברהם ברחוב, מצא מושב של כסא שהשליכוהו ברחוב, כיון שיומיים קודם לכן נשבר מושב הכסא בביתו רצה אברהם לקחתו, אך הסתפק האם הוא מוקצה או לא. מה הדין, ומדוע?
תשובה: אכן חששו מוצדק והמושב הוא מוקצה. המקור לכך הוא מה שכתב השו"ע "חתיכת חרס שנשברה בחול מכלי וראויה לכסות בה כלי, מותר לטלטלה, אפילו במקום שאין כלים מצויים שם לכסותה בה, ואם זרקה לאשפה מבעוד יום, אסור לטלטלה, כיון שבטלה מהיות עוד כלי". וכתב בביאור הלכה שנראה שמה שהזכיר השו"ע שזרקה לאשפה אינו בדווקא לאשפה, אלא אפילו אם זרקה מפתח ביתו לרחוב הרי זה אסור. (שח ז', ביאוה"ל לאשפה)

 
<< התחלה < הקודם 1 2 3 4 5 6 7 הבא > סיום >>

JPAGE_CURRENT_OF_TOTAL