Home דברי הלכה דקדוק בהלכות שבת
דקדוק בהלכות שבת
מקבץ שבת הלכה ואגדה - דברי הלכה
כתב ה"אבן עזרא" זצ"ל באגרת השבת: מיום אשר ידעתי את השם הנכבד והנורא אשר בראני ולמדתי מצותיו, לעולם אהבתי את השבת ... וגם בצאתה הייתי משלחה בשמחה ובשירים.

רבנו חיים פלאג'י זצ"ל מעיד בספרו, כי האר"י הקדוש זצ"ל פעם אחת שכח ונתן ידו בזקנו בשבת, וחשש שמא בהוציאו את ידו מזקנו עלול להינטל שיער, ומרוב פחדו ויראתו לא הוציא ידו מהזקן עד מוצאי שבת.

בספר אמונת התחיה מסופר: "שפעם בשבת קודש הניחו לפני הגר"א מוילנא זצ"ל קטניות עם השרביטין כדי להשלים בהם מאה ברכות, ופירק הגר"א את הקטניות מהשרביטים, ולאחר מכן שכח ונגע שלא במתכוין בשרביטין, וכשהרגיש בזה נזדעזע הגר"א מאד שטלטל בידי מוקצה. זוגתו הצדקנית שהרגישה בזה, נטלה את השרביטין ואכלה מהם בכדי להפיס דעתו ולגלות לו בזה כי גם השרביטין ראויין לאכילה ואינן בכלל מוקצה, ונחה דעתו מזה".

על רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם זצ"ל אב"ד שינאווא, סיפר חותנו הצדיק בעל "אריה דבי עלאי": פעם בליל שבת, כשעלה רבי יחזקאל על מטתו, נתקלו רגליו בכלי ובו המים לנטילת ידים בבוקר, המים נשפכו והרטיבו את גרביו. חשש ר' יחזקאל שאם יסיר אותם, יסחט מהם טיפת מים, ולכן לא הסירם, אבל גם להניח את רגליו על המטה כשהן בגרביים - לא רצה, מחשש כי יגרום סחיטה בשבת. לכן שכב ער כל הלילה והחזיק את רגלו הרטובה תלויה באויר מחוץ למטה.