איתא במסכת שבת קיט: אמר רב המנונא כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית, שנאמר ויכולו אל תיקרי ויכולו אלא ויכלו. וביאר האור החיים הק' (בראשית ב, ג) כי להיות שהשבת מקיימת את ששת הימים שלאחריו, ואחר עבור ששת ימים יבא שבת אחרת לקיים עוד ששת ימים אחרים, לפיכך המקדש את השבת ושומר קדושתה באמצעות זה מקיים העולם, ואין לך שותף גדול מזה, ומיום שברא אלקים את האדם לא חסר העולם צדיק השומר שבת, כי אדם הראשון היה שומר שבת כמבואר במדרש תהלים (צב) ואחריו קם שת בנו, ואחריהם קמו כמה צדיקים, ולא פסקה שמירת שבת מישראל ואפילו במצרים היו שומרי שבתות.
עוד מבואר בגמרא שם, אמר רב חסדא אמר מר עוקבא כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם מניחין ידיהן על ראשו ואומרים לו וסר עונך וחטאתך תכופר. ופירש המהרש"א כיון שהאומר ויכולו מעיד על מעשה בראשית ונעשה כשותף במעשה בראשית, ובאותה שעה נתכפר גם אדם הראשון על חטאו, כמו כן מתכפר כל האומר ויכולו.